הודעה מוקדמת לפיטורין או התפטרות ולחובות אחרות

תביעת הנתבעת לתשלום הסך של 6,151 ₪ ברכיב זה לכתב התביעה עתרה הנתבעת כאמור לחיוב התובע בתשלום הסך של 6,151 ₪, שהוא יתרת חובו הנטען של התובע לנתבעת, לאחר קזוז יתרת הלוואה, המקדמה מיום 20/10/14, ושווי ההודעה המוקדמת שלטענת הנתבעת היה על התובע למסור בטרם התפטרות ולא נימסרה.

(ב) עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה. (ג) הודעה כאמור בסעיף זה תנתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה" (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.).

בהקשר לנסיבות של פיטורים נפסק כי תכלית ההודעה המוקדמת היא ליתן לעובד שהות לדאוג למקום עבודה אחר וכי על העובד לדעת אם הוא עומד להיות מפוטר אם לאו על-מנת שיוכל לעשות מאמצים למציאת מקום עבודה חדש ולתחילת מחויבות חדשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת [ראה: עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אי.סי.איי.

...

סוף דבר - אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, תביעת התובע כנגד הנתבעת נדחית.

תביעת הנתבעת כנגד התובעת מתקבלת ואנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת את הסך של 6,151 ₪ נטו.

כמו כן אנו מחייבים את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת (לרבות שכ"ט ב"כ הנתבעת) בגין דחיית התביעה וקבלת התביעה שכנגד, בסכום כולל של 3,000 ₪, לתשלום בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המסגרת הנורמאטיבית- פיטורים או בהתפטרות; הלכה היא כי כדי לקבוע אם המדובר בפיטורים או התפטרות, "יש לבדוק מי יזם את נתוק יחסי העבודה. במידה והיוזמה היתה מצד המעביד לסיום היחסים, מדובר בפיטורים, גם אם עצם סיום העבודה נוסח בצורה של הסכמה הדדית" ע"ע (ארצי) 132/03 כהן - רשות העתיקות, מיום 13.10.2004).

מלים כגון "אם תנהג כך ולא אחרת - אראה בך מתפטר" או "אם לא יובטחו לי תנאי עבודה אלה ואלה- אראה את עצמי כמפוטר" אין בהם כלל וכלל כדי להעיד על כוונתו של הצד השני להביא את היחסים בין השניים לידי גמר.

הינה כי כן, גם במסגרת תצהירו, נתן, התובע, יותר מגרסה אחת לאשר אירע, דבר שלא מאפשר לקבוע מה היתה, לגירסתו, השתלשלות האירועים בציר הזמן וכן לא מאפשר לקבוע האם הוא התפטר בעקבות ויכוח על העמסת יתר או אי תשלום העלאה בשכר שהובטחה לו או שבכלל פוטר, כאשר הדבר הברור, היחידי, שעולה מגרסאותיו הוא - "אני החלטתי להפסיק לעבוד". בנסיבות אלו, ומשהנטל להוכיח בהקשר זה הנו על התובע, בבחינת "המוציא מחברו - עליו הראיה" ומשנטל זה לא הורם לאור הגרסאות השונות שהציג והעדר גרסה עקבית מלאה מטעמו ביחס לנסיבות סיום העבודה ומועדן, הרינו מורים על דחיית תביעתו לתשלום פצויי פיטורים ופצוי חלף הודעה מוקדמת.

ראשית יצויין, כי הנתבעת בכתב התביעה שכנגד, טענה כי סכום החוב הנו 7,000 ₪ ולא כנטען בתצהירו של נציגה מר יצחק 8,156 ₪, עניין שאולי לא היה כל כך משמעותי, אילמלא כל אי ההסדרים שהתגלו בגירסת הנתבעת ובחשבונותיה, כפי שנקבע לעיל בעיניין ההלוואות, וכן בהיתחשב בכך, כי בכל הקשור להלוואות הנתבעת, היא בחרה להעמיד תביעתה על כל סכום החוב של התובע בהיתעלם מהסכומים שפרע.

...

