הודעת צרכן על ביטול עסקה מתמשכת: דרישות ומועדים

דיון והכרעה חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") קובע, כי כאשר הודיע צרכן על ביטול עסקה מתמשכת - תסתיים העסקה בתוך 3 ימי עסקים ממועד מתן ההודעה.

אמנם על פי הוראות החוק שצוטטו לעיל, זכאית היתה התובעת לידרוש מהנתבעת להתנתק - גם בטלפון (ואין תנאי מחייב - לפניה בכתב); אך אבהיר, כי אין בכך כדי להעביר את נטל הראיה בענין קיומה ומועדה של השיחה הטלפונית הדורשת את הנתוק; שהוא על הטוען למסירת ההודעה, על התובעת.

...

אם כן, לסיכום, מצאתי כי לא נמסרה לנתבעת הודעת ביטול של שירות מתן תשתית אינטרנטית, אלא - ביום 26.3.15.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה הנדונה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

כך קבע בית המשפט: "53.          סעיף 13ד(ג) מחייב את העוסק להפסיק במועד הביטול את מתן השרות ואוסר עליו לחייב את הצרכן בתשלום עבור שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול. תכליתו הברורה של הסעיף היא למנוע מצב בו העוסק מוסיף, במסגרת העסקה המתמשכת, ליתן את השירותים ולחייב את הצרכן בגינם, חרף הודעת הביטול. הדבר עולה גם מדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח-2008, ה"ח 210: "צרכנים המתקשרים בעיסקאות להספקת טובין או למתן שירותים באופן מתמשך נתקלים לעתים בקשיים בבואם לבטל עיסקאות אלה, ועל כן מחויבים בתשלומים מכוחן, אף שאינם מעוניינים עוד בקבלת הטובין או השירותים לפי העיסקאות האמורות. עסקה מתמשכת, מעצם טבעה, מגבילה את חופש ההיתקשרות של הצרכן שעקב שינוי נסיבות או אי שביעות רצונו מהשרות שניתן לו, מעוניין לבטל את העסקה. על כן, האנטרס של הצרכן הוא כי מנגנון סיום ההיתקשרות יהיה מהיר ופשוט ככל הניתן מבחינת הפעולות הנדרשות ממנו ומבחינת העלות הכלכלית הכרוכה בכך..." עוד צוין שם כי: "כדי להקל על צרכנים המעוניינים לבטל עיסקאות מתמשכות ולהגן על זכותם לעשות כן, מוצע כי עוסק יחויב להפסיק את הספקת הטובין או את מתן השירותים, לפי העניין, וכן את גביית התשלומים מהצרכן בשל כך, החל במועד שהצרכן יציין בהודעה שימסור לעוסק". המשיבה מנסה לאבחן את ענייננו מענין יעבץ בכך שזכות הביטול ההסכמית שם שונה באופן מהותי מזו שלפנינו, לא היתה מוגבלת לסוף החיוב החדשי, ונכנסה לתוקף מיד, ללא תשלום דמי ביטול, שנאסר על חברות התיקשורת לגבות על פי סעיף 51א(ב) בחוק התיקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.

...

הטיעון שלפיו הותר לחייב במחזור החיוב המלא גם לאחר ביטול עסקה נדחה במפורש גם ע"י כב' השופט ר' ארניה שם. לסיכום, קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שהוצבו בבקשת האישור תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה: גוגל נהגה ערפול בניסוח תנאי השימוש שלה.

לנוכח האמור אני סבורה שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

לנוכח התנהלות המבקש ובא כוחו, אין סיבה לחשוש שמא עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג או ינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סיכום לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את התביעה הייצוגית: הגדרת הקבוצה, כמבוקש בבקשת האישור, היא: "לקוחות המשיבה, אשר רכשו באמצעות חנות האפליקציות של המשיבה, והיא חודשה חידוש אוטומטי, וכן כל לקוחות המשיבה, אשר נמנעה מהם האפשרות לבטל את ההתקשרות טרם סיום תקופת ההתחייבות". התובע המייצג הוא: מרדכי מלאכי.

