בהתאם להכרעת הדין מיום 31.10.2021, הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); נהיגה בזמן פסילה או בנגוד לתנאים, לפי סעיף 67 בפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה); איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) בפקודה; איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, לפי סעיף 10(א) בפקודה.
עובדות כתב האישום המתוקן
ביום 23.4.2016 נהג הנאשם על אופנוע מסוג סוזוקי (להלן – האופנוע) בשדרות בגין לכיוון צפון, בלי שהיה לו רישיון נהיגה תקף ובלי שהוציא רישיון נהיגה לאופנוע.
הערכים החברתיים שעליהם נועדו להגן עבירות הנהיגה בזמן פסילת רישיון הנהיגה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים ונהיגה ללא רישיון נהיגה, הם גם ההגנה על חיי אדם ועל בטחונם של עוברי הדרך העשויים להפגע בשל הסיכון העצום הנשקף מנהיגתם של מי שאינם כשירים לנהוג או אינם מורשים לנהוג, הסדר הצבורי ושלטון החוק, הנפגעים מהפרת חוקי התנועה.
...
עם זאת, למרות הנזק החמור שעשוי היה להיגרם, בסופו של דבר רק הנאשם נפצע באורח קל. בנסיבות אלו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה ברמה בינונית נוטה לפגיעה ברמה גבוהה.
בנסיבות הקשורות בנאשם, "יש לבחון את סוג ההפרעה הנפשית ועוצמתה, ועד כמה הוגבלה בעטיה יכולתו – לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח – להבין את אשר הוא עושה או להימנע מעשיית המעשה. על מידת הפגיעה ביכולתו של מבצע העבירה להבין את מעשהו או להימנע ממנו, ניתן ללמוד ממכלול הראיות, לרבות מעשיו של מבצע העבירה לפני האירוע, במהלכו ולאחריו וכן מחוות דעת מומחים" (ע"פ 10416/07 דולינסקי נ' מדינת ישראל (7.12.2009), כבוד השופט י' עמית, פסקה 11).
גזירת העונש המתאים לנאשם
קביעת העונש בגדרי מתחם העונש: לנוכח כל האמור ולאחר שניתן משקל רב לכך שחלפו כשש שנים מאז נעברו העבירות, נמצא כי יהיה זה נכון להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ולהשית עליו מאסר בעבודות שירות לצד מאסר מותנה לתקופה משמעותית.