הודעה מוקדמת לאחר החלטת הממונה על חוק עבודת נשים

לפניי בקשת הנתבעים 1 ו-2 למחוק מכתב התביעה המתוקן את הסעיפים המתייחסים להחלטת הממונה על חוק עבודת נשים (להלן - "הממונה") בעיניינה של התובעת לרבות הסעדים ההצהרתיים וצוי העשה הנוגעים להחלטתה.

נזכיר, כי הנתבעים 1-2 פנו בבקשה לקבלת היתר לאחר שהפיטורים כבר ניכנסו לתוקף ואישור הממונה לכך ניתן כחודשיים לאחר סיומה של תקופת ההודעה המוקדמת.

...

לגופם של דברים, בהחלטה נוספת שניתנה בבקשת הנתבעת 3 לדחות את התביעה כנגדה על הסף נקבע כי הבקשה מתקבלת ודין התביעה כנגד הנתבעת 3 להידחות כמבוקש (להלן: "ההחלטה הנוספת").

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה.

ביום 28.12.2014 שלחה אורטל לנתבעת מכתב בו הלינה על הרעה בתנאי העבודה לנוכח הפחתת הקף המשרה בנגוד לרצונה ועל פיטורים ללא מתן הודעה מוקדמת ובנגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן – חוק עבודת נשים).

עוד יצוין כי גם אם לא ניתן לתובעות מכתב סיום העסקה, הרי משעה שהייתה בידן החלטת הממונה על חוק עבודת נשים מיום 2.2.2014 הן יכלו להוכיח את דבר הפיטורים לצרכי תביעת האבטלה.

על פי סעיף 5 לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), תשס"ח – 2008 חלה חובה על המעסיק ליידע את העובדת על הוראות החוק והתקנות בדבר המשך ההפרשות בתקופת שמירת ההריון ו/או חופשת הלידה ובכלל זה על חובתה להעביר את חלקה ובפרט לנוכח עדותה של ליטל בחקירתה הנגדית ולפיה היא פנתה לנתבעת בחודש פברואר 2014 לאחר שנוכחה שהפסיקו להפריש עבורה לפנסיה ואולם היא לא קיבלה מענה לפנייתה (עמ' 8 ש' 22-23 לפרוטוקול).

...

בענייננו, הנתבעים לא טענו כי יידעו את התובעות בהוראות החוק והתקנות ולפיכך, אנו סבורים כי חלה על הנתבעת חובת הפרשה לפנסיה בגין תקופה זו. עוד יצוין כי בתחשיבי התובעות הובאה בחשבון גם הפרשת המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים.

עם זאת, הנתבעת הודתה בחבות של 2,605 ₪ ועל כן אנו מחייבים אותה בתשלום סכום זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כך שהנתבעת תשלם לתובעות בתוך 30 ימים את הסכומים כדלקמן: לתובעת 1 - הפרשי שכר עבודה בסך 813 ₪.

בנוסף, בהתחשב בתוצאה, הנתבעת תשלם לתובעות הוצאות בסך של 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪.

בישיבת הדיון המוקדם מיום 4.12.17, הודיעה הנתבעת 1 כי היא שוקלת לפנות לממונה על חוק עבודת נשים, לקבלת היתר רטרואקטיבי לפיטורי התובעת.

ביום 25.4.18 ניתנה החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, היא המשיבה בעירעור המאוחד, לפיה לא הותרו פיטורי התובעת (נספח נ/15 לתצהיר הנתבעת 1), מן הנימוקים הבאים: "22. בבחינת כלל הנסיבות בתיק, גם אם תיתקבל טענת קבלן כוח האדם, כי דבר הריונה של העובדת הגיע לידיעתו לראשונה כשלושה שבועות לאחר סיום העסקתה, וכי אישור ההיריון היתקבל בחודש מאי 2017, ככל שהיה סבור כי הנו מעסיקה של העובדת, היה עליו לפנות לקבלת היתר לפיטוריה במועד זה (חודש מאי 2017) לכל המאוחר, ואין הצדקה למתן היתר בדיעבד, כאשר הבקשה מוגשת בעיכוב של שבעה חודשים לכל הפחות.