ב"כ התובע היה מודע לבעייתיות בשלל הגרסאות המשתנות, כפי שפורטו לעיל, וניסה להסבירן: "שומע מבית הדין כי הטענה להתפטרות כדין מפוטר לא נטענה בכתב התביעה וכי מדובר בטענה עובדתית סותרת לטענה שהעלנו בכתב התביעה לפיטורי התובע בעקבות ויכוח עם מר מזרחי אבי. מפנה לנספח ג'. בסעיף 2 עקב הבדיקות בתלושים וההבטחות לתשלום הפרשים זו אחת הסיבות. בנוסף לסיבה זו, הסיבה של הויכוח, מרשי לא רצה להעמיד את עצמו ואת רישיון הנהיגה שלו בסכנת שלילה. אני שומע כי לא טענתי בכתב התביעה וגם התובע לא השמיע את הדברים כעת, אבל זה מפיו. כשהתובע אמר לי שמנהל הנתבעת פיטר אותו אז התייחסתי לפיטורים. אולי התובע לא הבין מה אמר כאן - אולי לא יודע מה המשמעות של קם והלך. הוא תמים וטוב לב". (עמ' 4 שורות 17-25 לפרוטוקול) אלא שאין בדבריו אלו של ב"כ התובע כדי לשנות ממסקנתנו, לפיה, התובע כשל מליתן גרסה עקבית לאשר ארע במועד סיום יחסי העבודה בינו לבין הנתבעת ובוודאי כשל מלהוכיח כי פוטר.

הנה כי כן, גם במסגרת תצהירו, נתן, התובע, יותר מגרסה אחת לאשר ארע, דבר שלא מאפשר לקבוע מה היתה, לגרסתו, השתלשלות האירועים בציר הזמן וכן לא מאפשר לקבוע האם הוא התפטר בעקבות ויכוח על העמסת יתר או אי תשלום העלאה בשכר שהובטחה לו או שבכלל פוטר, כאשר הדבר הברור, היחידי, שעולה מגרסאותיו הוא - "אני החלטתי להפסיק לעבוד". בנסיבות אלו, ומשהנטל להוכיח בהקשר זה הינו על התובע, בבחינת "המוציא מחברו - עליו הראיה" ומשנטל זה לא הורם לאור הגרסאות השונות שהציג והיעדר גרסה עקבית מלאה מטעמו ביחס לנסיבות סיום העבודה ומועדן, הרינו מורים על דחיית תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים ופיצוי חלף הודעה מוקדמת.

לסיכום- כפי שמצאנו לעיל, הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים בהתפטרות התובע בלא מתן הודעה מוקדמת.

במקביל מצאנו כי הנתבעת לא ערכה לתובע גמר חשבון עם סיום העסקתו ולא שילמה לו חלק מזכויותיו הסוציאליות הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה, כפי שפורט לעיל, ובהתאם לקביעותינו, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סכום של 6,000 ₪ בגין שכר חודש 2/12.

יוצא מכל האמור לעיל שבהתחשב בטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת ושהתקבלה (5,000 ₪) וכן בהתחשב ברכיב התביעה שכנגד שכן התקבל (6,920 ₪), נותרה הנתבעת חייבת לתובע סכום של 41,467 ₪ אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 01.03.2012 ועד מועד תשלומם המלא בפועל.

לטענת החברה, התובע עזב את עבודתו ללא הודעה מוקדמת ועל כן אינו זכאי לפצויי פיטורים.

באשר לטענה כי החברה הפרה את הוראות חוקי העבודה כלפיו, טענה אשר בנסיבות מסוימות עשויה להקים אחריות אישית כלפי מנהל ואורגן בחברה (וראה לאחרונה: החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב-2011, סעיף 14), הרי שבמקרה זה, ובהתרשמותנו הכוללת בדבר מידת מעורבותו של הנתבע בניהול החברה, הרי שהגם שהוכח כי החברה לא מילאה אחר חובות בסיסיות מכוח משפט העבודה המגן, לא סברנו כי יש להרים את מסך ההיתאגדות ולחייב את הנתבע, מר משה לאוב, באופן אישי.

בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר קיימת מחלוקת עובדתית לגבי נסיבות הפסקת העבודה, מוטל נטל ההוכחה על הטוען לפיטורים (דב"ע נו/3-201 שמש ירושלים בע"מ נ' מאיר ניסימיאן, לא פורסם, ניתן ביום 25/6/97), ואין לראות מעשה כאקט של פיטורים או של התפטרות אלא אם כן אלו נעשו באופן מפורש וחד משמעי, "היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר" (ר' דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ נ' דוד שיינין, פד"ע כב' עמ' 271).

...

התביעה (הפורמאלית) כנגד הנתבעת 3 – נדחית.

התביעה שכנגד (כנגד הנתבעת 3 ) – נדחית.

