הודאה והרשעה בעבירות תעבורה - קנס

כללי המערער הורשע על יסוד הודאתו בגרם מוות ברשלנות, פניית פרסה תוך הפרעה לתנועה וסיכון לעוברי הדרך, וגרם נזק לאדם ולרכוש.

כמו כן, אין לו הרשעות קודמות, עברו התעבורתי אינו מכביד, וכולל 22 הרשעות בעבירות מסוג בררת קנס, בנסיבות בהן הוא מחזיק ברישיון נהיגה למעלה מעשרים שנים, בהן כל עבודותיו היו בתפקיד נהיגה בכביש.

...

אמנם, בפני שירות המבחן הביע המערער עמדה המצמצמת את אחריותו והשליכה על הקורבן, אך בית משפט קמא התרשם באופן בלתי אמצעי כי המערער קיבל אחריות מלאה על מעשיו, וקביעתו זו מקובלת עלינו.

בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער הואשם יחד עם אחר (להלן: הנאשם הנוסף), שהורשע על פי הודאתו בגרם מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 304 לחוק העונשין יחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה, וכן בעבירות התעבורה שבהן הורשע המערער.

הוא נהג מקצועי כעשרים שנה, ולחובתו 22 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, חלקן בגין עבירות קנס וחלקן בגין עבירות מהירות, נהיגה ללא רשיון, דיבור בטלפון תוך כדי נהיגה ואף נהיגה בזמן פסילה.

...

צר לי לומר זאת – אך אין מנוס אלא לומר – כי חיי אדם קופחו מכיוון שהמערער לא היה מוכן "להטריח את עצמו" ולאבד זמן בנסיעה ופניה בהמשך הדרך.

הנאשם הורשע על-יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, שגובש במסגרת הסדר דיוני, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970, ונהיגה בשיכרות לפי סעיף 62(3) + 39א לפקודת התעבורה.

בנוסף, לחובתו 4 הרשעות בגין ביצוע עבירות של רישיון נהיגה שפקע לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, והוטלו עליו קנסות.

...

לענין זה, ראו למשל בע"פ 291/13 אבראהים נגד מדינת ישראל [22.12.13]: "העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה טומנת בחובה פוטנציאל סיכון משמעותי לציבור משתמשי הדרך. מביצועה ניכר זלזול בחוק ובמשרתי הציבור האמונים על אכיפתו. פגיעה זו, בערכים חשובים בשיטתנו, היא העומדת בבסיס מגמת הפסיקה להחמרת הענישה בגינה". כן ראו קביעות בית-המשפט העליון מן העת האחרונה: "עבירת המרדף פוגעת בצורה ישירה בביטחון האישי של עובר דרך. כל חטאו הוא שעשה שימוש בכבישי המדינה. טול המקרה שבפנינו. המעשה נמשך כעשרים דקות במהלכו המערער נסע בניגוד לכיוון התנועה, תוך התעלמות חוזרת ונשנית מרמזור אדום שניצב בפניו. מספר כלי רכב, ביניהם רכב השייך למשטרה, נאלצו לסטות מהדרך על מנת שלא להיפגע. התנהגות כזו יוצרת מצב של התמוטטות דיני התעבורה, על כל הסיכון הכרוך בכך. אין לאפשר תוהו ובוהו בנתיבי התחבורה..." (ע"פ 4763/17 ותד נגד מדינת ישראל [29.1.18], פסקה 2).

מכלול הפסיקה שנסקרה לעיל משקף קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, עולה המסקנה, כי מתחם העונש ההולם לו עתרה התביעה הוא מתון ויש לאמצו, כך שאני קובעת שמתחם העונש ההולם נע בין 3 - 6 שנות מאסר.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (25.10.18 – 10.2.19); מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם ב- תת"ע (תעבורה חיפה) 5714-07-15, וכן הפעלת מאסר על תנאי בן 7 חודשים שהוטל על הנאשם ב- תת"ע (תעבורה חיפה) 5157-05-16 בחופף האחד לשני ובחופף לעונש שהוטל עליו בגין העבירות נושא גזר-הדין, כך שסך הכל ישא הנאשם עונש מאסר בפועל בן 36 חודשים, בניכוי ימי מעצרו 10.2.19 – 25.10.18; 12 חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות לפי סעיף 332 לחוק העונשין; 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 מיום שחרורו עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה ו/או נהיגה בזמן פסילה; פסילה מלקבל ו/או להחזיק רשיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר; הנאשם ישלם קנס על סך 7500 ₪ או 2 חודשי מאסר תמורתו, וזאת עד ליום 1.4.21.

עפ"ג (מרכז) 34383-10-16 מדינת ישראל נ' קדר (12.2.17) – בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של ייצור סם, החזקת כלים המשמשים להכנת סם והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, בכך שגידל שתילי סם מסוג קאנבוס במשקל של 25 ק"ג. בית המשפט השלום גזר עליו מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, בחריגה מהמתחם מטעמי שקום, מאסר על-תנאי וקנס בסכום של 7,000 ₪.

כמו כן, לנאשם 18 הרשעות בעבירות תעבורה, רובן עבירות קנס.

...

מסקנה זו נדרשת, כדי לצמצם את הפגיעה בהוגנות ההליך בעניינו של הנאשם 1 וכדי לשמור על עיקרון השוויון ואמון הציבור בגורמי אכיפת החוק ובית המשפט.

מכאן, באיזון בין האינטרסים השונים ובנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא, באופן שבו ירצה הנאשם את מאסרו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון, תוך מתן צו מבחן לתקופה ארוכה מזו שהמליץ עליה שירות המבחן והכל על מנת למקסם את סיכויי שיקומו של הנאשם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים אותם ירצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 27.6.19.

מתשלום הקנס נגזרות כמה מסקנות – הראשונה, כי בהתאם לסעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 תשלום כמוהו כהודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש.

אין בידי לקבל הטענה לעיוות דין – לאור העלאת רף המהירות המותרת בתמרור - בגינה יש לעדכן את העונש בצד העבירה – וזאת מכוח הוראת סעיף 5(ב) לחוק העונשין, הקובעת כי "הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו- יהיה עונשו העונש המירבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה". די אם אפנה לקביעת כב' הש' צלקובניק בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 52909-03-18 הגמה דוד נ' מדינת ישראל (נבו 04.05.2018)‏‏: "מכוח הוראת סעיף 6 לחוק העונשין - הוראת סעיפים 4 ו- 5 לחוק זה, אינן חלות "על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן". הכללת נסיעה במהירות העולה בין 41 ל- 50 קמ"ש, מעל המותר, בדרך שאינה עירונית, בגדרן של עבירות הקנס, הנה בגדר חיקוק "הנתון לשינויים מזמן לזמן", והנועד ביסודו, נוכח צרכי השעה, להקל על העומס המוטל על בתי המשפט לתעבורה, ולהחמיר בגובה הקנסות, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת, מיום 17.1.2017, שאישרה שינויים אלה, מכוח סמכותה על פי צו התעבורה (עבירות קנס).

...

לאחר שעיינתי בבבקשה, בתגובה ובמסמכים המצורפים, מצאתי לדחות הבקשה.

אין בידי לקבל הטענה לעיוות דין – לאור העלאת רף המהירות המותרת בתמרור - בגינה יש לעדכן את העונש בצד העבירה – וזאת מכוח הוראת סעיף 5(ב) לחוק העונשין, הקובעת כי "הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו- יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה". די אם אפנה לקביעת כב' הש' צלקובניק בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 52909-03-18 הגמה דוד נ' מדינת ישראל (נבו 04.05.2018)‏‏: "מכוח הוראת סעיף 6 לחוק העונשין - הוראת סעיפים 4 ו- 5 לחוק זה, אינן חלות "על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן". הכללת נסיעה במהירות העולה בין 41 ל- 50 קמ"ש, מעל המותר, בדרך שאינה עירונית, בגדרן של עבירות הקנס, הינה בגדר חיקוק "הנתון לשינויים מזמן לזמן", והנועד ביסודו, נוכח צרכי השעה, להקל על העומס המוטל על בתי המשפט לתעבורה, ולהחמיר בגובה הקנסות, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת, מיום 17.1.2017, שאישרה שינויים אלה, מכוח סמכותה על פי צו התעבורה (עבירות קנס).

לאור האמור, הבקשה נדחית.