מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הוגשה באיחור של מספר שבועות תביעת חוב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, היא פנתה לנתבע, אך הוא טרם סילק את חובו.
כתוצאה מהפגיעה נותר הנתבע מוגבל בתנועותיו ונעדר מעבודתו למשך מספר שבועות.
ואולם, בהתאם נקבעו בפסיקה מספר תנאים חלופיים לקבלת טענת שהוי, כדלקמן: בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו. כאשר נפסק שטענה בדבר ויתור או מחילה על זכות מחייבת רמת הוכחה נכבדה, ושעצם האיחור בהגשת התביעה, כשלעצמו, אין בו כדי להעיד על ויתור או מחילה של התובע על זכות התביעה.
...
ואולם מעל לצורך, סבורני, כי גם לעיצומם של דברים, לא עמדה התובעת בנטל ההוכחה הנדרש ממנה.
מכל המקובץ - דין התביעה להידחות.
התובעת תשלם לנתבע סך של 3,000 ₪ הוצאות משפט, תוך 30 יום.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לאחר מספר שבועות נשלחה למערערת הכרעה נוספת, מתוקנת, במסגרתה נדחתה תביעת החוב מחמת היתיישנות וזאת בנימוק כי המל"ל הסב את תשומת לב המנהלת המיוחדת למועד הגשת תביעת החוב שהנו למעלה מ- 7 שנים ותחולת תקופת ההתיישנות על תביעתה של המערערת (להלן: "ההחלטה השנייה") ומכאן העירעור שלפנינו.
המנהלת המיוחדת התבססה על כך שעילת התביעה צמחה למערערת, ביום הפיטורין, היינו 14.12.10 (בהתאם למכתב פיטורין שצרפה המערערת), בעוד שתביעת החוב הוגשה ביום 25.7.19, כאשר צו הפרוק לחברה ניתן ביום 25.06.2018 (ואין ספק כי התביעה הוגשה באיחור, למעלה משישה חודשים לאחר מתן צו הפרוק, אולם זו אינה פלוגתא בעירעור זה).
...
דומה כי בסופו של דבר, ניתנה ההחלטה הנכונה בה התקבלה טענת ההתיישנות, וגם אם כטענת המערערת, היה צריך המל"ל לפנות לבית המשפט של פירוק ולבקש שינוי ההחלטה, בסופו של דבר, התוצאה היתה של דחיית תביעת המערערת, אלא שבשל אותה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, מסקנתי הינה שלא יהיה מקום ליתן צו להוצאות לחובת המערערת למרות שערעורה נדחה.
בשולי הדברים ולאור האמור ולפיה יש לדחות את ערעור המערערת בכול הנוגע לטענת ההתיישנות, לא מצאתי מקום להעמיק בסוגיה שהעלו המנהלת המיוחדת כמו גם המל"ל, בנוגע להיות המערערת בת משפחה של בעל שליטה בחברת מעטים, על כל הנובע מכך בהתאם לדין ובדגש על זכויותיה כעובדת לעת פירוק מהמוסד לביטוח לאומי, הגם שלא ניתן לומר שאין ממש בטענות אלו שנטענו בידי המנהלת המיוחדת והמוסד לביטוח לאומי, כנגד המערערת.
סיכומם של דברים, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטת המנהלת המיוחדת ולפיכך אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כעבור מספר שבועות היחיד הסיר חלק ממחדליו וההליך לא בוטל.
על אף האמור, מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק ומדו"ח מימצאי הבדיקה של הנאמנת עולה, כי גם לאחר שהבקשה לביטול ההליך נדחתה, היחיד התמיד במחדליו וגם את יתר הדו"חות הגיש באיחור, צבר לחובתו פיגורים בשני תשלומים ולא המציא מסמכים הנוגעים לירושת אמו המנוחה ולחלקו בעזבון.
מתוך הדו"חות עלה כי משכרו של היחיד מנוכה מדי חודש סך של כ- 3,000 ₪ קזוז הלוואה שניטלה מהמעסיק, סכומים שנגרעים מקופת הנשייה לטובת נושה שכלל לא הגיש תביעת חוב, ואף על פי כן הנאמנת לא נדרשה השבתם לקופה, וממילא הוא לא השיבם.
...
אלה מובילים למסקנה כי המלצת הממונה והנאמנת ביחס לגובה התשלום החודשי – 500 ₪ - היא סבירה והיחיד אף מסכים לה. בהקשר זה אציין כי המלצה זו אינה מביאה בחשבון את העובדה כי בעוד כ-15 חודשים אחד מילדיו הקטינים של היחיד יהפוך לבגיר, ואולם בעניין זה לא מצאתי להחמיר עם היחיד מעבר לעמדת הנאמנת והממונה.
