הודאת נאשם בשוד מזוין ונשיאת נשק

]השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (ת"פ 1719-10-09 כבוד השופט ז' כספי) שבמסגרתו הורשע המערער בעבירת שוד מזוין ובעבירה של נשיאת נשק ונדון לשש שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ותשלום פיצוי.

באשר לאמרותיו של המערער בפני המדובב, ומשקלן המצטבר, פרטה המשיבה את האמירות המפלילות אשר לדידה אכן מגבשות הודאה: המערער דיבר על כסוי הראש של השודד בגוף ראשון; הביע בטחון כי המאבטחת לא ראתה את פני השודד; תיאר את פרטי האקדח; אמר למדובב כי באקדח שנשדד לא הייתה מחסנית ולא כדורים; הודה בפני המדובב כי נגע באקדח; הביע חשש מכך שטביעות האצבע שלו נימצאו על האקדח שנשדד; היתעניין בפני המדובב בעונש הצפוי לו; והודה בפני המדובב בקיומם של שני שותפים לעבירה.

כך למשל, אם ידוע לנו שנאשם בעבירה שנעברה באילת, גר דרך קבע בתל אביב, ובעת הארוע נשוא האישום נגדו, ביקר באילת, ביקור שאינו חלק משגרתו הקבועה, אזי ניתן לייחס משקל מסוים להמצאותו באיזור בו בוצעה העבירה המיוחסת לו. בעניינינו, הסבירות הגבוהה להמצאות המערער בזירת השוד, לא קושרת אותו באופן מיוחד לעבירות מאחר שאין מדובר ב"היזדמנות מיוחדת" אלא בהימצאות שגרתית במקום שההסבר הפשוט לה הוא היות המקום – מקום מגוריו.

...

לסיכום, המערער הורשע על בסיס אמרותיו המפלילות המצטברות לכדי הודאה בפני המדובב.

מאזן השיקולים המנויים לעיל הביאו אותי למסקנה כי על אף שהעונש שנגזר על המערער אינו קל, שכן הוא כולל שש שנות מאסר בפועל, אין מקום להתערב בו. זאת בעיקר משום שלא מצאתי בענייננו סטייה ממדיניות הענישה המקובלת באופן המצדיק התערבותה של ערכאת ערעור.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מציע לחבריי לדחות את הערעור על שני חלקיו.

השופטת דנה מרשק – מרום: כתב-האישום והשתלשלות העניינים כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל 14 אישומים, במרכזם מעשה רצח של יניב אנגלר ז"ל, וכן מסכת של מעשי שוד מזוין, נשיאת נשק וירי באיזור מגורים.

ע"פ 8205/12 דדון נגד מדינת ישראל [26.12.13]: המערער הורשע על פי הודאתו בשני אירועים של התפרצות לבתים, וכן בבצוע עבירת שוד בכך שהצטייד, ביחד עם הנאשם הנוסף, באקדח ושדדו סניף בנק.

...

יישום השיקולים בעניינו של הנאשם מובילים למסקנה הברורה לפיה יש להטיל ענישה מצטברת משמעותית בגין מעשי השוד שביצע הנאשם – לרבות מעשה השוד בבנק בבאר יעקב, אותו ביצע בקור רוח לאחר שרצח את יניב אנגלר ז"ל. מעשי השוד אינם חלק אינטגרלי מאותה "תכנית עבריינית" של רציחת המנוח; בנסיבות תיק זה, ובמיוחד לאחר שנחשפנו לכל הראיות והעדים הרבים שהושפעו ממעשי הנאשם, עליו לתת את הדין בגין כל אחד ואחד מאירועי השוד, כביטוי לעקרון הגמול הראוי למעשי הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, כשאנו לוקחים בחשבון את מתחמי הענישה שנקבעו, תוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעליו לשאת בה, וכן בהתחשב בעובדה שעסקינן בענישה מצטברת לעונש מאסר עולם חובה, אציע לחבריי להטיל על הנאשם עונש כולל של 18 שנות מאסר בפועל במצטבר בגין הרשעתו במסכת הסדרתית של מעשי השוד.

סוף דבר: אנו מטילים על הנאשם את העונשים כמפורט בחוות דעתה של השופטת מרשק מרום.

מיתחם העונש ההולם ייקבע, אם כן, בהיתחשב במימד התיכנון המובהק שכלל איסוף מידע והצטיידות הרכבים ובבגדים; ביום "תאונה" באמצעות פגיעה במתלונן על-ידי רכב אחד (המבסס ביצוע עבירה משנית של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה) ויציאה של הנאשם ושותפו מהרכב השני, תוך סיכון המשתמשים בדרך; תלישת תיק הנושא חצי מליון ₪ - פדיון של עסק הסופר-מרקט; גרימת נזק גופני למתלונן והתחשבות בנזק הפוטנציאלי הקטלני של הארוע; עבירת השוד לא הושלמה בשל נוכחות מקרית של כוח משטרתי במקום; הנאשם ניסה למנוע את מעצרו באופן אקטיבי.

