מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוכחת מסוגלות הורית על פי סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

על פי חוות הדעת הפסיכולוגית של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, למבקשת רמת תיפקוד אינטלקטואלית וקוגניטיבית מוגבלת, המוערכת ברמת פגור קל; ולמבקש תיפקוד אינטלקטואלי מוגבל, הנופל בתחום הגבולי – בין ממוצע נמוך לבין פגור קל. בשנת 2013 המבקשים נישאו זה לזו.
בפסק דין מיום 3/1/17 קבע בית המשפט לעינייני מישפחה ירושלים כי מתקיימת עילת אימוץ לפי סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ), ביחס לשלושת הקטינים.
לפי חוות הדעת, יש לשוב ולהדרש לעניין לאחר תקופת ניסיון, במהלכה יוכלו המבקשים להוכיח את נכונותם לשתף פעולה עם האימוץ הפתוח.
ואולם, הפסיקה התוויתה שלוש מסגרות עיקריות של שיקולים שיש לשקול בבחינת האפשרות לצימצום תוצאות האימוץ: אלה הקשורים בקטין – במסגרתם יש לבחון את התועלת הצומחת לו מהקשר עם הוריו הביולוגיים; אלה הנוגעים להורים הביולוגיים, לרבות מסוגלותם לכבד את הליך האימוץ ולהשלים עם גבולות הקשר עם ילדיהם; ואלה הנוגעים להורים המאמצים, וביניהם יחסם לקשר עם ההורים הביולוגים.
התנאי הראשון הוא כי ההורים הביולוגיים מכירים ומקבלים את חוסר מסוגלותם ההורית; והשני הוא כי על ההורים הביולוגים להסכים להפקדת גידול ילדיהם בידי ההורים המאמצים, תוך מתן מבטחם בהם.
...
כל אלו מובילים למסקנה כי האפשרות לאימוץ פתוח נבחנה כראוי על ידי המומחה.
לסיכום, לאחר בחינת מלוא התמונה, בשלב זה אין מקום להתערב בהחלטות שניתנו.
הבקשה נדחית.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ"צ 9956-11-19; השופטות מ' ברנט ו-ו' פלאוט, והשופט צ' ויצמן), אשר הותיר על כנו את פסק הדין בו הכריז בית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון (אמ"צ 7932-02-16; סגנית הנשיאה ר' מקייס) על בנו הקטין של המבקש כבר אימוץ כלפיו, לפי סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, וצמצם את תוצאות האימוץ – כך שהמבקש יוכל ליפגוש את בנו 3 פעמים בשנה.
זאת, נוכח יכולתו הקוגניטיבית, וקשייו בבוחן המציאות, בעיבוד רגשות ו"בתחום הבינאישי" – לצד המורכבות הייחודית בעיניינו של הקטין, הסובל מהנטישות שחוה וזקוק לסביבה "יציבה, עם כוחות ועם יכולת להיות קשובה לצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים". אף על פי כן, נקבע באותו שלב שאין לשלול את האפשרות שטיפול ריגשי, תמיכה משפחתית והסתייעות בהדרכה הורית יאפשרו למבקש לפתח מסוגלות כזו.
באמצו את המלצת המומחה, קבע בית המשפט לעינייני מישפחה כי המבקש "נעדר כל יכולת לספק את כלל צרכיו של הקטין [...] הן בהווה והן בעתיד אף בקבלת סיוע מגורמי הרווחה". צוין כי המבקש אוהב את הקטין ושואף לגדלו, אך למרות שניתנה לו היזדמנות להוכיח מסוגלות הורית הוא לא שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, ודחה את הניסיונות לשלב אותו בהדרכה הורית ובטיפול ריגשי – תוך גילגול האחריות לפתחם של אותם גורמים.
הצדדים לא העלו בפנינו טענות בעיניין, ואין, איפוא, מקום להדרש לנסיבות הספציפיות של תיק זה. אף על פי כן, על רקע התייחסותו של בית המשפט המחוזי לממד הזמן, מן הראוי להדגיש את חשיבות ההכרעה המהירה בהליכי אימוץ (ראו סעיף 13(ב)(1) לחוק אימוץ ילדים, ופסקאות 9-11 להחלטתי בבע"ם 934/13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.5.2013)).
...
לגופם של דברים – דין בקשת רשות הערעור להידחות, בהעדר עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
אולם, למרות הגישה הגמישה ביחס לבקשות רשות ערעור בהליכי אימוץ, השגות "ערעוריות" אלה אינן מגלות הצדקה לבירור שיפוטי נוסף ודינן להידחות (השוו, שם, בפסקה 10).
