(בעיניין הנאשמת 2)
כתב האישום והשתלשלות ההליכים
הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן במעורבותה בשישה אישומים, והורשעה בחמש עבירות גניבת רכב בצוותא לפי סעיפים 413ב ו- 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז –1977 (להלן: "חוק העונשין"); בסיוע לגניבת רכב בצוותא לפי סעיפים 413ב ו- 31 לחוק העונשין; בשש עבירות קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ובהסעת תושב זר בצוותא, לפי סעיפים 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 ו- 29(א) לחוק העונשין.
עוד עיינתי בפסיקה שהוגשה ע"י הצדדים, תוך שנתתי דגש לענישתם של מעורבים בפרשה:
בעפ"ג (מרכז-לוד) 14301-08-18 דרויש נ' מדינת ישראל (9.9.2019) (הוגש ע"י ההגנה) נדונה נאשמת שהורשעה על פי הודאתה בארבע עבירות גניבת רכב, קשירת קשר לפשע ושלוש עבירות הסעת תושב זר. בית המשפט השלום מיתחם עונש כולל לעבירות שנע בין 24 ל- 42 חודשי מאסר, וגזר עליה 22 חודשי מאסר בהיתחשב בהודאתה, גילה, העידר עבר פלילי, הליך שקומי שעברה, והמלצת שירות המבחן למאסר בעבודות שירות.
ת"פ (נתניה) 65998-10-21 מדינת ישראל נ' גאדאללה (9.2.2022) (הוגש ע"י המאשימה), בהתאם להסדר טיעון שכלל הסכמה לעונש בפרשה דנן, הודה הנאשם תושב האיזור, צעיר נעדר עבר פלילי, והורשע בכתב אישום מתוקן בארבעה אישומים בבצוע קשירת קשר לפשע, גניבת רכב בצוותא, שלוש עבירות של קבלת רכב גנוב, ארבע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ארבע עבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, והפרעה לשוטר, ובהתאם להסדר הטיעון נגזר עליו מאסר למשך 30 חודשים וענישה נילוות.
...
ביחס לקביעת מתחם ענישה כולל, או מתחמים נפרדים לכל אירוע, בשים לב שהנאשמת ביצעה עבירות רכוש כלפי כלי רכב שונים שנגנבו ממקומות שונים, במועדים שונים לאורך החודשים יולי עד ספטמבר 2021, שהיו שייכים למתלוננים שונים, טענה המאשימה כי יש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום וההגנה לא חלקה על כך. אף שניתן היה לקבוע גם אחרת ולו מטעמי יעילות, ממילא אין לכך משמעות לגזירת העונש סופו של דבר (ראו ההגדרה שנקבעה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), לעומת הגדרת "אירוע אחד" מטעמי יעילות והגשמת תכלית הבניית שיקול הדעת בענישה, בע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015); ודנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)).
בנסיבותיו של המקרה ונוכח חלקה הפחות של הנאשמת בביצוע העבירות, ולאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות גניבת רכב בצוותא, וקשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נילוות נע בין 8 ועד 18 חודשי מאסר לכל אישום, ומתחם לעבירות סיוע בגניבת רכב וקשירת קשר לביצוע פשע נע בין 4 ועד 8 חודשי מאסר בפועל.
נכונים לענייננו דברי כב' השופט י' עמית בע"פ 5829/21 קירשנבוים נ' מדינת ישראל (סע' 48) (24.8.2022) שעמד על המורכבות הייחודית בכליאת נשים, בין היתר, בשל העדר מגוון בתי סוהר ואגפים מותאמים לצרכיהן השונים של האסירות המהוות כאחוז אחד בלבד מכלל האסירים בשב"ס:
"נקודת המוצא היא כי הכול שווים בפני החוק. במהלך עשרות השנים האחרונות נעשו, ועודם נעשים, ניסיונות חשובים להטמיע שוויון מגדרי במערכות השונות, במטרה לצמצמם את ההפליה הכרונית ממנה סבלו נשים לאורך ההיסטוריה. על אף זאת, בכל הנוגע לעונשי מאסר, על פי רוב, לנשים עברייניות ישנן נסיבות ייחודיות, המבדילות אותם מגברים עבריינים, והעשויות להצדיק ענישה מקלה יותר במקרים מסוימים (ראו והשוו: ב"ש 71/78 מדינת ישראל נ' אבוקסיס, פ"ד לב(2) 240, פסקה 18 (1978). ראו גם את החלטתי בבש"פ 5693/16 זגה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 [פורסם בנבו] (24.7.2016)) [...] חברה ניכרת ביחסה לשוליים, ואוכלוסיית האסירות נמצאת עמוק בשולי החברה".
עוד לקחתי בחשבון את הודאת הנאשמת בכתב אישום מתוקן שהביאה לחסכון משמעותי בזמן השיפוטי בשל ריבוי האישומים ועשרות עדי התביעה שהיו צפויים להעיד.
אשר על כן החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל מיום מעצרה 14.11.2021.