גם לשיטתה של התובעת, היא הודיעה לנתבעת 1 על ההיריון לאחר שקבלה את הודעת הפיטורים, ואף בהחלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים נקבע כי הפיטורים אינם קשורים להיריון (ראו, בין היתר, סעיף 30 להחלטה).

...

הנתבעת 1 הייתה רשאית להעסיק עובדים עד ליום 7.4.17, לאחר שהגישה ערעור על ההחלטה והערעור נדחה (נספחים נ/4, נ/5 לתצהיר הנתבעת 1).

התביעה לפיצוי בגין הליכי הפיטורים נדחית.

התובעת לא טענה, אף לא הוכיחה, כי נגרם לה נזק ומשכך התביעה בהקשר זה נדחית.

סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת 2 תשלם לתובעת את התשלומים הבאים: פיצוי חלף שכר בתקופה המוגנת בסך 17,986 ₪.

כמו גם, החלטת הממונה על חוק עבודת נשים אשר קבעה בהחלטתה כי שוכנעה שטיפולי הפוריות לא היוו גורם בהחלטת הפיטורים אלא התובעת עשתה דין לעצמה כאשר החליטה לטוס לחו"ל בנגוד להנחייה מפורשת של המעסיק (נזכיר, הנתבעת קיבלה מהממונה היתר לפיטורי התובעת, לאחר ששוכנעה כי הפיטורים נעשו מסיבות ענייניות ומקצועיות והתובעת לא ערערה על החלטת הממונה).

חלף הודעה מוקדמת הממונה על חוק עבודת נשים נתנה היתר לפיטורי התובעת החל מיום 14.8.17 לא הוכח כי ניתנה לתובעת הודעה מוקדמת כדין לאחר מועד זה. על כן, התובעת זכאית לחלף הודעה מוקדמת בסך 13,333 ₪.

...

כאשר מדובר בתשלום חלף הודעה מוקדמת ובמצב בו לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים בתקופת ההודעה המוקדמת, אין מקום לתשלום תנאים סוציאליים בגין תקופה זו. לפיכך גם טענה זו של התובעת דינה להידחות.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: פיצוי בגין פגיעה בהכנסה בתקופה המוגנת בסך של 15,216 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים כלפי התובעת, בסך של 26,666 ₪ הפרש פיצויי פיטורים בסך של 9,623 ₪ חלף הודעה מוקדמת בסך של 13,333 ₪ פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪ על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנ"ל, תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.4.18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת צימצמה את הקף המשרה, ולאחר קבלת החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, שילמה את הפרישי השכר להם זכאית התובעת.

על רקע זה הוגשה התובענה שבפנינו, בה נתבעו 99,527 ₪, בגין הסעדים הבאים: פיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן – חוק עבודת נשים), פצויי הלנת שכר, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים, פיצויים בגין העדר הודעה על שינוי בתנאי העבודה ופיצויים בגין עגמת נפש וחוסר תום לב של הנתבעת.

במקרה שלפנינו, המרפאה מאשרת כי ידעה על ההיריון בסמוך לאחר הודעת הפיטורים, ותוך כדי תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה על ידה למשיבה.

...

דין התביעה ברכיב זה להידחות, וזאת לאור עדות התובעת, שאישרה שהצדדים הגיעו להסכמות לפיהן שכרה יעלה בחודש אוקטובר (עמוד 4, שורות 5 -7).

על כן דין התביעה ברכיב זה להידחות.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים בלתי ממוניים בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019 ועד התשלום בפועל; פיצויי הלנת שכר בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019 ועד התשלום בפועל` החזר הוצאות נסיעה בסך 9,017 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019 ועד התשלום בפועל; מהסכומים המפורטים לעיל יקוזז סך 5,170 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2019, בגין תשלומים עודפים לתובעת על חשבון קופת גמל ופיצויים.