לפי סעיף 10 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 נקבע:
תקופות
(א) מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
על כן, התשובה הוגשה באיחור.
עניינה של התביעה הוא תביעה כספית לפי חובות שהתובעת טענה שהנתבעת חייבת לה, ונזקים שגרמה לה.
אני דוחה את טענת התובעת כי בדיון ב-11.7.19 "הפציר בית המשפט הנכבד בתובעת בשל אי תשלום אגרה מספקת". בית המשפט לא הפציר דבר.
אני דוחה את טענת התובעת כאילו במקרה זה "נרמסה זכות הגישה לערכאות והובאה לחורבן סדום ועמורה". חיוב התובעת בתשלום אגרה, כמו כל מי שפונה לבית המשפט בתובענה, אינו פוגע בזכות הגישה לערכאות של התובעת, במיוחד כאשר כפי שנקבע בהחלטתי מיום 27.8.19, התובעת ניכשלה בהוכחת חוסר יכולתה לשלם את האגרה, גם בשעה שהציגה בתביעתה מצג שהביא את המזכירות לסבור שמדובר בתביעה שסכומה אינו ניתן להערכה.
...
אני דוחה את טענת התובעת כאילו הגישה את התשובה ביום 18.9.19 משום שיום 17.9.19 היה יום שבתון.
אני דוחה את טענת התובעת כאילו עניינה של התביעה בסעדים שעיקרם מן הצדק.
עניינה של התביעה הוא תביעה כספית לפי חובות שהתובעת טענה שהנתבעת חייבת לה, ונזקים שגרמה לה.
אני דוחה את טענת התובעת כי בדיון ב-11.7.19 "הפציר בית המשפט הנכבד בתובעת בשל אי תשלום אגרה מספקת". בית המשפט לא הפציר דבר.
אני דוחה את טענת התובעת, כאילו לאור דחיית בקשתה לפטור מאגרה לא נותרה לה דרך אלא למחוק את התובענה על מנת להמתין לגיוסם של הכספים בגין האגרה.
אני דוחה את הטענה שהטלת הוצאות על התובעת משמעה חיזוק ידה של הנתבעת להישנות דפוסי התנהגות שתוארו בכתב התביעה.
על פי התעריף המינימלי זכאית הנתבעת לסך העולה על 49,361 ₪, ועוד תשלום עבור ישיבה אחת, לטיפול במלוא התביעה, ועוד סכום המע"מ. אני מקבל את טענת הנתבעת שעיקר ההכנה של התיק נעשה לצורך הגשת כתב הגנה שהוגש.
על כן, גם לאחר עיון בטיעוני התובעת, החלטתי מיום 18.9.19 בדבר סכום ההוצאות עומדת על מכונה.