הודאת נאשם בחבלה חמורה, איומים ושיבוש מהלכי משפט

במסגרת סקירת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תובא הפסיקה הבאה: · בת.פ. 20493-05-12 (מחוזי נצרת) מ"י נ' טובין (7.10.13) הושת על נאשם, שהורשע בבצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לצד עבירות של איומים ושיבוש מהלכי משפט, עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי המעצר, תוך קביעת מיתחם עונש הולם הנע בין 12 ל- 48 חודשי מאסר בפועל.

· בע"פ 5620/12 ג'ורבאן נ' מ"י (14.11.12) הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, שהושת על המערער אשר הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (המערער חתך את פניו של המתלונן באמצעות חפץ ממתכת וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן חתכים בפניו והוא נזקק לתפירתם בבית חולים).

...

לאחר שקלול מכלול הטעמים הנ"ל, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להשית על הנאשם בתיק זה עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר המותנה, באופן ש-8 חודשים יופעלו במצטבר.

החלטתי כי 4 חודשי מאסר על תנאי יופעלו בחופף, בהינתן הטעמים לקולה הנ"ל, ובעיקר העובדה שגובש כאמור הסכם סולחה בין הצדדים והמתלונן כבר פוצה בהתאם להסכם זה. בסיכומו של דבר, אני דנה את הנאשם כדלקמן: · למאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.

· אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן ה-12 חודשים שהושת על הנאשם בת.פ. 49308-05-12, וזאת באופן ש-8 חודשים יופעלו במצטבר והיתרה, כאמור, בחופף.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 5.6.16 הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום שתוקן מכוח הסדר טיעון בין הצדדים, ואשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, זאת בעבירות הבאות: באישום הראשון- עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 ו- 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); באישום השני- עבירה של פציעה, עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, עבירה של חבלה במזיד לרכב, עבירה לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין ועבירה של היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; באישום השלישי- עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות), עבירה של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות , עבירה לפי סעיף 274(1) וסעיף 25 לחוק העונשין, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין (ריבוי עבירות), עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין (ריבוי עבירות) ועבירה של היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

במסגרת סקירת מדיניות הענישה הנהוגה בגין עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תובא הפסיקה הבאה, תוך ציון כי מינעד הענישה בגין עבירה זו הנו רחב: • בע"פ 20493-05-12 (מחוזי נצרת) מ"י נ' טובין (7.10.13) הושת על נאשם, שהורשע בבצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בצד עבירות של איומים ושיבוש מהלכי משפט, עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי המעצר, תוך קביעת מיתחם עונש הולם שנע בין 12 ל- 48 חודשי מאסר בפועל.

...

לאחר ששקלתי את הערכים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות מושא האישום השלישי, את נסיבות ביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם נע, לגבי האירוע העולה מהאישום השלישי, בין עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

לפיכך, ולאחר ששקלתי, כאמור, את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הנני מחליטה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה כוללת של 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, ובצרוף רכיבי ענישה של מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן, עפ"י האישום הראשון, שנחבל, כאמור, באופן קשה ביותר כתוצאה מתקיפתו ע"י הנאשם, באמצעות חפץ חד. סיכומו של דבר, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: · למאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו (מיום 3.11.15 עד כה).

· הנני מורה לנאשם לפצות את המתלונן, הנזכר באישום הראשון (ויקטור אפרגן) פיצוי בסכום של 30,000 ₪, אשר יופקד ע"י הנאשם עבור המתלונן הנ"ל בקופת בית המשפט עד ליום 15.6.17.

במסגרת סקירת מדיניות הענישה הנהוגה בגין העבירה שעניינה חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שהנה החמורה מבין שתי העבירות בהן הורשע הנאשם, תובא הפסיקה הבאה: · בת"פ (מחוזי באר שבע) 8075/05 מ"י נ' אבו עראר (4.2.07) הושת על נאשם, שהורשע מכוח הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין, עונש של 15 חודשי מאסר בפועל.

