הוכחת ביטול חוזה בכתב בעדויות בעל פה

מטעמי זהירות בלבד, טען הנתבע (סעיף 11 לכתב ההגנה) כי אם בית הדין האיזורי לעבודה יקבע כי הויתור נושא הסכם סיום העסקת התובע אינו חל עליו, הוא זכאי לבטל את ההסכם המשלים בגין הפרתו היסודית על ידי התובע.

..הכלל האחרון מאפשר הבאת עדויות בעל פה בנוגע לחוזה כתוב אך ורק למטרת פרשנות, וזאת רק מקום שקיימת עמימות גלויה על פני הכתוב (ראו אליהו הרנון דיני ראיות א 174-173 (1970)) (ראו סעיפים 12 ו-13 לפסק הדין) ובהמשך: "שופט אשר בא להכריע במחלוקת לגבי משמעותם של תנאיו של חוזה סגור לא יעסוק אלא בקביעתן של עובדות החוזה...

הנתבע לא הוכיח כי התובע הפר את הסכם ההעסקה באופן שהצדיק את פיטוריו ללא קבלת הסכומים המגיעים לו על פי ההסכם.

...

לפניי תביעה כספית במסגרתה מבקש התובע כי הנתבע ישלם לו תשלומים להם התחייב כלפיו בהסכם שנחתם בין שניהם בלבד ואשר עוסק בהשלמת תנאי העסקתו בחברה Dip Tech Ltd (להלן –ה"חברה").

אשר לטענה שעלתה במהלך חקירתו הנגדית של התובע לפיה היה צריך לשלם לנתבע עבור הקצאת המניות בסכום ההפרש שבין שווי האופציה לשווי המניה, אני קובע כי אין מקום לקבלה.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך של 1,936,906 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט: אגרת בית משפט כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומה, שכר טרחת מומחה בית המשפט כפי ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומו וכן הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך של 90,000 ₪.

(ה) (בוטל) בעיניינו של סעיף 9 לחוק, המקנה סמכות לבית המשפט, נקבע בעיניין פרץ כדלקמן (פסקה 18, הפניות הוסרו): הסעד הקבוע בסעיף 9 לחוק להתערב בחוזה ההלוואה עד כדי ביטולו, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי הסמכת המחוקק, וזאת אף מיוזמתו ולא רק במקרה שהוכחה הטעה [.

סמכותו המיוחדת של בית המשפט מכוח הוראת סעיף 9 לחוק, באה לידי ביטוי גם בדיני הראיות המקלים שנקבעו בסעיף 13 לחוק לפיו "על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל כראיה עדות בעל-פה". הוראה זו מסמיכה את בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל עדות בעל-פה לסתור ראיה בכתב, כחריג לדיני הראיות הכלליים (עמ' 121 לדברי ההסבר בה"ח הממשלה התשנ"ג 116).

כלומר, אין חובה שזכות הטיעון תנתן בעל פה. אולם כיצד יש לתת זכות טיעון כשרשם ההוצאה לפועל שוקל לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 10 לחוק בתיקים אחרים של אותו זוכה בלישכת ההוצאה לפועל שבה מכהן הרשם? אומנם תקנה 19א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, שנכנסה לתוקף ביום 20.2.2022, מסמיכה את רשם ההוצאה לפועל להורות על קיומו של דיון מאוחד בכל התיקים של החייב, או בחלקם, לרבות באלו המתנהלים בלשכות הוצאה לפועל אחרות, אם סבר שיש בכך כדי לייעל ולפשט את ההליכים או כדי למנוע תוצאות סותרות ביחס לבקשות דומות או מכל טעם אחר.

...

דהיינו, אם ייקבעו בסופו של דבר קביעות משפטיות ועובדתיות עקרוניות על יסוד הנתונים של התיק הפרטני, אפשר שהן ישפיעו, כהחלטות שאפשר להסתמך עליהן, על תיקים אחרים.

מסקנה זו נכונה שבעתיים שעה שהרשם דן בנוסחים שונים של הסכמי הלוואה שלא הופיעו בתיק הפרטני של המשיב, בלא לאפשר למערערת להתייחס אליהם.

סוף דבר משהופרה זכות הטיעון הקבועה בסעיף 10 לחוק אשראי הוגן לגבי התיקים האחרים, אין מנוס מלהורות על ביטול ההחלטה ככל שהיא נוגעת להם.

לדיון התייצבו הצדדים, הם העידו וסיכמו טענותיהם בעל-פה. בפתח הדיון בית המשפט הסביר כי מדובר בהליך תביעה קטנה, כאשר התובעת אינה עורכת-דין, ואילו הנתבע הוא עורך-דין.

יודגש כי במעמד הדיון, ובנגוד לכתב התביעה, התובעת טענה שהיא עותרת לביטול ההסכם, על אף הסעד המבוקש בכתב התביעה, תביעה כספית.

סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה יריבות בינה לבין הנתבע, עורך-הדין שייצג את "בראשית". סוף דבר בנסיבות העניין, לאור המקובץ לעיל, התביעה כנגד הנתבע נדחית.

...

סבורני, כי די באמור לעיל כדי להורות על דחיית התביעה נגד הנתבע.

סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה יריבות בינה לבין הנתבע, עורך-הדין שייצג את "בראשית". סוף דבר בנסיבות העניין, לאור המקובץ לעיל, התביעה כנגד הנתבע נדחית.

בנסיבות העניין, אין מנוס מלפסוק הוצאות.

כמו כן, התובע חתם ביום 8.2.04 על מיסמך בכתב ידו שכותרתו "אישור ביטול חוב" שבו נאמר כי: "כל הסכם או חוזה חוב" שהיה מגיע לתובע מהאם, שולם במלואו ע"י האם ולכן "כל הסכם או חוזה חוב מבוטל" (להלן: הסכם ביטול החוב).

טענת האח כנגד ההסכם משנת 2002 הייתה עדות בעל פה כנגד מיסמך בכתב.

בנוסף, המערער כלל לא הוכיח שהאח ניסה ליטול הלוואה מבנק לרכישת משאית ולא הובא בדל ראייה לגירסה זו. מה גם, שאין מחלוקת שע"ש המערער היה רשום בלישכת רישום המקרקעין מיגרש בכ' ואם אכן היה צריך להעמיד בטוחה, ניתן היה להעמיד את המיגרש ולא היה צורך בהכנת חוזה פקטבי.

...

כידוע: "אשר לקביעות שבעובדה – כלל הוא כי בית משפט של ערעור לא על נקלה יתערב בממצאי עובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר התרשמה התרשמות ישירה מן העדים שהופיעו בפניה וממכלול הראיות האחרות שהוצגו לעיונה. בית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מן הראיות ומן החומר המקצועי שהונח בפניו, ואין להתערב בקביעות העובדה על סמך התרשמות זו, אלא אם כן מסקנות הערכאה הדיונית אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר.... בית המשפט בענייננו בחן את התשתית הראייתית בצורה מקיפה ומעמיקה, שקל והעריך את כל פרטי הראיות שראוי היה לייחס להם חשיבות ומשקל. קביעותיו העובדתיות מעוגנות היטב בראיות שהובאו, והן עומדות במבחן ההיגיון והסבירות." (ע"א 6768/01‏ אורי רגב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (4) 625 (22.4.04).

יש לאשר את פסק דינו של ביהמ"ש קמא מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 וזאת מאחר שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית ואין בו טעות שבחוק.

סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות בסך של 40,000 ₪.

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ב-5.11.2019, הוחלט לאחד את הדיון בשתי התביעות, התביעה לביטול הסכם המכר, ותביעת האכיפה, וכן הותר תיקון כתב התביעה בתביעה לביטול הסכם המכר, כך שאבו חדיר יהיה נתבע נוסף בתביעה זו. כאמור, בלב המחלוקת בין הצדדים השאלה האם הסכם המכר אכן משקף את הסכמת הצדדים באשר לזהות הצדדים המתקשרים ולסכום התמורה או שהוא הסכם למראית עין, כך שהרוכש הוא אבו חדיר ולא הנתבעת, והתמורה היא 1,500,000 דולר ולא 1,000,000 ₪.

לטענת הנתבעים אין לקבל את גירסתו של התובע, בשל כך שהיא עדות בעל פה נגד מסמכים בכתב שחתומים על ידו, בעוד שבהסכם המכר נכתב במפורש כי הוא ממצה את כלל ההסכמות בין הצדדים, ולא ניתן לשנות את הוראותיו אלא במפורש.

מכל מקום, גם נתון זה אינו תומך בגירסת התובע לגבי סכום המכירה שהוא פי ארבעה או חמישה מסכום זה. על יסוד כל האמור, לא מצאתי כי שווי המקרקעין כפי שהוכח תומך בטענת התובע לכך שהרישום בהסכם המכר שגוי וכי התמורה, שעליה הוסכם, היא 1,500,000 דולר (סכום שעולה לפי כל קנה מידה על הערך הריאלי לפי כל חוות הדעת).

...

סיכום על יסוד האמור, אני דוחה את התביעה לביטול הסכם המכר ומקבל את התביעה לאכיפתו.

הנתבעת תשלם את סכום המס הנדרש עבור העברת המקרקעין לבעלותה.

התובע ישלם לנתבעים את הוצאותיהם בסכום של 50,000 ₪ (הסכום מביא בחשבון את עלות שתי חוות דעת של מומחים ושכר טרחת עורך דין ומס ערך מוסף) ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ג, 16 יוני 2023, בהעדר הצדדים.