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין נדחה העירעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופט נמרוד פלקס, סגן נשיא באמ"צ 37/19), מיום 3.8.2021, לפיו הוכרזו ארבעה מילדיהם של המבקשים כבני אימוץ (להלן: "הקטינים") ונקבע כי טובתם באימוצם ללא צימצום תוצאות האימוץ כלפיהם אך תוך שמירת קשר אחאי בין שלשה מתוך ארבעת הקטינים לבין עצמם ובינם לבין שתי אחיותיהם הגדולות, בתדירות ובאופן שיקבעו על ידי העו"ס לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ).
בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו של בית המשפט לעינייני מישפחה שקבע, כי מתקיימת בעיניין הקטינים עילת אימוץ על פי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, כי אין מקום לצימצום האימוץ כלפי המבקשים והורה על אימוצם משום טובתם.
בה במידה העובדה כי הבת הקטנה מבין ארבעת הקטינים שבית המשפט לעינייני מישפחה הורה על אימוצם, הוצאה מחזקתם בסמוך מאוד לאחר לידתה מבלי שניתנה להם ההזדמנות להוכיח מסוגלות כלפיה.
...
בפסק הדין נדחה הערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נמרוד פלקס, סגן נשיא באמ"צ 37/19), מיום 3.8.2021, לפיו הוכרזו ארבעה מילדיהם של המבקשים כבני אימוץ (להלן: "הקטינים") ונקבע כי טובתם באימוצם ללא צמצום תוצאות האימוץ כלפיהם אך תוך שמירת קשר אחאי בין שלשה מתוך ארבעת הקטינים לבין עצמם ובינם לבין שתי אחיותיהם הגדולות, בתדירות ובאופן שיקבעו על ידי העו"ס לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ).
בבית נמצאו שני ברווזים שמצאו עצמם אוכלים, יחד עם הילדים שהיו אז, מתוך שקיות אוכל שהוכנסו לבית על ידי "מאן דהוא". על רקע ממצאיו וקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה מצא בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור שהגישו המבקשים ולהותיר את הכרזת הקטינים כבני אימוץ על כנה ואת אימוצם כמו גם את צמצום תוצאות האימוץ כלפיהם.
בנסיבות אלה, ותוך שנתנו דעתנו לאמות המידה המקלות ביחס לבקשות שעוסקות בהחלטות שמשפיעות על גורלם של קטינים בכלל ובמקרה שלפנינו, שעניינו ארבעה קטינים, בפרט, לא מצאנו כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
בבחינת למעלה מן הנדרש, אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.
הם סבורים, כי המסקנה אמורה להיות אחרת משלא נקבע כי מהם סובל מבעיה נפשית וכי הם בעלי רמת אינטליגנציה טובה ותפקוד אינטלקטואלי ברמה ממוצעת, מתמצאים בזמן ובמקום ובעלי כושר שיפוט ותבונה תקינים (סעיף 55 להודעת הערעור).
על רקע ממצאים אלה המסקנה של המומחים הייתה כי אף אחד מהמבקשים, ביחד ולחוד, אינו מסוגל לדאוג לקטינים בשל התנהגותו ומאפייני האישיות שלו וכי אין סיכוי שהתנהגותם או מצבם ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל אצל רשויות הרווחה.

בהליך אמ"צ (אמ"צ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

על הפרק: האם יש להכריז על הקטינה כבת אימוץ כלפי המשיבה, היא אמה הביולוגית מהטעם של העדר מסוגלות הורית בהווה ובעתיד? הרקע הרלבנטי: לפניי תובענה להכריז על הקטינה שבכותרת כבת אימוץ כלפי אמה הביולוגית מכוח העילות שקבועות בסעיף 13 (א)( 7) לחוק אימוץ ילדים התשמ"א – 1981 בטענה כי האם נעדרת מסוגלות הורית לגדלה.
התנאים על פיו של אותו סעיף מצטברים הם. התנאי הראשון שעל ב"כ היועמ"ש להוכיח הוא: כי ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי, בשל היתנהגותו או מצבו.
ועוד נקבע, כי לא מדובר בעילה כללית או בדיקה כללית, מדובר בבחינה נקודתית על פי תנאי סעיף 13 (א)( 7) לחוק האימוץ.
...
מסקנה זו מוקשית בעיני שכן ילדים בעלי דפוס התקשרות זה מתקשים ליצור התקשרות בקרב משפחות האומנה ואילו במקרה הנוכחי אין חולק שהקטינה הצליחה ליצור דפוס התקשרות בטוח עם הורי האומנה ומכל מקום מדובר בקביעה שמסתמכת על דוגמא אחת בתצפית ולא היה בה די כדי לקבוע את דפוס ההתקשרות של הקטינה.
