הודאת נאשם בתקיפה ואיומים באתר בנייה

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפה סתם (בן זוג) לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ובעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

הנאשם עלה ארצה מבלרוס בשנת 2016 וכיום הוא עובד לפרנסתו כבנאי באתר בנייה.

עירעורו על חומרת עונשו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון; ע"פ 11387-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.2019), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירות תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד ונידון לחודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים.

...

משכך, סבור אני כי ניתן להביא בחשבון שיקולי שיקום בעת קביעת העונש, וזאת על רקע העובדה שממילא אין צורך לחרוג מהמתחם על מנת לקבל את עתירת ההגנה לעונש שלא יכלול מאסר, ולו בעבודות שירות.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירת אלימות פיזית כלפי בן זוג.

בע"פ (מח' נצ') 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל (18.6.14) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה סתם ואיומים.

אין זו אלא שדחיפתו מסולם באתר בניה טומנת בחובה סכנה לפציעה של ממש.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבים נוספים.

  באיזון בין השיקולים השונים, נוכח העובדה כי הנאשם הינו צעיר כבן 27, אשר הודה ונטל אחריות על מעשיו וטיב העבירה שאינה נמצאת ברף הגבוה של המעשים, כמו גם משך הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה, סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה, לצד התחייבות ופיצוי למתלונן (על אף שב"כ המאשימה לא עתר להטלת פיצוי כספי).

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה מיום 3.1.18 במועצה דתית ראש העין, רח' החלוץ 22.

רקע הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335א(1) בנסיבות סעיף 334 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

המתלונן הייתם סעדה יליד 25.6.1971 (להלן: "הייתם") הוא אביו של המתלונן מועתסם סעדה, קטין יליד 18.2.2004 (להלן: "מועתסם") ומעסיקו של המתלונן מהדי טהה, קטין יליד 22.7.2005 (להלן: "מהדי"), שלושת המתלוננים עבדו אף הם בזמנים המתוארים בכתב האישום באתר הבנייה בעבודות חשמל בנפרד מהנאשמים.

כמו כן, העריכה קצינת המבחן, כי ייתכן שבמצבים בהם יחוש הנאשם איום וחוסר אונים הוא עלול לפעול באימפולסיביות, ללא מחשבה על השלכות מעשיו.

ענישה זו כוללת, על דרך הכלל, רכיב של מאסר לריצוי בפועל אף במקרים בהם מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי (ראו: רע"פ 5655/13‏ עמרם נ' מדינת ישראל (20.11.2014); ע"פ (מחוזי ת"א) 53005-10-18 ‏ אבנר אבישר נ' מדינת ישראל (26.10.2020)), ואולם אין בכך כדי לקבוע מיתחם עונש אחד ויחיד, וברי כי הדבר תלוי, כאמור, בכלל נסיבות ביצוע העבירה כמפורט להלן: רע"פ 1084/17 ‏‏ולדימיר מיכאלוב נ' מדינת ישראל (11.5.2017), אושר מיתחם שבין 6 חודשי מאסר לרבות בריצוי בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בנסיבות של קטטה שהפכה לתקיפה בצוותא, תוך גרימת פציעה בראש, באמצעות בעיטות, אגרופים ושימוש במקלות.

...

לאחר שבחנתי, את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפניי, נע בין מאסר קצר שיכול שירוצו בעבודות שירות לבין עונש של 18 חודשי מאסר, זאת לצד רכיבי ענישה נלווים.

סופו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להשית על הנאשמים בתיק זה עונש המצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלהלן: על נאשם 1 – 49 ימי מאסר אשר יחפפו את ימי מעצרו, כך שלא ישוב אל בין כותלי שב"ס. על נאשם 2- 5 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו, אשר ירוצו בעבודות שירות ב"חברה קדישא קהילת ירושלים" החל מיום 16.6.22.

הנאשם הורשע על בסיס הודאתו בעובדות כתב האישום ובמסגרת הסכמה דיונית, בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן- "החוק").

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, נאשם ששהה בשעת לילה באתר בנייה ואיים על מנהל איזור בחברת אבטחה שהגיע למקום לשם ביקורת עת ביקש ממנו לעזוב את המקום, בעודו אוחז בסכין מטבח השייך למקום.

המתלונן ובת-זוגו שאלו לפשר מעשיו, או אז איים הנאשם עליהם בפגיעה שלא כדין בכך שנטל מוט והרימו אל על והחל להתקרב אל המתלונן תוך שאמר באנגלית "I will kill you". בהמשך ניסה הנאשם שוב לתקוף את המתלונן באופן שנטל לידיו מוט והשליכו לעבר המתלונן.

...

מכאן, שהאשפרות לסיים את ההליך באי הרשעה נדחית על הסף.

אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת אלימות פיזית או מילולית.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), היזק לרכוש במזיד – עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, נהיגה פוחזת של רכב – עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

האב הוסיף ואמר : "היה מטופל אצל פסיכיאטר. לפני כן לא היה כלום. היה מופנם. אולי הגישה שלי גרמה לו ללחץ ולכן התפרץ. מאז ברוך השם עבד בהייטק, שנתיים רצוף באותו מקום עבודה עם תלושי שכר, הישתדל. הוא הרגיש שעשה משהו לא בסדר. היתה לו דירה שכורה, עזב אותה וגר איתנו. הכיר מישהי נישא ונולדה לו בת. אישתו בהריון שוב. החל לעבוד גם באתר בנייה. היחסים מצויינים. הוא גר אתנו כיום וכן כלתי, יש להם יחידה למעלה עד שיסתדר משהו. לא קל. אני חולה במצב סופני. בני עוזר לי הרבה. יש לי ארבעה ילדים ושמונה נכדים, אני אוהב אותו מאד איתי עוזר לי. רצינו לדחות המשפט, לא יכולתי לקום רציתי להיות נוכח. יכולתי לקום עם זריקות. עבר זמן רב, הוא החל לעבוד ולפרנס המשפחה, הם גרים איתנו אין להם בית. רציתי למכור את הבית כדי לעזור להם אלוהים גדול". .

...

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות ושיקולי הלימה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין עונש של 5 חודשי מאסר לבין עונש של 12 חודשי מאסר ברף העליון.

לאור כל האמור אני סבורה שעונשו של הנאשם צריך להיגזר ברף התחתון של מתחם העונש ההולם וזאת בדרך של עבודות שירות.

אשר על כן, במכלול הנסיבות לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות בבית מרים בית אילן וזאת בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 28.2.20 ועד ליום 3.3.20.