הנאשם הורשע, על פי הודאתו בבצוע עבירות של איסור עיסוק בעבודת גפ"מ – עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב), 3(א)(1), 3(א)(2), 3(א)(3), 3(ב)(1) ו- 3(ג) בתקנות הגז (בטיחות ורשוי) (רשוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-2006 (להלן: "תקנות הגז"), עם סעיפים 9, 25(ב), 26 ו-27 בחוק הגז (בטיחות ורשוי), התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק הגז"), וסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.
עוד הורשע הנאשם בבצוע עבירות של עיסוק כספק גז –לפי סעיפים 4, 6, 7, 8 ו-10 בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הבטחת ההספקה של גפ"מ), התשמ"ט-1989 (להלן: "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים") יחד עם סעיפים 9, 25(ב), 26 ו-27 בחוק הגז (בטיחות ורשוי), התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק הגז"), וסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.
...
לאור כל האמור, עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה קנס והתחייבות.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון ובית המשפט אימץ ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ודן את הנאשמים לקנס (14,000 ₪, 18,000 ₪, 21,000 ₪), מאסר על תנאי והתחייבות.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע מענישה שאינה כולל מאסר ועד 6 חודשי מאסר, קנס שנע בין 4,000 סך 20,000 ₪ וענישה נלווית.
עונשו של הנאשם
סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים.