יפים לענין זה, בשינויים המחוייבים, דבריו של בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 203/10 רשות העתיקות נגד חג'זי ואח' (17.3.13):
"מקום בו למעסיק יש משימה קבועה בהקף משתנה ואף לא רציף – דבר שאינו נדיר בשוק העבודה - הוא יכול לאחוז בכלים הלגיטימיים העומדים לרשותו לשם התאמת אופן העסקת העובדים לצרכי העבודה. העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם – או בשפה אחרת, מיקור חוץ של כוח העבודה – לתקופה שאינה קצרה אינו אחד מהם. שכן, החוק ובעיקר סעיף 12א' בו, אשר הגבילו את משך הזמן בו ניתן לבצע מיקור חוץ של כוח עבודה, מניחים, כנקודת מוצא יסודית במשפט העבודה, כי הפגיעה הפחותה בעובדים תיתכן מקום בו קיימת חפיפה בין המשתמש לבין המעסיק. חפיפה שכזו תקטין את הסכנה בהתייחסות אל כוח העבודה כאל מצרך, על כל המשתמע מכך."
עוד מתאימים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 410/06 המוסד לביטוח לאומי נגד ראיד פהום (2.11.08) (להלן – פרשת פהום), ביחס למימד הזמניות שעומד בבסיס העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, ובלשון בית הדין הארצי:
"ביסוד השיטה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם ניצבת המטרה הבסיסית של העמדת כח אדם לרשות המשתמש באופן זמני. עיקרון זה הוא יסוד מוסד בהתקשרות מסוג זה והוא נועד לאפשר למשתמש לקבל כח אדם מיומן לשם מילוי מקום של עובד נעדר, לשם היתגברות על עומס עבודה זמני, לצורך טפול במצבי חירום במקום העבודה, להשתלבות במבצעים מיוחדים וכיוצאים באלה מצבים זמניים שהם חלק מן התנודתיות הטבעית במקום עבודה חי ותוסס."
בעיניינו הדברים מקבלים משנה תוקף שכן מדובר במיקור חוץ של כוח אדם לתפקיד ליבה, שנידרש בסניף בכל עת ולא הוכח כי מדובר בצורך נקודתי או זמני.
התובע ביצע עבודה שמצויה בליבת העיסוק של שופרסל, כשהוא מוצב בסניפיה, עובד באמצעות כליה (סכינים ושאר חומרי עבודה), כפוף למנהליה מבחינה מקצועית ומפוקח על ידם [סעיפים 63-65 לתצהיר התובע, שלא הופרכו].
בע"א 1218/02 (ארצי) XUE BIN נגד א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ, פד"ע ל"ח 650 נפסק:
"על מעסיק מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו על-ידי חברת כוח-אדם, קבלן משנה או מעסיק במשותף. כך, על קבלן ראשי מוטלת החובה לדאוג שעובדי קבלן המשנה המועסקים באתרי הבנייה שלו יקבלו את שכרם. אחריות המעסיק ואחריות הקבלן הראשי כוללת בחובה את הדאגה לכך שהעובדים יקבלו את שכרם."
(ור' עוד בהקשר זה ע"ע (ארצי) 1363/02 דינה חזין נגד תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ (5.11.06)).
...
בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לקבוע כי הנתבעות, ביחד ולחוד, יישאו בפיצוי בסך 6,000 ₪ שישולם לתובע בגין מסירת תלושי שכר שאינם כדין.
סיכום
ממכלול הטעמים שמופרטים לעיל מצאנו לקבוע כי התובע הוצב בחצרי שופרסל בתקופה הראשונה - מיום 21.4.15 ועד יום 31.10.15 ובתקופה השניה - מיום 1.8.16 ועד יום 28.4.17 וכי שופרסל שימשה כמעסיקה של התובע במשך כל תקופות ההצבה.
יחד עם זאת, משהוכח בבירור כי התשלומים לתובע בוצעו בערכי נטו, על כל הכרוך בכך בהתחשב בין השאר באי הנפקת תלושי שכר ו/או הנפקת תלושים שאינם כדין, בשים לב לעובדה שהצדדים לא הביאו כל ראיות או חלופות הנוגעות לחישוב השכר בערכי ברוטו ובהתחשב במהות התביעה ובהימשכות ההליכים, סבורים אנו כי בנסיבותיו הספציפיות של הענין אין מקום להשלים ראיות בסוגיה זו (על כל הכרוך בכך) וראוי לפסוק בערכי נטו, כפי שהשתלם בפועל.