כללי
נגד הנאשמת 2 הוגש כתב אישום שייחס לה עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין התשל"ז- 1977, מכירה קמעונאית של תכשירים ללא מירשם לפי סעיף 42(א) בצרוף סעיף 60 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א – 1981 (להלן: ("הפקודה"), מכירת תכשירים, לפי סעיפים 47 ו- 60 לפקודה ופנקס התכשירים, לפי סעיפים 47א(ב) ו- 60 לפקודה.
הנאשמת 1 ייבאה את הכדורים לארץ ללא אישור ממשרד הבריאות, העבירה את הכדורים לבקבוקי פלסטיק שעליהם הדביקה מדבקות "גלולות זהב לירידה במשקל", וכתבה על המדבקות כי הכדורים הם ללא תופעות לוואי ועשויים מחומרים שהופקו מפירות וצמחי בר.
הנאשמת 1 מכרה את הכדורים לקונים בסביבתה, אשר היו מעוניינים בכדורי הרזיה טבעיים, מבלי שיידעה אותם בקיומם של חומרים סנטטיים, מבלי שהזהירה אותם בדבר קיומן הצפוי של תופעות הלוואי ומהסיכון הכרוך בשימוש בהם במקביל לתרופות אחרות ובמצבים רפואיים שונים, וכן לא ציינה הנאשמת 1 בפני הקונים ממנה כי אין לכדורים אישור של משרד הבריאות.
המאשימה הסתפקה בהודאה זו, ועל בסיס ההודאה נקבע כי הנאשמת ביצעה את העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
...
השיקולים שנמנו לעיל מביאים למסקנה כי יש לגזור את עונשה של הנאשמת בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.
הצטברותם של כלל השיקולים שהוזכרו מובילה למסקנה כי במקרה חריג זה, יש מקום להימנע מהרשעתה של הנאשמת.
העונש
בשים לב לשיקולי הענישה שפורטו לעיל, כמו גם לעובדה כי נמנעתי מהרשעתה של הנאשמת, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:
250 שעות שירות לתועלת הציבור על פי תכנית שתיקבע על ידי שירות המבחן.
