הודעה על יציאה לחופשת לידה

התובע טען בתצהירו, כי זכה לשבחים רבים במהלך תקופת עבודתו (סעיפים 7 – 8) ופוטר במפתיע לאחר הודעתו בדבר כוונתו לצאת לחופשת לידה, וכי הממונה עליו, שושי סמש, אישרה בפניו כי פיטוריו נבעו מכוונתו לצאת לחופשת לידה (סעיף 10 לתצהיר התובע).

לטענת התובע, השיחות, שנערכו לאחר קבלת ההודעה על פיטוריו, מעידות על העילה האמיתית לפיטוריו.

...

לפיכך, נדחית התביעה לפיצויים בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

סיכום לאור כל האמור, נדחים מרבית רכיבי התביעה, פרט לתביעה לפיצוי בגין של פיטורים ללא עריכת שימוע כדין.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 11,600 ₪ בשל פיטורים ללא עריכת שימוע כדין.

לטענת התובעת, בהיותה בחודש התשיעי להריונה, הודיעה על רצונה לצאת לחופשת לידה.

...

בנסיבות המקרה דנן, מצאנו כי אין לתת תוקף למסמך "הסכם הפשרה" מכוחו לכאורה ויתרה התובעת על זכויותיה.

אנו סבורים כי לתובעת לא הוסבר תוכנו של המסמך ומשמעותו וכי היא לא הבינה על מה למעשה חתמה ועל אילו זכויות ויתרה.

נוכח האמור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 4,491 ₪.

בית הדין דחה את טענותיה של המשיבה, קבע כי המבקשת הודיעה על רצונה לצאת לחופשת לידה אך לא התכוונה להתפטר.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, בהעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הערעור ונוכח סיכוי הערעור הנמוכים, הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

עם סיום חופשת הלידה הודיעה על יציאה לחל"ת בשנת הלימודים תשס"ט, כאשר בשנת תשס"ח (2007-2008) הועסקה כמורה בבית ספר "הרי אילת" בהקף של 66% משרה.

בחודש 9/08, כאשר התובעת שהתה בחופשת לידה, המערכת הממוחשבת של הנתבע צרפה אותה לאופק חדש ובצעה המרה בשכרה, על יסוד שכר לחודש 3/18, לפני יציאתה לחופשת לידה.

...

על כן, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

סוף דבר על הנתבע לשלם לתובעת, בהתאם להודאתו, הפרשי תמריצים בסך של 2,915.30 ₪.

לפני סיום מצאנו להעיר שתי הערות בסוגיות שעלו בתיק.

התובעת גויסה לעבודה כממלאת מקום של מורה בשם נדאא שיצאה לחופשת לידה .

מתוך עדותו של הנתבע 2 (עמ' 20 ש' 28 ואילך) עלה כי התובעת אכן לא הישתתפה בהוראה דרך הוטסאפ עם החלת הסגר הראשון והפסקת הלימודים, אף שמורים אחרים עשו כן. לא הובהר מדוע היא לא עשתה כן ומשכך אין לנו אלא להסיק כי הנתבעת בחרה לפטרה במועד זה. ודוק- משביה"ס המשיך להתנהל במתכונת מקוונת, הרי שהיה ניתן עקרונית להעסיק גם אותה כך. בנסיבות אלה זכאית התובעת לפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת , ואולם בהיתחשב ביציאתה לחל"ד כשלושה שבועות לאחר סיום עבודתה, תקופה בה לא יכולה היתה לעבוד ,זכאית לפצוי בסך של 3975 ₪ בלבד.

טענה זו בצרוף דברי הנתבע 2 בעדותו בתשובה לשאלה האם ניתנה לה הודעה על תנאי העסקה והאם נעשה הסכם " היא לא הביאה את התעודות שלה לא ולא עשינו לה הסכם" וכן "היא אמרה שאין צורך בגלל שהיא עבדה זמן קצר" (רישת עמ' 15) מהוים הודאה כי בפועל המסמך שצורף אינו אוטנטי.

...

על כן התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

סוף דבר התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

נוכח התוצאה אליה הגענו והפער בינה לבין סכום התביעה, ונוכח דחיית התביעה נגד נתבע 2 שאף לא נעשה על מנת להוכיחה, מצאנו כי ראוי שכל צד ישא בהוצאותיו.