ב"כ הנאשם טען כי על בית המשפט לאזן בין כלל השיקולים ולקחת בחשבון, מחד, את העובדה כי מדובר בארוע שתוצאתו טרגית לכל המעורבים ובפרט לנפגעי העבירה, ומאידך, לשקול נסיבותיו האישיות של הנאשם, שתוף הפעולה, החרטה שהביע, הודאתו, מצבו המשפחתי כמתואר בתסקיר, הפגיעה במקור פרנסתו, העובדה כי הנאשם לא היה עצור בתיק זה, הרשלנות שלשיטתו מצויה ברף הנמוך בלבד, והאנטרס הצבורי.
כמו כן, לעקרונות הגמול וההרתעה וכן להגנה והשמירה על שלום הציבור יש לתת משקל מכריע על פני נסיבות אישיות של נאשם:
"עם כל הצער שבדבר סבורני כי יש ליתן במקרה דנן משקל מכריע לשיקולי הגמול וההרתעה ואין בנסיבותיו האישיות של המערער כדי להקטין את הצורך בהעדפת האנטרס הצבורי כי על המורשעים בעבירת גרם מוות ברשלנות יוטל עונש מאסר בפועל, כך שיועבר לכלל החברה מסר חד וברור כי יש להקפיד על חוקי התנועה על מנת להלחם בנגע תאונות הדרכים, הגובה מחיר כבד מדי יום"
(ע"פ 6358/10 מחמוד קבהא נ' מדינת ישראל (24.3.11))
בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית מיתחם העונש ההולם נע בין מאסר המינימום הקבוע בסעיף 64 לפקודת התעבורה, דהיינו 6 חודשים ועד לעונש המאקסימום - 3 שנות מאסר.
...
לאור האמור, ולאחר ששקלתי את חומרת העבירות והתוצאה הקשה, האינטרס הציבורי בשמירה על חיי אדם ומניעת תאונות דרכים, את מתחם הענישה הנוהג בעבירה זו, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, העבר התעבורתי, העובדה שהנאשם בחר לקחת אחריות מלאה ולהודות באשמה תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר, הבעת הצער העמוק, וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מתסקיר שירות המבחן כאמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
מאסר בפועל
אני דן את הנאשם למאסר בפועל למשך 16 חודשים.
מאסר על תנאי
אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
פיצוי
הנני גוזר על הנאשם פיצוי כספי בסך 36,000 ₪ אשר יחולקו באופן הבא:
20,000 ₪ לטובת עזבון המנוח
12,000 ₪ לנפגעת העבירה יוליה.