בפני תביעה במסגרתה דורש התובע כי הנתבעת תשלם לו סכום כולל של 10,047.5 ₪ בהתאם לרכיבי התביעה כדלקמן: סכום של 47.5 ₪ - השבת סכום שגבתה הנתבעת מהתובע בתקופה המאוחרת למועד הודעתו על ביטול ההיתקשרות עמה; סכום של 10,000 ₪ - פיצויים לדוגמה בהתאם להוראות סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), הואיל והנתבעת המשיכה לחייב התובע בתשלום אף לאחר שהודיע לה על ביטול ההיתקשרות עימה.

יובהר, כי במועדים הרלוואנטיים לתביעה, בשנת 2011, הופיעו ההוראות הנוגעות למשלוח הודעת על ביטול עסקה מתמשכת בסעיף 13ד לחוק הגנת הצרכן (תיקון 23 לחוק, משנת 2008), כדלקמן: "(א) צרכן המבטל עסקה מתמשכת רשאי למסור לעוסק הודעת ביטול באמצעות אחד מאלה לפי בחירת הצרכן (בחוק זה – הודעת ביטול):

...

בפני תביעה במסגרתה דורש התובע כי הנתבעת תשלם לו סכום כולל של 10,047.5 ₪ בהתאם לרכיבי התביעה כדלקמן: סכום של 47.5 ₪ - השבת סכום שגבתה הנתבעת מהתובע בתקופה המאוחרת למועד הודעתו על ביטול ההתקשרות עימה; סכום של 10,000 ₪ - פיצויים לדוגמה בהתאם להוראות סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), הואיל והנתבעת המשיכה לחייב התובע בתשלום אף לאחר שהודיע לה על ביטול ההתקשרות עמה.

לאחר ששמעתי העדויות, עיינתי במסמכים שהוצגו בפני לרבות כתבי הטענות ובחנתי הראיות ושקלתי השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח התביעה.

באשר לטענות התובע בדבר מסירת הודעת ביטול עוד בשיחה הטלפונית שקדמה למשלוח הודעת הביטול בכתב - הרי שהתובע לא פירט בכתב התביעה ואף לא בעדותו אילו פרטים מזהים מסר לנציג הנתבעת בטלפון ולא הבהיר האם ציין מספר הזהות שלו, כנדרש גם במסירת הודעה בעל- פה. כן יצוין, כי טענת הנתבעת שההתקשרות בין הצדדים בוטלה בסופו של דבר בחודש נובמבר 2011, לאחר שהתובע סיפק פרטים מזהים, לא נסתרה על ידי התובע וכן לא נשללה האפשרות כי בשיחת הטלפון שקדמה למשלוח הודעת הביטול, לא מסר התובע את מספר הזהות שלו.

לנוכח האמור, משלא עלה בידי התובע להוכיח כי מסר הודעת ביטול בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן הרי שלא עלה בידו להוכיח התביעה, ולפיכך היא נדחית.

טענה ראשונה: המשיבה אינה מנתקת את לקוחותיה במועד וממשיכה לחייבם גם לאחר המועד בו הודיעו לה על סיום ההיתקשרות לטענת המבקשות, המשיבה ממשיכה לחייב את לקוחותיה למשך תקופה של יומיים עד ארבעה ימים נוספים, לאחר המועד בו הודיעו לה על סיום ההיתקשרות, ואף שבועות וחודשים לאחר דרישת הנתוק.

כך גם נקבע, ש"חוזה בעיסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת הביטול לפי הוראות סעיף 14ט, ואם נימסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח.

על הראציונאל שעמד בבסיס הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 26)(ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח-2008 ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק: "צרכנים המתקשרים בעיסקאות להספקת טובין או למתן שירותים באופן מתמשך נתקלים לעתים בקשיים בבואם לבטל עיסקאות אלה, ועל כן מחויבים בתשלומים מכוחן, אף שאינם מעוניינים עוד בקבלת הטובין או השירותים לפי העיסקאות האמורות... על כן, האנטרס של הצרכן הוא כי מנגנון סיום ההיתקשרות יהיה מהיר ופשוט ככל הניתן מבחינת הפעולות הנדרשות ממנו ומבחינת העלות הכלכלית הכרוכה בכך... הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להקל על הצרכנים לבטל עיסקאות מתמשכות ולחזק את מעמדם מול העוסקים, תוך צימצום פערי הכוחות וחוסר השויון בעמדות המיקוח של הצדדים, באופן העולה בקנה אחד עם עיקר תכליתו של חוק הגנת הצרכן. (ה"ח פ/3179/17, מיום 26.2.2008, הדגשה הוספה).