זאת ועוד, טענתו של היחיד בדבר נסיבות הסתבכותו, ובהן העובדה כי בנה את ביתו על אותה הקרקע (ראו עמ' 3 לפרוטוקול הדיון בשורה 5), מחזקות את המסקנה כי יש לו זכויות במקרקעין, שאחרת בעלי הקרקע לא היו מניחים לו לנהוג בה מנהג בעלים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפי סעיף 10 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 נקבע: תקופות (א) מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
על כן, התשובה הוגשה באיחור.
עניינה של התביעה הוא תביעה כספית לפי חובות שהתובעת טענה שהנתבעת חייבת לה, ונזקים שגרמה לה. אני דוחה את טענת התובעת כי בדיון ב-11.7.19 "הפציר בית המשפט הנכבד בתובעת בשל אי תשלום אגרה מספקת". בית המשפט לא הפציר דבר.
אני דוחה את טענת התובעת כאילו במקרה זה "נרמסה זכות הגישה לערכאות והובאה לחורבן סדום ועמורה". חיוב התובעת בתשלום אגרה, כמו כל מי שפונה לבית המשפט בתובענה, אינו פוגע בזכות הגישה לערכאות של התובעת, במיוחד כאשר כפי שנקבע בהחלטתי מיום 27.8.19, התובעת ניכשלה בהוכחת חוסר יכולתה לשלם את האגרה, גם בשעה שהציגה בתביעתה מצג שהביא את המזכירות לסבור שמדובר בתביעה שסכומה אינו ניתן להערכה.
...
אני דוחה את טענת התובעת כאילו הגישה את התשובה ביום 18.9.19 משום שיום 17.9.19 היה יום שבתון.
אני דוחה את טענת התובעת כאילו עניינה של התביעה בסעדים שעיקרם מן הצדק.
עניינה של התביעה הוא תביעה כספית לפי חובות שהתובעת טענה שהנתבעת חייבת לה, ונזקים שגרמה לה. אני דוחה את טענת התובעת כי בדיון ב-11.7.19 "הפציר בית המשפט הנכבד בתובעת בשל אי תשלום אגרה מספקת". בית המשפט לא הפציר דבר.
אני דוחה את טענת התובעת, כאילו לאור דחיית בקשתה לפטור מאגרה לא נותרה לה דרך אלא למחוק את התובענה על מנת להמתין לגיוסם של הכספים בגין האגרה.
אני דוחה את הטענה שהטלת הוצאות על התובעת משמעה חיזוק ידה של הנתבעת להישנות דפוסי התנהגות שתוארו בכתב התביעה.
על פי התעריף המינימלי זכאית הנתבעת לסך העולה על 49,361 ₪, ועוד תשלום עבור ישיבה אחת, לטיפול במלוא התביעה, ועוד סכום המע"מ. אני מקבל את טענת הנתבעת שעיקר ההכנה של התיק נעשה לצורך הגשת כתב הגנה שהוגש.
על כן, גם לאחר עיון בטיעוני התובעת, החלטתי מיום 18.9.19 בדבר סכום ההוצאות עומדת על מכונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

המשיבים טוענים כי מצאו עצמם חייבים בהוצל"פ בשל "איחור בפנוי" של מספר שבועות.
לטענת המבקשים, החוב הוצל"פ אינו מוכחש על ידי המשיבים ולמעשה אינם חולקים על העובדה כי מצבם הכלכלי הנו בכי רע. לסיום, המבקשים טוענים כי המשיבים בחרו לזנוח תביעה שהגישו במסגרת ה"פ 15724-08-18 בבית משפט השלום בנתניה משלא שילמו ערובה שנקבעה בסך של 35,000 ₪ ומבלי ששלמו הוצאות שנפסקו לחובתם בסך 20,000 ₪ ותחת זאת בחרו להגיש תביעת סרק זו העוסקת באותן טענות סרק אשר נטחנו דק על ידי מספר מותבים.
...
מנגד, המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות בין השאר לאור זכות הגישה לערכאות.
דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה, בתשובה ובתגובה מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.
היינו, העובדה כי סיכויי הליך אינם מובהקים בלשון המעטה ובעת שמצבם הכלכלי של המשיבים לא הוכח, בייחוד לנוכח העובדה כי המשיבים אינם מציינים הכתובת בחו"ל, מביאני למסקנה כאמור לפיה דין הבקשה להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו