הודאת נאשם בתקיפה וחבלה ממשית בהסדר דיוני

ללא הרשעה האישום הנאשם הודה במסגרת הסדר דיוני בבצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

על יסוד הודאת הנאשם והסכמת הצדדים, נקבע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, והוא הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בשאלות ההרשעה והענישה.

...

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי ראוי להעדיף בעניינו של הנאשם ענישה צופה פני שיקומו ולהשיג את מטרות הענישה באמצעות השתת רכיבי גמול לחברה בדרך של ביצוע עבודה לתועלת הציבור ולמתלוננת בדרך של פיצוי כספי, לצד ענישה הרתעתית צופה פני עתיד בדרך של התחייבות להימנע מלבצע על עבירת אלימות במשך שנה.

אשר על כן, על יסוד הודאת הנאשם, אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, כמפורט לעיל, אך אמנע מהרשעתו מהנימוקים המפורטים.

סוף דבר מכל הנתונים והשיקולים שפירטתי לעיל, הנני מטיל על הנאשם כדלקמן: של"צ – הנאשם יבצע 200 שעות שירות לתועלת הציבור, בהתאם לתוכנית שתגובש על ידי שירות המבחן ובפיקוחו.

רקע כללי: הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בבצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); פציעה, לפי הוראות סעיף 334 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין; איומים, לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין; ותקיפה סתם, לפי הוראות סעיף 379 לחוק העונשין.

· המתלוננים פונו לבית החולים ונימצא כי כתולדה מהתקיפה נגרמו למתלוננת לצרציה (חתך) שטחית בצורת סהר על כנף אף שמאל, דימום אפי, נפיחות ובצקת, וכמו כן נגרם לה שבר באף; ולמתלונן נגרם חתך שטחי מדמם במצחו, בגודל של 0.1 ס"מ. התנהלו לפניי מספר דיונים מקדמיים, לרבות במתכונת של גישור, ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני, שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן אשר עובדותיו פורטו לעיל.

...

· המתלוננים פונו לבית החולים ונמצא כי כתולדה מהתקיפה נגרמו למתלוננת לצרציה (חתך) שטחית בצורת סהר על כנף אף שמאל, דימום אפי, נפיחות ובצקת, וכמו כן נגרם לה שבר באף; ולמתלונן נגרם חתך שטחי מדמם במצחו, בגודל של 0.1 ס"מ. התנהלו לפניי מספר דיונים מקדמיים, לרבות במתכונת של גישור, ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני, שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן אשר עובדותיו פורטו לעיל.

בהתחשב בכל אלה אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין 4 חודשי מאסר בפועל לבין 16 חודשי מאסר בפועל.

יוטעם כי גם ב"כ המאשימה, בהגינותה, לא חלקה על מסקנה משפטית זו. אשר לעתירת ב"כ הנאשם להסתפקות במאסר מותנה – לא למותר לציין כאן כי עניינה בבקשה לחריגה ניכרת ממתחם העונש ההולם, כאשר אין לכך כל בסיס בדין.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 4 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם הורשע על בסיס הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן ובמסגרת הסכמה דיונית, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן- "החוק").

במסגרת ההסדר, תוקן כתב האישום תוך המרת הוראת החיקוק לעבירה של תקיפה חבלנית (רגילה), דהיינו הושמטה המילה "זקן" והוראת החיקוק שונתה לסעיף 380 לחוק העונשין.

אפנה פסיקה: רע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל (13.6.19)- הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

...

לדידי, שיקול השיקום, כשיקול שפועל בתוך המתחם, מאזן את שיקול העבר הפלילי, ולכן, ועל רקע המלצת שירות המבחן, הודאת הנאשם, קבלת האחריות והבעת החרטה והאמפטיה כלפי המתלונן, תהליך הפקח הלקחים, הנסיבות האישיות, והפגיעה הבלתי מידתית בנאשם אם יוטל עליו עונש מאסר, כל אלה מובילים למסקנה שנכון לאמץ בעניינו של הנאשם גישה שיקומית כפי המלצת שירות המבחן.

לשיטתי, על רקע האמור בתסקירים, אותו מאבק של משיכת החבל הסתיים כשידו של האינטרס השיקומי על העליונה.

אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: צו מבחן שתוקפו למשך שנה מהיום.

כללי הנאשם, יליד 1975, הורשע על בסיס הודאתו ובמסגרת הסכמה דיונית, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

מדובר באדם בן 48, רווק ואב לילדה בת 3.5 ומתגורר עמה בת"א בהסדר של משמורת משותפת עם אמה.

...

נוכח זאת פסק בית המשפט כך: "אף אם מעשה המערער נכנס לתוך תחום האיסורים הפליליים, סבורני כי בחינת רף החומרה בו בוצע המעשה, על מאפייניו, מציב אותו במקום בו אין סוג העבירה לכשעצמו מחייב הטבעת כתם פלילי בל יימחה על מצחו של המערער (השוו: ע"פ (מחוזי חיפה) 15379-09-19 בנעיון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]. באותה פרשה נקבע כי ניתן לבטל הרשעת המערער, שהורשע על פי הודאתו בעבירה של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, עת נגח בראשו של עובד סניף "רמי לוי" וכתוצאה מן התקיפה נגרם לעובד חתך במצחו; כן ראו האסמכתאות שצוטטו על ידי ביהמ"ש באותה פרשה בסעיפים כ"ח-ל"א לפסק הדין.

באותם מקרים נעתר כב' ביהמ"ש העליון לביטול הרשעת הנאשמים, הגם שמדובר היה בעבירות מגוונות, שחומרתן אינה מועטה: סיוע לאחר מעשה לשניים ששדדו נהג מונית, בכוונה למלטם מעונש; עבירה של החזקת אגרופן ברכב; עבירה של סיוע לסרסרות למעשי זנות; עבירות של הפרת אמונים, התחזות כעובד ציבור ופגיעה בפרטיות).

סוף דבר אני מחליטה כדלקמן: אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם לצד הקביעה כי ביצע עובדות המקימות עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

רקע כללי: הנאשם הורשע – על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון – בבצוע העבירות הבאות: הסגת גבול, לפי הוראות סעיף 447(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין; ותקיפה סתם, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, דיוני בעקרו, שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן אשר עובדותיו פורטו לעיל.

...

בדיון שנערך לאחר שנתקבל התסקיר הנ"ל עתרה ב"כ הנאשם לקבלת תסקיר משלים, שכן הנאשם כבר פנה לטענתו למרכז חוסן ואף נקבעה לו פגישה שם, ובנסיבות אלה נעתר בית המשפט לבקשה (בפרוטוקול, עמ' 9 שורה 12 ואילך).

אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין מספר חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

המסקנה המתבקשת ממכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל היא כי במקרה זה נסיבות הקולה עולות במשקלן על נסיבות החומרה באופן שניתן – ולו במידת מה לפנים משורת הדין – להסתפק בגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) 4 חודשי מאסר בפועל.