הודעה תוך זמן סביר לפי סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)

אם אכן הבטחונות לא נימסרו לתובע במועד עריכת ההסכם – יש לראות בתובע כמי שויתר על קבלתם, בעצם הסכמתו לחדש את הסכם השכירות בלעדיהן, ובכל מקרה – כמי שנתן הסכמתו להארכת המועד למסירות הבטוחות, בתוך פרק זמן סביר מהמועד בו שב ודרש את קיום הוראות החוזה ביחס למישור זה. סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה" (ראו גם סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים)).

...

הטענה לא הוכחה והיא נדחית.

סיכום התביעה נדחית.

בתוך 30 יום ישלם התובע לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות ושכר טרחת עו"ד על-סך של 15,000 ש"ח. המזכירות מתבקשת לשלוח את פסק-הדין אל הצדדים.

עוד טענו התובעים, כי הנתבע לא ביטל את ההסכם תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, כך שביטול החוזה יהיה בהודעה למפר תוך זמן סביר לאחר שנודעה ההפרה.

...

לסיכום – לאור כל האמור לעיל המועד הקובע למסירת החזקה בחלקה על ידי הנתבע לתובע הוא המועד שבו קוימו ההוראות שניתנו בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט טאהא, בתאריך 8.6.2016 במסגרת תיק 3252-03-15.

אי לכך ומאחר והסעד הכספי מושא התביעה דנן הוא לתשלום דמי שימוש ראויים עבור התקופה שמיום חתימת הסכם המכר (26.10.98) ועד למועד הגשת התביעה, היינו עד ליום 31.5.12, ומשלא היתה חובה למסור חזקה בחלקה בתקופה הנ"ל, הרי שדין התביעה לסעד הכספי האמור להידחות.

סוף דבר הנני מורה על דחיית התביעה בגין הסעד הכספי ומחייבת את התובעים לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ (כולל מע"מ כחוק).

מועד ביטול ההסכם לטענת רמ"י בסיכומיה (סע' 28-30) אף אם עסקינן בהפרה יסודית הרי שלפי סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) היה על התובעים (הצד הנפגע) להודיע על הביטול תוך פרק זמן סביר.

...

לסיכום עד כה, נזקי התובעים עומדים על סך של 300,216 ₪.

משכך סבורני כי רמ"י מושתקת מלהעלות טענות אלו בדבר אשמם התורם של התובעים.

לסיכום: רמ"י תשלום לתובעים סך של 300,216 ₪.

בפרק הסיכום של כתב הסיכומים מטעם הנתבעים שילבו הם את האמירה הבאה: "נראה כי דרך המלך בתובענה זו היא, לבטל את ההסכם בהסכמה, התובעים יקבלו את אשר שילמו, תוך הגדרת מנגנון לפצוי הדדי מתאים לצדדים". דיון והכרעה ד.1 סעד האכיפה הזכות לתבוע סעד של אכיפה מעוגנת במסגרת סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות" או "החוק"), אשר קובע מהן התרופות העיקריות להן זכאי הנפגע מהפרת חוזה: "הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה" תרופת האכיפה מוגדרת כתרופה שיפוטית הנתנת עקב הפרת חוזה, להבדיל מתרופות עצמיות דוגמאת ביטול חוזה.

אציין רק זאת, לא ברור כיצד ביטול ההסכם, בשלב זה, הנו "דרך המלך"; סעיף 8 לחוק החוזים תרופות קובע, כי "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה". בעניינינו, לא בוטל ההסכם – לא בתוך זמן סביר ולא בכלל, לא נשלחה הודעת ביטול ומשך למעלה משנה מודיעים הנתבעים פעם אחר פעם כי מעוניינים הם באכיפתו.

...

לאור כל האמור לעיל, יתרת התמורה שעל התובעים לשלם עבור השלמת תמורת הנכס עומדת על סך של 470,832 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את תביעת התובעים לאכיפה – תביעה עליה למעשה לא חלקו הצדדים.

לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים לעניין הוצאות ההליך, לרבות הוצאותיהם הריאליות של התובעים מחד, וכלל טענות הנתבעים מאידך, אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות ההליך סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

ג) חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") קובע בסעיף 2 כי כאשר הופר חוזה זכאי נפגע לתבוע אכיפה או ביטול חוזה והוא זכאי לפצוי בנוסף לאחת התרופות לפי החוק.

ד) סעיף 8 לחוק החוזים תרופות קובע: "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה". ה) ומן הכלל אל הפרט – ההסכם בין הצדדים הוא מיום 8.1.2021.

...

ב) בחינת תכתובת בין הצדדים הובילה למסקנה כי אין זכר לכך שאלקובי סיפק מוצר לא תקין וכי מדובר באיכות ירודה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.