הודאה בעבירת כריתת עצים ללא רישיון (פקודת היערות)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בבצוע עבירה של כריתת עצים ללא רישיון – עבירה לפי סעיף 15 (א) יחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות (ריבוי עבירות).

...

אציין בהקשר זה, כי לפי מה שנמסר לי מפי ב"כ המאשימה במהלך הדיון, גם על מנהל המטעים, הוטל קנס מנהלי והקיבוץ נשא בקנס הזה, דבר המתיישב עם המסקנה, כי גם המאשימה ראתה במנהל מטעי הקיבוץ, כמי שביצע עבירה, למרות שהוא עצמו לא ביצע פיזית את הכריתה.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך - 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו.

אני מחייב את הנאשם לחתום בתוך 7 ימים מהיום על התחייבות כספית בגובה 15,000 ₪, (חמש עשרה אלף) להימנע מביצוע עבירות על פקודת היערות.

רקע בתאריך 28.12.20, הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה, לפי סעיף 15(א) ביחד עם סעיף 17(7) לפקודת היערות.

. זו מישפחה וכל הבית מוצף, אתה רואה ששורשים יחדרו לביוב, מה ציפית שאעשה?" ... בסה"כ באתי לראות מה הבעיה והיכן. אז המלצתי לנקות את השורשים שבביוב. אם צריך לעשות את זה שוב, אאלץ לעשות את זה...". לשאלתי, האם ידע על החובה לקבל אישור מפקיד יערות תחילה כשמדובר בעץ שכזה, השיב הקבלן חדד: "לא חשבתי שניקוי השורשים יגרום בסופו של דבר למותו של העץ כי הפיקוס הוא רב זרועות... טיפלנו בשורשים, אחרי כמה חודשים העץ התייבש, מן הסתם הפגיעה בו היתה קשה ואז כשכרתו אותו הוא היה יבש. הוא גם היוה סכנה...". דיון והכרעה לנוכח הודאת הנאשמת בכך שכריתת העץ בוצעה ביוזמתה, הגם שטענה כי היא למעשה נטלה על עצמה את האחריות למעשה שבוצע על ידי בעלה ז"ל, לאור עדות פקיד היערות מר לביא ודברי הקבלן חדד גם כן, מסקנתי היא כי אין מנוס מהרשעתה.

...

סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות קובע כי כאשר אדם מבקש להישפט ומורשע בעבירה נשוא בקשתו, כי אז הקנס שיוטל עליו,לא יפחת מהקנס המקורי על העבירה, "אם הוא העונש היחידי". עם זאת, כך נקבע: "בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו להפחית את הקנס, אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו". עיון בפסיקה רלבנטית מלמד על כך שהקנסות המוטלים על מבצעי עבירה זו, מהווים נגזרת של היקף הכריתה וסוג העץ שנכרת.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלה ובתוך כך לנסיבות המיוחדות בהן בוצעה העבירה, שהיתה "נחסכת" מן הנאשמת לו רק פנתה אל פקיד היערות לצורך קבלת אישור לכריתה תחילה, כמו גם לנסיבותיה האישיות, סבורני כי מדובר במקרה המצדיק חריגה ממדיניות הענישה הנוהגת.

סוף דבר, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום ומפני כל האמור לעיל, מחייבת אותה בתשלום קנס מופחת בסך של 1,500 ₪ בלבד, אותו יהא עליה לשלם עד ליום 30.4.22.

לפני בקשה להארכת מועד להישפט, בגין עבירה המיוחסת למבקש של כריתת עץ אקליפטוס ללא רישיון מיום 15.06.2020 (עבירה לפי סעיף 15(א) לפקודת היערות) ובגינה הושת על המערער קנס מנהלי בסך 7,500 ₪ (קנס מס' 0370030916).

...

בעוד שבעבר הסתפק הסעיף במתן ארכה "מנימוקים שיירשמו", הרי שבעקבות התיקון מפנה הסעיף לתנאים שבסעיף 8א(ו) לחוק - אותו סעיף מסמיך את התובע לדון בבקשה לביטול הודעת קנס בחלוף המועד, וזאת במקרים שהאיחור הוא "בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה". בית משפט רשאי בנוסף להאריך את המועד להשפט לפי סעיף 13(ב): "מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו". מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את מכלול הטענות וחומר הראיות, לרבות טענות המבקש לגופו של עניין ומבלי לקבוע עמדה בנטען מצאתי להאריך את המועד כמבוקש וזאת מהטעמים הבאים: אשפוז בבית חולים - אין חולק כי בסמוך למועד שבו נשלחה למבקש הודעת הקנס, המבקש אך שוחרר מאשפוז בבית חולים בעקבות ניתוח לב פתוח.

אני מורה על עיכוב הליכי הגבייה שננקטו נגד המבקש, בגין הקנס מושא הבקשה.

· עפ"ג (חיפה) 30807-12-19 מדינת ישראל נ' שיח (16.1.20): המשיב הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירה של כריתת עצים ללא רישיון בנגוד לסעיף 15(א) ו-17(7) לפקודת היערות.

...

עם זאת, ולאור ההלכה שנקבעה בעניין זה ברע"פ דוד שבתאי שלעיל, ולאחר שבחנתי את הנתונים בגמישות רבה יותר, הגעתי לכלל מסקנה כי הגם שהנזק שעלול להיגרם לפרנסת הנאשם כתוצאה מהרשעתו לא הוכח באופן וודאי, עדיין במכלול הנסיבות מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

בנסיבות אלו, והגם שהנאשם הוא שהוציא אל הפועל את כריתת העצים, אני סבורה כי בנסיבות דנן ובשים לב לנתוניו האישיים של הנאשם שבפני, הענישה הכלכלית שתוטל עליו צריכה להיות באופן משמעותי קלה יותר מזו שהוטלה על החברה הסולארית.

סיכומו של דבר אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם, (הקביעה כי ביצע את העבירה נותרת כמובן בעינה).

כתב האישום וטענות המאשימה: נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של כריתת עץ ללא רישיון (בנגוד לסעיף 15(א) ביחד עם סעיף 17 (7) לפקודת היערות.

יחד עם זאת, קיימות גם דוגמאות הפוכות, בהן אף המדינה הסכימה – ובמקרים חמורים יותר מהמקרה שבפני - להפחית את גובה הקנס ולהעמידו, לכל היותר, על גובה הקנס המינהלי הקצוב: · ת.פ (שלום-ראשל"צ) 22568-08-16 מדינת ישראל נ' שינה: שם הורשע נאשם, על פי הודאתו, בכריתת חמישה עצי סיסם הודי, ובמסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, עתרו הצדדים במשותף להשית עונש קנס בסך 7,500 ₪, והתחייבות כספית בסכום דומה.

...

סבורני כי בעניין זה מתאימה דווקא ה'אזהרה' בעניין אזולאי הנ"ל, שכן קביעת קנס שאינו מידתי עלולה לפגוע בנאשם באופן אנוש, ואולי אף להביא לכלל ריצוי עונש מאסר, בגין אי יכולת עמידה בתשלום הקנס.

אשר על כן אני סבור כי מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין נע בין קנס בסך 7,500 ₪ לבין 15,000 ₪, וזאת בנוסף לענישה צופה פני עתיד (בדמות התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה).

מקובלת עלי בהקשר זה טענת המאשימה, לפיה עניינו של הנאשם נמצא בחלק הנמוך של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר אני משית על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 7,500 (שבעת אלפים וחמש מאות) ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.