הקטינה בוכה ומבקשת לחזור להורי האומנה ובסופו של דבר המשיבה מבחינה בעצמה במצוקה של הקטינה ומשחררת אותה להורי האומנה לאחר דקות ספורות.
סיכום הדיון תוך התייחסות לעדות האם: לאחר סקירת המתווה הנורמטיבי והמשפטי, בחינת הערכות מסוגלות הורית שנערכו למשיבה וכאשר אין מחלוקת בעניין הרקע העובדתי ונסיבות העבר של המשיבה, שוכנעתי הרבה מעבר למאזן הסתברויות כי מדובר במקרה שבו אין מנוס אלא מלהכריז על הקטינה כבת אימוץ כלפי אמה ללא צמצום של תוצאות האימוץ ראינו, כי חוות דעת של 2 מומחים מתחום הפסיכו - דיאגנוסטיקה בהפרש של 3 שנים זו מזו העלו לא רק ממצאים דומים אלא גם מסקנות והמלצות זהות.
עוד אני קובע על בסיס עמדות המומחים, עיון בדיווחי מרכז קשר ועמדות העו"ס לחוק האימוץ והאפוט' לדין ולאור קביעותיי אודות היעדר המסוגלות ההורית והמורכבות באישיות האם והתנהלותה מצד אחד אל מול צרכי הקטינה לגדול בשקט ובבטחון ללא זעזועים נוספים ותוך בחינת הפרמטרים הרלבנטיים לשאלת "אימוץ פתוח", כי אין כל מקום לצמצם תוצאות האימוץ והוא יהיה אימוץ סגור.

בהליך אמ"צ (אמ"צ) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בבית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים אימוץ 47/17 לפני השופט שלמה אלבז, שופט בכיר אימוץ 59/17 8 בספטמבר המבקש: היועמ"ש לממשלה באמצעות המחלקה המשפטית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ע"י ב"כ עוה"ד מיכל ברגר בעיניין: הקטין א' ת.ז. יליד 2015 הקטין 1. ב', ת.ז. המשיבה ע"י ב"כ, עוה"ד ריבי מזרחי אוחיון במינוי על פי חוק הסיוע המשפטי 2. פ' ת.ז. המשיב ע"י ב"כ, עוה"ד אתי גוהר במינוי על פי חוק הסיוע המשפטי המשיבים בתיק אימוץ 47/17 1. ב' המשיבה ע"י ב"כ, עוה"ד ריבי מזרחי אוחיון במינוי על פי חוק הסיוע המשפטי 2. אב לא ידוע המשיב המשיבים בתיק אימוץ 59/17 בעיניין: הקטינה ב' ת.ז. ילידת 2017 הקטינה ובעניין חוק אימוץ ילדים, התשמ"א 1981 , (להלן: "חוק האימוץ"). פסק דין
הכרזת ילד כבר אימוץ (א) באין הסכמת הורה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר - אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה: 1)אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, ) חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן, ובילבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב): (א)בדיקה במירשם האוכלוסין; (ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה; (ג) בדיקת היומן של פניות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה הילד או קרוב מישפחה של הילד; 4) ההורה הפקיר את הילד או נימנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חודשים ) רצופים קשר אישי אתו; 5) ההורה נימנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חודשים רצופים את ) חובותיו כלפי הילד, כולם או עקרם; 7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדיו כראוי בשל היתנהגותו או מצבו, ואין סיכוי ) שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו"; בע"א 763/85 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה ( 1987 ), נפסק שהתנאים שנקבעו בסעיף 13 (א)( 7) לחוק האימוץ הם תנאים מצטברים: "התנאי הראשון בא לשקף את מציאות היחסים שבין ההורה לבין ילדו עד למועד מתן
כל עוד לא הוכח כי אין די בידי ההורים היכולת להעניק לילדיהם את הצרכים המינימאליים הדרושים להם לצורך התפתחותם הפיזית והנפשית התקינה, לא קיימת עילה, ואין הצדקה להביא לניתוקם הגמור של הילדים מהוריהם.
...
המסקנה הנובעת מכל אלה היא, שבמציאות הקיימת היום ובעתיד הנראה לעין, הקטין, שהינו כיום כבן חודשים, אינו יכול לסמוך על המשיבה שתגדל אותו, תספק לו חיים יציבים ותגן עליו.
המסקנה היא אם כן שאין מקום לצמצם את תוצאות האימוץ.
אשר על כן אני קובע כדלהלן: ,( ביחס לקטין א', נקבע בזה שנתמלאו כלפי שני המשיבים תנאי סעיף 13 (א)( 13 (א)( 5) ו - 13 (א)( 7) לחוק האימוץ.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו