במסגרת השיקולים הקשורים בבצוע העבירה ב"כ המאשימה ביקש להיתחשב בין היתר בהקף העבירות הגדול, הכולל שימוש כבית כנסת של עשרות מתפללים על בסיס קבוע ויומיומי במפלס שלם בבית המגורים בגודל של כ-70 מ"ר ובנייה ללא היתר בניה של מבנים שניבנו לשימוש מתפללי המקום ובכללם שירותים, מטבחון ופרגולה, במשך השמוש הארוך מסוף שנת 2018 (ע"פ הודאת הנאשם) עד לאחרונה עת הנאשמים פירקו את המבנים והפסיקו את השמוש ובעובדה שהנאשמים הורשעו ע"פ הודאתם בתיק תו"ב 24975-08-19 במסגרת הסדר טיעון בעבירות תיכנון ובניה, הם התחייבו להמנע מבצוע עבירות לפי חוק התיכנון והבנייה במשך שנתיים, עד ליום 05.02.22, והפרו את היתחייבותם.
העובדה שהנאשם פנה למאשימה רק שבוע לפני מועד הטיעונים לעונש בעדכון על הריסת המבנים והפסקת השמוש, לא מהוה הוכחה מעל לכל ספק סביר להמשך שימוש עד למועד זה.
מהמקובץ עולה כי השמוש במקרקעין כבית כנסת ובמבנים שניבנו ללא היתר בניה נמשך מחודש 1/19 ועד ליום מתן הכרעת הדין, 15.6.23, משך 4.5 שנים.
תו"ב 47076-01-16 הועדה המקומית לתיכנון ובניה מבוא עמקים נ' מחרוס סובחי נמחמוד נעסי (נבו, 24.10.17) בית המשפט קבע מיתחם ענישה שנע בין קנס בסך 25,000 ₪ ל – 50,000 ₪ בגין בניית מבנה עץ בשטח של כ – 16 מ"ר על תואי דרך ועשיית שימוש חורג במבנה לעסק (קיוסק).
...
העובדה שהנאשם פנה למאשימה רק שבוע לפני מועד הטיעונים לעונש בעדכון על הריסת המבנים והפסקת השימוש, לא מהווה הוכחה מעל לכל ספק סביר להמשך שימוש עד למועד זה.
מהמקובץ עולה כי השימוש במקרקעין כבית כנסת ובמבנים שנבנו ללא היתר בניה נמשך מחודש 1/19 ועד ליום מתן הכרעת הדין, 15.6.23, משך 4.5 שנים.
טענת ב"כ הנאשמים שהמבנים הוקמו בתקופת הקורונה כאשר היה מקובל לבנות מבנים ארעיים בחצרות הבתים לצרכי תפילה, אינה מקובלת עלי.
התוצאה
בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, שנוגעות ושאינן נוגעות לביצוע העבירה, וכן בשים לב לכך שהנאשמים הם בני זוג ומהווים למעשה תא כלכלי אחד (עפ"א 14687-04-11 שלמה וחיניה מדר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום, נבו 26.6.22), מצאתי להעמיד את הקנס לנאשם 1 על סך של 20,000 ₪ ולנאשמת 2 על סך של 10,000 ש"ח.
לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1 ישלם קנס בסך 20,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.