הודעת תשלום קנס בגין השארת אשפה במקום ציבורי

הזיכוי נבע מהחשש שהמערער עומד בסיכון כפול להרשעה בפלילים, בשים לב להודעת תשלום קנס שהוצאה בעיניינו במועד האמור (ת/10).

בית משפט קמא הפנה לפסיקה, לפיה הנגישות למקום הפסולת היא הקובעת ולא הגדרת המקום כ"פרטי" או "צבורי". בית המשפט בחן את הראיות, שהובאו לעניין זה, ובכללן, תמונות, עדות השכנה, עדויות מפקחים שביקרו במקום ואף גרסאות המערערים בחקירתם (פסקה 5 להכרעת הדין) ומצא כי בתקופה הרלוואנטית לא היה האיזור מגודר וניתן היה להיכנס אליו ללא מיגבלה.

המערער 1 הנו ממפוני גוש קטיף, אישתו חלתה במחלה ממארת ונפטרה, כך שהוא נותר לבדו עם משימת גידול שתי בנותיו הקטינות.

ודוק, אין אני סבור כי נסיבות המעשים המשותפים למערער 2, של שפיכת האשפה עצמה במקום, אפילו מספר פעמים, מצדיקה עונש המתקרב ולו במעט לעונש המירבי של 3 שנות מאסר, שהוא העונש המירבי לאותה עבירה.

...

סיכומו של דבר, העבירה העיקרית והחמורה, ניהול תחנת מעבר פסולת ללא רישיון לאורך זמן, לא קיבלה ביטוי עצמאי בהערכת מתחם העונש ההולם.

בהעדר ערעור מטעם המאשימה, אין סמכות לערכאת הערעור להחמיר בעונש ולהטיל על המערער 1 את עונש המאסר בפועל שהיה ראוי לו. לכן – דין ערעורו של המערער 1 על העונש המקל שהוטל - להידחות.

תוצאה סיכומו של דבר, בשל כל השיקולים שפורטו, ערעורו של המערער 1 נדחה על שני חלקיו.

נוכח הקף העונש הכרוך בהן (שאינו גבוה), מרכיב הזמן המושקע על ידי הנאשם בהליך הוא גורם לגיטימי בבחירתו של נאשם כיצד (והאם) לנהל את הגנתו אל מול הודעת תשלום קנס הנמסרת לו בשל ביצוע עבירת קנס.

המסגרת הנורמאטיבית קובע סעיף 7(א) לחוק עזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון(, התשל"ח-1978 (להלן - החוק): לא יזרוק אדם, לא ישאיר ולא יניח ולא ירשה לזרוק, להשאיר או להניח אשפה במקום צבורי או פרטי, אלא בכלי אשפה שהותקנו בהתאם להוראות חוק עזר זה. בסעיף 1 לחוק מוגדרת "אשפה": שיירי מזון, קליפות, נייר, בקבוקים, שברי זכוכית, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פחים, חתיכות עץ, קרשים, סמרטוטים, שיירי מיפעל, אפר, בדלי סיגריות, פסולת מכל הסוגים, וכן כל דבר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר או העלול לסכן את הבריאות, למעט זבל ופסולת בנין.

...

עוד מצא בית המשפט כי גם לגופו של אישום נותר ספק סביר שלא היה מאפשר את הרשעת הנאשם.

הנאשמת, גב' ליטל רון (להלן – הנאשמת) ביקשה להשפט בשל הודעת תשלום קנס שנרשמה לה בגין עבירה של השלכת פסולת.

לדבריו (ע' 1, ש' 11): "הם עושים סיורים מדי יום ואחרי שהם מנקים את האיזור אם יש משהו הם מעדכנים אותנו. הולכים ובודקים. הגענו בעקבות הפניה ומצאנו את הערימה. צילמנו. יש פרטי משליך. נתנו דו"ח בהתאם לנהלים". הוא העיד כי ערך את הדו"ח שסומן ת/1, לו מצורפות שמונה תמונות המתעדות, מרחוק ומקרוב, קרטונים שהושלכו במקום, לרבות נייר בו רשומים פרטיה של הנאשמת, המלמד לכאורה כי תכולת הקרטון נימסרה לנאשמת.

