בפסק הדין נדחה העירעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופט נמרוד פלקס, סגן נשיא באמ"צ 37/19), מיום 3.8.2021, לפיו הוכרזו ארבעה מילדיהם של המבקשים כבני אימוץ (להלן: "הקטינים") ונקבע כי טובתם באימוצם ללא צימצום תוצאות האימוץ כלפיהם אך תוך שמירת קשר אחאי בין שלשה מתוך ארבעת הקטינים לבין עצמם ובינם לבין שתי אחיותיהם הגדולות, בתדירות ובאופן שיקבעו על ידי העו"ס לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ).
בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו של בית המשפט לעינייני מישפחה שקבע, כי מתקיימת בעיניין הקטינים עילת אימוץ על פי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, כי אין מקום לצימצום האימוץ כלפי המבקשים והורה על אימוצם משום טובתם.
בה במידה העובדה כי הבת הקטנה מבין ארבעת הקטינים שבית המשפט לעינייני מישפחה הורה על אימוצם, הוצאה מחזקתם בסמוך מאוד לאחר לידתה מבלי שניתנה להם ההזדמנות להוכיח מסוגלות כלפיה.
...
בפסק הדין נדחה הערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נמרוד פלקס, סגן נשיא באמ"צ 37/19), מיום 3.8.2021, לפיו הוכרזו ארבעה מילדיהם של המבקשים כבני אימוץ (להלן: "הקטינים") ונקבע כי טובתם באימוצם ללא צמצום תוצאות האימוץ כלפיהם אך תוך שמירת קשר אחאי בין שלשה מתוך ארבעת הקטינים לבין עצמם ובינם לבין שתי אחיותיהם הגדולות, בתדירות ובאופן שיקבעו על ידי העו"ס לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ).
בבית נמצאו שני ברווזים שמצאו עצמם אוכלים, יחד עם הילדים שהיו אז, מתוך שקיות אוכל שהוכנסו לבית על ידי "מאן דהוא".
על רקע ממצאיו וקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה מצא בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור שהגישו המבקשים ולהותיר את הכרזת הקטינים כבני אימוץ על כנה ואת אימוצם כמו גם את צמצום תוצאות האימוץ כלפיהם.
בנסיבות אלה, ותוך שנתנו דעתנו לאמות המידה המקלות ביחס לבקשות שעוסקות בהחלטות שמשפיעות על גורלם של קטינים בכלל ובמקרה שלפנינו, שעניינו ארבעה קטינים, בפרט, לא מצאנו כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
בבחינת למעלה מן הנדרש, אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.
הם סבורים, כי המסקנה אמורה להיות אחרת משלא נקבע כי מהם סובל מבעיה נפשית וכי הם בעלי רמת אינטליגנציה טובה ותפקוד אינטלקטואלי ברמה ממוצעת, מתמצאים בזמן ובמקום ובעלי כושר שיפוט ותבונה תקינים (סעיף 55 להודעת הערעור).
על רקע ממצאים אלה המסקנה של המומחים הייתה כי אף אחד מהמבקשים, ביחד ולחוד, אינו מסוגל לדאוג לקטינים בשל התנהגותו ומאפייני האישיות שלו וכי אין סיכוי שהתנהגותם או מצבם ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל אצל רשויות הרווחה.