...

נוכח זאת, אין לאשר את בקשת האישור בטענה זו. סוף דבר המבקשות הניחו תשתית עובדתית ומשפטית להוכחת טענתן, שיש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: לקוחות המשיבה אשר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ביקשו להתנתק משירותיה באמצעות הפקסימיליה ולא נותקו בפרק הזמן הקבוע בהסכם או ברישיון או בחוק הגנת הצרכן, במועד הגשת בקשת ההתנתקות.

בהתאם לסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, המשיבה תשלם לב"כ המבקשות שכר טרחה בגין טיפולם בתובענה עד לשלב זה, בסך כולל של 50,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין, תוך 30 ימים מהיום.

סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, שכותרתו "ביטול עסקה מתמשכת", קבע במועדים הרלבאנטיים כך: "חוזה בעיסקה מתמשכת יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ואם נימסרה הודעת הביטול באמצעות דואר רשום – בתוך שישה ימי עסקים מיום מסירתה למשלוח, והכל אם לא נקב הצרכן במועד מאוחר יותר בהודעת הביטול (בפיסקה זו – מועד הביטול); במועד הביטול יפסיק העוסק את הספקת הטובין או השירותים, ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול" (ההדגשה שלי – י.ק.).

הדבר עולה גם מדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח-2008, ה"ח 210: "צרכנים המתקשרים בעיסקאות להספקת טובין או למתן שירותים באופן מתמשך נתקלים לעתים בקשיים בבואם לבטל עיסקאות אלה, ועל כן מחויבים בתשלומים מכוחן, אף שאינם מעוניינים עוד בקבלת הטובין או השירותים לפי העיסקאות האמורות. עסקה מתמשכת, מעצם טבעה, מגבילה את חופש ההיתקשרות של הצרכן שעקב שינוי נסיבות או אי שביעות רצונו מהשרות שניתן לו, מעוניין לבטל את העסקה. על כן, האנטרס של הצרכן הוא כי מנגנון סיום ההיתקשרות יהיה מהיר ופשוט ככל הניתן מבחינת הפעולות הנדרשות ממנו ומבחינת העלות הכלכלית הכרוכה בכך..." עוד צוין שם כי: "כדי להקל על צרכנים המעוניינים לבטל עיסקאות מתמשכות ולהגן על זכותם לעשות כן, מוצע כי עוסק יחויב להפסיק את הספקת הטובין או את מתן השירותים, לפי העניין, וכן את גביית התשלומים מהצרכן בשל כך, החל במועד שהצרכן יציין בהודעה שימסור לעוסק". ברי כי במועד הביטול אין הצרכן יכול עוד לצרוך את שירותי הספק, שהרי הספק מחויב להפסיקם.

...

גם העובדה כי המבקשת השתמשה בשם נעוריה בתביעה אינה מביאה למסקנה בדבר אי הולמות הייצוג.

נוכח האמור לעיל, והתרשמותי כי ב"כ המבקשת מייצג כהלכה את ענייני הקבוצה, אני קובע כי מתקיימות גם הדרישות שבסעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בדבר ייצוג וניהול עניינם של כלל חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. סעדים צו עשה סלקום טענה כי היא כבר מיישמת את הוראות משרד התקשורת בהחלטתו מיום 11.1.17 בדבר חיוב יחסי (תיקון מס' 88 לרישיונה שנכנס לתוקף בפברואר 2017), ולכן אין מקום למתן סעד עתידי נגדה בדמות צו עשה.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר את בקשת האישור בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל לקוחות סלקום שהתנתקו משירותי רדיו טלפון נייד שקיבלו ממנה, החל מחודש אוגוסט 2014 ועד וכולל חודש ינואר 2017, וחויבו במלוא התשלום בגין מחזור החיוב במהלכו התנתקו, למרות שהיו מחוברים לשירותים רק בחלקו של אותו חודש.