בע"פ נעאמנה נדון עניינם של מערערים אשר הורשעו על-פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של שוד מזוין, החזקת נשק ונשיאתו וירי בשטח בנוי.

...

הנאשם ושותפו ידעו היטב לאן פניהם מועדות – כאשר ניגשו אל המתלונן וניסו לתלוש את התיק שהיה על גבי המתלונן, אשר הכיל ממון רב. פעולות אלו של הנאשם מביאות למסקנה, כי היה פעיל מרכזי במזימה העבריינית.

פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת מתחם עונש הולם אשר נע בין 42 חודשים ל – 72 חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות אלו, יש להעמיד את עונשו של הנאשם לקראת אמצע המתחם, תוך הפעלת המאסר על תנאי במצטבר וללא ניכוי תקופות המאסר שבינתיים ריצה תוך כדי מעצרו בתיק זה. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים והעושה, תוך שמירת יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 5 שנות מאסר בפועל.

ביום 1.9.09 הורשע הנאשם על פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, אשר בא בעקבות הליך גישור שהתקיים בפני, בעבירה של נשיאת והובלת נשק לפי סעיפים 144(ב) רישא+29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), אשר יוחסה לו בכתב אישום מתוקן (ת/1 – להלן: "כתב האישום").

עוד מסרה כי מאז שהנאשם השתחרר מן הכלא הוא "לא עשה בעיות". טיעוני ב"כ המאשימה לעונש ב"כ המאשימה הפנה בראשית טיעוניו לגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם המעיד לדבריו, על נאשם שהינו עבריין מועד ומסוכן שהורשע בעבירות שוד מזוין, החזקת נשק שלא כדין, יריות פציעה ותגרות, בגינן אף ריצה שני עונשי מאסר.

לטענת ב"כ המאשימה, ועל אף שחס הוא על האישה והילדים, הצטברות חומרת העבירה, נסיבותיה, עברו הפלילי של הנאשם והתסקיר השלילי מחייבים שליחתו של הנאשם, למאסר בפועל לשנים ארוכות תוך שהפנה לפסיקה ענפה בנושא זה. טיעוני ב"כ הנאשם לעונש ב"כ הנאשם הדגיש לקולא את הודאת מרשו בתחילת ההליך במסגרת הליך גישור, דבר אשר חסך זמן שיפוטי רב, וכן את תיקון כתב האישום בכך שבוטלה העבירה של "החזקת נשק". ב"כ הנאשם ציין כי אף שמודע הוא לחומרת העבירה ולהתייחסות בית המשפט העליון לעבירות מסוג זה, הענישה היא אינדיווידואלית ובתי המשפט מתחשבים בנסיבות האישיות של כל נאשם.

...

אני סבור שיש חשיבות רבה להליך גישור שבעקבותיו מודה הנאשם.

סוף דבר לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כל השיקולים ובעיקר בשל הודאתו של הנאשם בתחילת משפטו, במסגרת הליך של גישור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו מיום 19.5.09.

להלן עובדות כתב-האישום המתוקן, העומדות ביסוד הודאת הנאשמים והרשעתם: ביום 30.6.11 שהו הנאשמים בתל-אביב, ובסמוך לשעה 21:00 עצרו מונית (להלן – המונית) ובקשו מנהגה (להלן – המתלונן) להסיעם לנמל יפו, ומשם – לירושלים.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2001, הורשע נאשם 1 בבית-משפט זה בשלוש עבירות של שוד מזוין, בעבירת ניסיון שוד מזוין, בעבירת החזקת נשק ובשורה של עבירות אלימות וסמים, בעטיין נגזר דינו לשבע שנות מאסר בפועל.

...

על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשמים כדלהלן: נאשם 1 – לשבע שנות מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת שני המאסרים על-תנאי שהוטלו על נאשם 1: שישה חודשי מאסר על-תנאי שהוטלו בת"פ 2769/09, ושישה חודשי מאסר על-תנאי שהוטלו בת"פ 1001/09.

ב. אני מורה על הפעלת המאסר על-תנאי של שמונה-עשר חודשים שהוטל על נאשם 2 בת"פ 3092/07 בבית-משפט זה. חצי שנה מהמאסר על-תנאי המופעל, תרוצה במצטבר למאסר המוטל, ושנה – תחפוף לו. לעשרה חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות כלפי אדם או עבירת רכוש – מסוג פשע.