הודעת צד ג' בתביעת מקרקעין מאוחדת

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 12287-10-21 רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח' נ' אבו דעאבס ואח' לפני: כבוד השופט הבכיר אור אדם תובעת רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום באמצעות ב"כ עוה"ד דוד קנטור נתבעים 1. עליה אבו דעאבס באמצעות ב"כ עוה"ד נועם פלוינסקי ודור בן עזרי 2. סלמאן אל אעסם באמצעות ב"כ עוה"ד איילת כהן 3. מוניר אל עאסם באמצעות ב"כ עוה"ד מחמד מסאבחה 4. אסלם אל אעסם – ניתן פסק דין

אין מחלוקת איפוא, כי התביעה העיקרית היא בסמכות בית משפט זה. ההודעה לצד שלישי היא רק נלווית לתביעה העיקרית: שולחת ההודעה טענה, כי אף שהיא בעלת המיגרש, אם תחוייב בתביעה העיקרית מכוח בעלותה על המיגרש, הרי שמי שפועל ביצע את הפלישה והשמוש הם הצדדים השלישיים.

הרציונל בהסדר של הודעה לצד שלישי, הוא לאחד את הדיון בסוגיות קשורות, במחלוקת שבין התובע והנתבע, ובמחלוקת שבין הנתבע לצד השלישי.

...

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי בית משפט זה מוסמך לדון גם בהודעה לצד שלישי.

סיכומו של דבר כאמור לעיל, סילוק על הסף מחמת העדר עילה אינו דבר שבשגרה.

בענייננו, כאשר נוסף לשיקולים שפורטו לעיל גם רכיב השיהוי המשמעותי, ודאי שאין להעתר לבקשה, ודין הבקשה לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף, להידחות.

לפני שני תיקים מאוחדים, בתיק 39883-04-18 תובע שי אבוטבול, (להלן: "אבוטבול") מהנתבע עופר אורליצקי, (להלן:"אורליצקי") פיצויים בסך 533,320 ₪, בגין הפרת חובותיו, כיו"ר הרשות לבקרת תקציבים של ההיתאגדות לכדורגל בישראל וכרו"ח. בתיק המאוחד, 25885-04-19 תובע אורליצקי את מגדל חברה לביטוח בע"מ (שהנה הנתבעת בהודעת צד ג', בתביעת אבוטבול) לתשלום סך 80,066 ₪, סכום שלטענתו נאלץ לשלם לעורכי דינו בגין ייצוג משפטי, בעקבות דחיית תביעתו, ע"י חברת מגדל שהנה המבטחת שלו.

דיון והכרעה המתוה הנורמאטיבי לעניין עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומדת נקבע ברע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צלום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (פורסם בנבו, מיום 11.7.13) כדלקמן: "כבר נפסק בבית משפט זה כי הרציונל העומד בבסיס דוקטרינת ההליך התלוי והעומד הנו מניעת ניהול הליכי סרק וחסכון בזמן שפוטי, וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד [ראו: רע"א 627/13 סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (19.2.2013), פסקה 13 להחלטתי; רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ'KIA MOTORS CORPORATIONS [פורסם בנבו] (27.6.2012), פסקה 16 לפסק דינו של המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין; ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 483 (1975) (להלן: עניין אל-עוקבי)]. כך, גם הוגדרו השיקולים שעל הערכאה הדיונית לשקול בבואה להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, אשר בגדרם באים, בין היתר: זהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון בזמן שפוטי, המנעות מכפל היתדיינות ומאזן הנוחות [ראו למשל: רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב [פורסם בנבו] (21.11.2011), פסקה 6 להחלטת השופט ע' פוגלמן]". באשר להילכת הליך "תלוי ועומד" יפים גם הדברים בע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, מיום 12.6.1975): "לפי ההלכה, כמו ב"מעשה-בית-דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק-דיני ב-ע"א 424/73, [1], בע' 540-541), ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן.

...

לאור האמור לעיל, סבור אני כי הגם שהתביעה בבית המשפט המחוזי הינה התביעה השנייה בזמן, הרי שעיכוב התביעה שלפניי יקדם את אינטרס היעילות, שכן התביעה שלפניי מהווה נדבך אחד בלבד מהסכסוך בכללותו ובאם תעוכב תושפע בוודאות מהתביעה שבבית המשפט המחוזי, תביעה שעתידה להכריע גם בסכסוכים שלפני, וזאת לצד הכרעה בכלל הסכסוכים שבין הצדדים.

סוף דבר אשר על כן, הנני מורה על עיכוב ההליכים בתביעה שלפני עד להכרעה בתביעת המפרקים ב-30254-09-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

5129371התובע ישלם לנתבע ולצד ד' 4 את הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪, לכל אחד מהם.

שוורץ הגישו הודעת צד ג' נגד עמיגור, בטענה כי היא ביצעה את הרישום (ת"א 26778-11-18).

הדיון בשני ההליכים היתקיים במאוחד.

למעט ציון הסעד המבוקש בכתב התביעה ובסיכומים, שוורץ לא פירטו איזה סוג זיקת הנאה קיבלו, לשיטתם, ובאילו תנאים קיבלו את הזיקה, בהתאם לעילות המנויות בפרק ז' סימן ג' לחוק המקרקעין.

...

לבסוף, אין בידי להיעתר לסעד החלופי לו עותרים שוורץ, להורות כי הם בעלי זיקת הנאה לחדר נשוא המחלוקת.

סוף דבר – התביעה בה"פ 25218-03-20 מתקבלת ומוצהר בזאת כי חדד הם בעלי הזכויות בדירה 11 כפי גודלה ושטחה במרשם המקרקעין (גוש 2456 חלקה 12 תת חלקה 11), לרבות החדר שמוחזק בפועל ע"י שוורץ.

התביעה בת.א. 33071-01-21 נדחית.

באשר להוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד: כפי שפורט בתחילה, לתיק המאוחד אוחדה גם תביעת המתווכת אמיתי נגד התובעים, שזכתה בתביעתה; התובעים הגישו את התביעה גם נגד המתווכת פלאי, שהגישה הודעת צד ג' נגד ב"כ התובעים, עו"ד פנחס ממן ונגד רשות מקרקעי ישראל שהגישה הודעת צד ד' נגד חברם נופרם, היא החברה המשכנת, ונגד עורך הדין שייצג את הנתבעים בהסכם המכר, עו"ד דעואל פלאי.

...

אם כן, לשון פסק הדין ברורה, ולפיה הסך הנותר של 25,000 ₪ היה אמור לעבור לחשבון הנאמנות של בו כוח הנתבעים עד ליום 14.2.2019 ללא תנאי כלשהו, ואיני מקבלת את טענת התובעים כי העברה זו היתה מותנית בהעברת מסמכי העברת הזכויות.

10.3 לא שילם הקונה את התשלומים או כל חלק מהם החלים עליו על פי הוראות הסכם זה במועדם, יישא כל סכום שלא שולם במועד, ריבית פיגורים כאמור בסעיף 10.2 לעיל, מן היום הראשון לפיגור, וזאת בלא לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת למוכר על פי כל דין והסכם" בהעדר הצדקה להותרת הסך של 25,000 ₪ בידי ב"כ התובעים, מהמועד האחרון שבו היה עליהם להעבירו (22.3.2017) ועד למועד בו עבר בפועל (21.2.2019), אני מורה כי על התובעים (גכטמן)0, שהם הנתבעים בהליך השני) לשלם לנתבעים (בליוויס, שהם התובעים בהליך השני) 25,000 ₪ בצירוף ריבית פיגורים בשיעור המרבי הנהוג לגבי יתרת חובה חריגה בחשבון חח"ד בבנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 23.3.2017 ועד ליום 21.2.2019.