נוכח התנהלות זו, מצאנו לנכון לחייב את החברה, הנתבעת 1, בתשלום הוצאות התובע בסך כולל של 7,500 ש"ח ובהוצאות הנתבעת 3 בסך כולל של 7,500 ש"ח. על אף דחיית התביעה האישית שהוגשה כנגד הנתבע, לא ראינו לנכון ליתן צו להוצאות לטובתו נוכח היותו, בהתאם לתדפיס רשם החברות, בעל המניות בחברה ומנהלה, ונוכח התנהלות החברה, כמפורט לעיל.

[footnoteRef:7] במסמך ההבנות הסכימו הצדדים, בין השאר, כי לאחר שהסכמי ההשקעות יחתמו, יפעל מר רוטשילד "להעלות לדירקטוריון החברה הצעה לבצוע תשלום בסך 200,000 ₪ ברוטו לגיל (כהחזר חוב/בונוס או בכל דרך אחרת שיראה הח"מ לנכון) ולתמוך בה. אופן ותנאי ביצוע התשלום יסוכמו בעקבות החלטת הדירקטוריון". כן נקבע במסמך ההבנות שפיטוריו של התובע בשנה הראשונה להעסקתו תתאפשר רק בהחלטה פה אחד של הדירקטוריון.

לטענתו של התובע, לאחר שהבין שמר זנגר מקדם את האינטרסים של עצמו בהליך המו"מ ומקבל משכורת גבוהה משלו, הוא ביקש להיות שותף להליך המו"מ. בהמשך לכך נערכה שיחה בינו לבין מר זנגר בה הבטיח לו מר זנגר שזכויותיו, מעמדו ותפקידו לא יפגעו ושהוא פועל לייצג גם את האינטרסים שלו; שאחד מתנאי המשקיעים היה שחוב השכר יימחק אך הוא הצליח להגיע עימם להסכמה שחוב השכר יקבל עדיפות במקרה של פירוק החברה וכי בכל מקרה של פיטורים או התפטרות, יפרע חוב השכר.

אשר לבסיס תשלום דמי ההודעה המוקדמת שנקבע מכוח חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, כבר נקבע שמדובר בתשלום שמהותו היא סוציאלית ולא פיצויית: "פסיקת בתי הדין לעבודה שהתייחסה לדמי הודעה מוקדמת כאל "פיצוי עבור הפרת הסכם העבודה" (דב"ע מו/39-3 הנזכר), ניתנה בתקופה בה חובת התשלום אכן נבעה מהסכם בין העובד והמעביד (או מהסכם קבוצי).

...

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 72,235 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד לתשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד, פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד לתשלום בפועל.

התביעה נגד התובע והתביעה שכנגד נדחות.

גדר המחלוקת האם התובע פוטר או התפטר? אם כן, האם זכאי התובע לפצויי פיטורים לרבות תמורת הודעה מוקדמת? האם זכאית הנתבעת לקזוז דמי הודעה מוקדמת? האם התובע עבד ברצף בשירות הנתבעת? האם חל ההסכם הקבוצי ו/או צו ההרחבה בענף הבנייה והעבודות הציבוריות על יחסי העבודה שבין הצדדים? ואם כן, האם זכאי לסעדים שתבע מכוחם? האם זכאי התובע לדמי הבראה ופדיון חופשה? האם זכאי התובע לגמול בגין שעות נוספות? פצויי פיטורין, הודעה מוקדמת ו/או קזוז הודעה מוקדמת התובע טען בכתב התביעה כי פוטר מעבודתו על ידי הנתבעת, ללא מתן הודעה מוקדמת.

עוד טוענת הנתבעת, כי העתקים מתעודות המחלה לא הועברו לידיה בזמן אמת, שכן גם התובע עצמו ידע כי אין לנתבעת כל אחריות וכל חבות בגין תקופה זו וכעת מבקש התובע לעשות שימוש בתעודות מחלה אלו בצורה פסולה וחסרת תום לב. בשיחה שנתקיימה בין מנהל הנתבעת לתובע, נתברר בדיעבד, כי האחרון אשר הסתבך בחובות בחר ללכת ולעבוד אצל אחר, על חשבון זמן העבודה אצל הנתבעת, לטובת כסוי חובותיו.

...

כללו של דבר, מסקנתנו היא כי יש לדחות את תביעת התובע בגין גמול שעות נוספות.

סוף דבר אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק הדין כמפורט להלן: פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 11,033 ₪.

לפיכך, התובע ישלם לנתבעת, בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד סך של 15,000 ₪.