· בת.פ. 20493-05-12 (מחוזי נצרת) מ"י נ' טובין (7.10.13) הושת על נאשם, שהורשע בבצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בצד עבירות של איומים ושיבוש מהלכי משפט, עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, בנכוי ימי המעצר, תוך קביעת מיתחם עונש הולם שנע בין 12 ל- 48 חודשי מאסר בפועל.

...

אשר על כן אני מחליטה, כאמור, לסטות לקולה בתיק זה, מטעמים של שיקום, ממתחם העונש ההולם שנקבע על ידי לעיל ובד בבד לאמץ את המלצת שירות המבחן, לפיה יושתו על הנאשם בתיק זה צו שירות לתועלת הציבור (צו של"צ) בהיקף של 300 שעות, צו מבחן למשך שנה וכן יוארך המאסר המותנה התלוי ועומד, כאמור, נגד הנאשם.

בנוסף, תופעל ההתחייבות הכספית בסך 4,000 ₪ עליה חתם הנאשם בת.פ. 31961-04-14 בבית המשפט לנוער בחדרה, במסגרת התיק הקודם בו הוטל עליו גם המאסר המותנה הנ"ל. נוכח האמור בהסכם הפשרה בין הנאשם למתלונן, לפיו משלם הנאשם למתלונן סכום של 15,000 ₪ כפיצוי בגין נזקיו, אינני מוצאת לנכון להוסיף רכיב של פיצוי לרכיבי הענישה הנ"ל. בסיכומו של דבר, אני דנה את הנאשם, כדלקמן: · אני מורה בדבר הארכת המאסר המותנה בן ה-8 חודשים שהושת על הנאשם בת.פ. 31961-04-14 בבית המשפט לנוער בחדרה, זאת למשך שנתיים.

· אני מורה על הפעלת ההתחייבות הכספית בסכום של 4,000 ₪, עליה חתם הנאשם בת.פ. 31961-04-14 בבית משפט השלום לנוער בחדרה (ט/1), באופן שהסכום הנ"ל ישולם ע"י הנאשם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 400 ₪ כל אחד, החל מיום 15/01/2018 ואילך.

מבוא הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") בבצוע עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים ושיבוש מהלכי משפט, עבירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1), 192 ו- 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

...

אף אם הייתי מקבל הטענה שההחלטה לדקור התקבלה אצל הנאשם "אך" תוך כדי המאבק עם המתלונן, ואינני מקבל הטענה, החומרה הגלומה במעשיו קיימת מעצם השימוש בסכין, ככלי נשק קר בעל פוטנציאל נזק קטלני.

למתלונן נגרם שבר דחוס טמפורלי ובהמשך דווח על ירידה בשמיעה בית המשפט העליון הקל בעונשו והעמידו על 15 חודשי מאסר בשל עריכת סולחה, תשלום הפיצוי ואי בהירות מסוימת שנמצא בעובדות כתב האישום; ע"פ 2127/17 עלוש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.02.2018) בו נדחה ערעורו של נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות והותיר על כנו עונש של 10 חודשי מאסר כאשר נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר.

לאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: א. 30 חודשי מאסר בפועל החל מיום המעצר.

הנאשם שלפניי הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – בנגוד לסעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ת"פ (מחוזי חיפה) 45270-06-21 מדינת ישראל נ' פלוני (5.1.2022) - הנאשם הורשע בבצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, וכן שבוש מהלכי משפט.

הנאשמים הורשעו בבצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים.

...

על כן, סבורני כי ניתן לסטות ממתחם העונש ההולם, עד כדי שעונש המאסר בפועל אשר יושת על הנאשם יהא העונש המקסימאלי הניתן לריצוי בעבודות שירות.

בהגיעי למסקנה זו, הבאתי בחשבון גם את מניין ימי מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח (כשלושה חודשים, מיום 22.4.2022 ועד ליום 18.7.2022), אשר היה מנוכה לו היה הנאשם נדון לעונש מאסר לריצוי בבית האסורים, ולא ינוכה פעם שיושת על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · תשעה (9) חודשי מאסר בפועל.