דיון והכרעה סעיף 10(ה) לחוק העזר (כפי שמופיע באתר האנטרנט של עריית הוד השרון) קובע: "לא יזרוק אדם, לא ישליך, לא ישאיר, לא ישים, לא יניח ולא ירשה למי שפועל מטעמו לזרוק, להשליך, לשים, להשאיר או להניח אשפה, פסולת בנין, זבל, נייר, ארגז, ריהוט או חפץ אחר או אשפת צמחים על קרקע, בין פרטית ובין ציבורית, אלא בהסכמת המפקח בכתב ובהתאם להוראותיו". "מפקח" מוגדר בחוק העזר כ"אדם שראש העיריה מינהו בכתב למפקח לענין חוק עזר זה, כולו או מקצתו".

...

אכן, אין חולק שהקרטון שנמצא ברחוב היה שייך לנאשמת, אך בעובדה שנמצא מושלך ברחוב אין כדי ללמד, כמסקנה יחידה מתבקשת, שהנאשמת היא זו שהשליכה את הקרטון.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מוצא כי הנאשמת עמדה בנטל להפריך את "חזקת האשמה" גם במאזן ההסתברויות הנדרש, קל וחומר כשהציגה הסבר חלופי לראיות הנסיבתיות נגדה, המקים ספק סביר, ומכאן שיש לזכותה מחמת הספק.

סיכומו של דבר אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

ביום 28.3.2022 בשעה 23:25 ברחוב טולדנו 16 בתל-אביב, נרשמה לנאשמת הודעת תשלום קנס בגין זריקה, השארה, הנחה של אשפה, לרבות הרשאתם של מעשים אלה, במקום צבורי או פרטי, שלא בכלי אשפה שהותקנו לכך, המהוה עבירה לפי סעיף 7 (א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם - 1980 (להלן: "העבירה" או "החוק").

...

משכך טענת הנאשמת לפיה הקרטון עם פרטיה שהונח על המדרכה בלי ששוטח אינו נכנס להגדרת "אשפה" שכן הינו פסולת למחזור ועל כן סעיף 7(א) לחוק לא חל עליו, דינה להידחות.

גם הטענה לפיה סעיף 7(א) איננו הסעיף המתאים לעבירה אלא סעיף 18(ו) לחוק הוא הסעיף המתאים דינה להידחות, שכן סעיף 18(ו) הינו סעיף משלים לסעיף 7(א) העיקרי, שכן הוא קובע מהי הדרך לפינוי אריזות קרטון, כפי שפירטתי לעיל.

על יסוד האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה לפי סעיף 7(א) לחוק, שהינה עבירה מסוג אחריות קפידה, ואני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ביום 1.5.2022 בשעה 19:31 ברחוב הר נבו 17 בתל-אביב, נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס בגין זריקה, השארה, הנחה של אשפה, לרבות הרשאתם של מעשים אלה, במקום צבורי או פרטי, שלא בכלי אשפה שהותקנו לכך, המהוה עבירה לפי סעיף 7 (א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם - 1980 (להלן: "העבירה" או "החוק").

...

טענת ההגנה המרכזית של הנאשם לפיה ככל הנראה אחד משכניו לקח את אריזת הקרטון שהניח בחדר המדרגות מחוץ לדירתו, דינה להידחות.

גם טענות ההגנה הנוספות של הנאשם דינן להידחות.

העובדה כי הנאשם לא התכוון להשאיר את אריזת הקרטון מחוץ לדירתו, כפי שהעיד, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין האחריות לביצוע העבירה שכן מדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה". על יסוד האמור לעיל, אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את יסודות העבירה לפי סעיף 7(א) לחוק, שהינה עבירה מסוג אחריות קפידה, ואני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.