בשים לב לכך שתביעתם של התובעים גכטמן, בתביעה הראשונה, עמדה על סך של 463,000 ₪ ונדחתה, ובשים לב להיקף ההליכים הרב, עשרות הבקשות, שמונה ישיבות שהתקיימו, היקף הסיכומים והעבודה הרבה שנעשתה בתיק, אני מורה כי התובעים (גכטמן) ישלמו לנתבעים (בליוייס) 25,000 ₪ בצירוף ריבית פיגורים בשיעור המרבי הנהוג לגבי יתרת חובה חריגה בחשבון חח"ד בבנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 23.3.2017 ועד ליום 21.2.2019, כפי שנפסק בסעיף 60 לעיל, ובנוסף ישלמו התובעים גכטמן לנתבעים בליוייס הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ (בשים לב לכך שרק האגרות בתיק עומדות על כ- 13,000 ₪) ושכ"ט עו"ד בסך 55,000 ₪.

בית משפט השלום בפתח תקווה 06 יוני 2023 ת"א 55733-01-19 בוטה ואח' נ' קמפלר ואח' בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תובעים (נתבעים ושולחי הודעת צד ג' בתביעה שכנגד) 1.יוסף בוטה 2.סיגלית בוטה נתבעים 1.עו"ד מנשה קמפלר (צד ג' בתביעה שכנגד) 2.עדיאל בשארי 3.ניר צור (תובע שכנגד) 4.גילה צור (תובעת שכנגד) פסק דין

בשל כך התובעים ביררו פרטים על הנתבעים ומצאו כדלהלן: בשארי וצור הם חברים טובים; המחיר ששלמו התובעים בגין כל מ"ר הוא כימעט פי 2 מהמחיר ששלמו צור; הפיצול של הבית ל-3 יחידות דיור אינו חוקי ויש להרוס את 2 יחידות דיור הנוספות ולהתאים את המבנה להיתר הבניה המקורי; גודל המיגרש שנרכש ע"י התובעים מאפשר יחידת דיור אחת; החלוקה שבוצעה בהסכם הרכישה מקפחת את זכויות התובעים לניצול מאקסימאלי של זכויות הבניה; עו"ד קמפלר לא רשם את זכויות התובעים בלישכת רישום המקרקעין ו/או ברשות מקרקעי ישראל ולא ביצע רישום צו בית משותף ו/או פירוק שתוף בין התובעים לבני הזוג צור; עו"ד קמפלר ביצע עסקה נוספת בין בני הזוג צור לרוכש ב-9.8.17, תוך ידיעה כי קיימות חריגות בניה ולא ניתן לבצע את ההעברה הראשונה; לא בוצע תשריט חלוקה בין התובעים לבני הזוג צור ועל כן אין גבולות ברורים בין שטחי הצדדים; בני הזוג צור הפרו את הסכם השתוף עם התובעים כאשר מכרו את המבנה לצד ג' וזאת בתוספת של 710,000 ₪ מהמחיר שבו רכשו את המבנה כשנה ו-3 חודשים קודם.

דיון לאחר שבחנתי את מהימנות העדים, מצאתי כי התובע לא היה אמין לגבי המידע שנימסר לו מבשארי ומעו"ד קמפלר לגבי חוקיות הפיצול וקיום היתרי בניה לשלוש יחידות הדיור, וגם כאשר הוסבר לו כי לא ניתן לקבל משכנתא מהבנק בשל הפיצול הלא חוקי וצריך לאחד את היחידות למבנה אחד, לא שינה את רצונו לקדם את העסקה, והשקיע 80,000 ₪ בחיבור המבנים ליחידה אחת.

...

מכל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה שכנגד.

סיכום אני דוחה את התביעה העיקרית ומחייבת את התובעים לשלם לכל אחד מהנתבעים 1, 2, 3-4 הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.