הובלת מזון בתנאים תברואתיים לקויים

בעת בקורת במפעל בנובמבר 2010 נימצאו ליקויים רבים, לדוגמא: מבנה העסק, שהיה בנוי מפח, לא היה אטום מפני חדירת חרקים או מכרסמים וקורי עכביש כיסו את קירות מחסן חומרי הגלם; הנורות לא צוידו באמצעי מיגון למניעת נפילה של שברי זכוכית למזון; הציוד שבא במגע ישיר עם המזון במפעל לא היה שלם, היה מלוכלך בשאריות מזון, אבק ועוד; חפצים מלוכלכים שלא היו שייכים לייצור נימצאו פזורים בכל שטח המפעל; נימצאו ליקויים בהחסנת המזון ועיבודו; מיצי פירות אוחסנו במקררים ללא אמצעי בקרת טמפרטורה; לא היה ברז מים חמים בכיור לרחיצת ידיים ולעובדי המפעל לא היו בגדי עבודה, המיועדים אך ורק לעבודה בעסק.

בתיק מיפעל המזון הורשעו נאשמים 1 ו-3 בבצוע ריבוי עבירות של עיסוק כיצרן ללא רשיון המנהל (עבירה לפי סעיף 2(א) לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, יצורו והחסנתו), התשכ"א-1960 ביחד עם סעיף 39(ב)(1א) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957) ועבירה של ניהול עסק לייצור מזון בתנאים בלתי תברואתיים (עבירה לפי סעיפים 2(ב), 5(1), 5(4), 5(6), 20, 28(ב), 39(1), 40(1), 40(2), 43(א)(1), 43(א)(2), 43(א)(3), 43(ב), 49(א), 50(א), 51(2), 52(2), 52(5), 54(2)(א), 56(א), 57(א) ו-65(1) לתקנות רשוי עסקים (תנאים תברואתיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב-1972, ביחד עם סעיפים 14(א) ו-15 לחוק רשוי עסקים, התשכ"ח-1968).

קביעת מיתחם העונש ההולם הערך החברתי המוגן בו פגעו הנאשמים בשני המקרים, הנו שמירה על בריאות הציבור, פגיעה בערכים צרכניים וגם פגיעה בשלמות גופו של אדם, שכן גרימה לכך שאדם יצרוך מוצר שאינו עומד בתנאים תברואתיים נדרשים עשויה להוביל לפגיעה בגופו.

...

נוכח אלה קשה, אפוא, לקבוע האם בכך תם פרק זה של חיי הנאשם, והאם אכן פנה לתחום עיסוק אחר.

לאחרונה אמר בית המשפט העליון דברו בנושא החמרת הענישה הנוהגת, במענה לטענה כי מעולם לא הושת מאסר בפועל בגין עבירה של שמוש במידע פנים: "אכן, חרף עמדה עקרונית זו, טרם הושת מאסר בפועל על מי שהורשעו בביצוע העבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים. אל לנו להיקלע ל'מעגל שוטה' בשל כך, על יסוד גישה שתתריע תמיד כנגד החלתה של גישה ראויה בפעם הראשונה. כל זאת, בצד המודעות לכך שהעלאתו של רף הענישה צריכה להתבצע בהדרגה " (ההדגשות הוספו - מ.ב.נ) ע"פ 6020/12 מדינת ישראל נ' אייל עדן [29.04.2013] לפיכך, אף שאני סבורה שהיה מקום להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים, בודאי בשילוב עם תיק מפעל המזון, אטיל עליו עונש מאסר בן 3 חודשים, אשר יכול וירוצה בעבודות שרות, ולצידו קנס משמעותי, שגם הוא - אף שמשקף החמרה מסוימת - אינו משקף את הקנס הראוי לטעמי בעבירות מרמה, שמטרתן בצע כסף.

סיכום לפיכך החלטתי להטיל על נאשם 1 את העונשים הבאים: עונש מאסר של שלושה (3) חודשים שירוצה בעבודות שרות בבית חולים "ביקור חולים", בירושלים.

בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען כי המשיבה הפרה את הסכם ההיתקשרות שלה עם עריית תל אביב ועוולה בהפרה חובות המוטלות עליה מכוח הוראות הדין ובהן חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו – 2015 והתקנות שהוצאו מכוחו, החוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, תשע"ז-2016 ותקנות הפיקוח שהוצאו מכוחו ותקנות רשוי עסקים (תנאים תברואתיים לייצור מזון), תשל"ב-1972, בכך שעל פי דו"ח ביקורת תברואה ודו"ח ביקורת מטעם יובל חינוך בע"מ, סיפקה לרשת צהרונים בתל אביב מזון שהתגלו פגמים וליקויים רבים בתהליך ייצורו.

שקלתי גם את התהליך שעברו הצדדים עובר להגשת הסדר ההסתלקות אשר הוביל להגשת הסדר מיטבי.

...

בעקבות החלטתי זו הגישו הצדדים הסדר הסתלקות חלף הסדר הפשרה.

בנסיבות אלה נחה דעתי כי הגמול ושכר הטרחה המבוקשים סבירים ולפיכך, אני מאשרם.

סוף דבר, אני מאשר למבקש ובאי כוחו להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיבה את הגמול ושכר הטרחה כמפורט לעיל.

בנוסף, אני מורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה ללא צו להוצאות.

עוד נטען כי ככל שהעותרת היתה מתריעה מראש על הובלה בלתי תקינה של הדגימות למעבדת בית דגן, היתה ניתנת לה היזדמנות נוספת לבצע בדיקות מדגמיות של הסחורה, ואולם כאשר עולה גרסה שכזו בדיעבד, לאחר קבלת תוצאות הדגימה, לא ניתן לאפשר בדיקה חוזרת ובפרט בנסיבות דנן בהן כל 6 הדגימות הצביעו על סחורה לקויה באופן חד משמעי.

בדיקת הסחורה לגופו של ענין מבוצעת בהתאם להוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים) תשמ"א-1981 (להלן: "תקנות בדיקת דגים") שעניינה בעיקרון הסדרת הפיקוח על יבוא דגים, איחסונם, הובלתם, מכירתם, בדיקתם ועוד.

בעיקרון, הובלת הדגימות למעבדה המורשית היא באחריות היבואן וצריכה להעשות באופן מידי תוך שמירה על שרשרת הקרור בהתאם לתקנות רשוי עסקים (תנאים תברואתיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם (תשל"ב-1971) ובמידה והדבר לא נעשה כך, חייב היבואן בהודעה מידית למעבדה, בטרם הפקת תוצאות המעבדה.

...

השגות העותרת כנגד מקצועיות המעבדה נדחות על הסף.

טענת העותרת, כי מספר הדגימות שנלקח הינו מזערי ואיננו מייצג את כלל הסחורה המיובאת, אף היא דינה להידחות.

מדיניות המשיבים, כי אין לאפשר בדיקת דגימות חוזרת, כאשר מושמעת טענה על כשל בהובלה, בדיעבד לאחר שהתקבלו תוצאות חריגות של ממצאי בדיקת הדגימות, הינה סבירה וראויה וטעמים רבים עומדים בבסיסה.

לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לדחות את העתירה.

בבקורת נימצאו שוב ליקויים שונים ובכלל זה מוצרים פגי תוקף, מוצרים ללא סימון/סימון חשוד, מוצרים קפואים שהופשרו; פעילות יצרנית של מוצרים טחונים מתובלים באריזות האמורים להמכר במצב קפוא; הכנת מזון בנגוד לדרישות החוק ללא תנאי תברואה מינימאליים; ועוד.

נטען כי העותרות לא הגישו השגה על הסרוב, וכי העתירה הוגשו בשיהוי, ולא צורפה אליה רשות הרשוי- מועצה אזורית באר טוביה, האמונה על מתן רישיון העסק והיותה משיבה נידרשת; אשר להחלפת הגורם המפקח נטען שאין בעיניין זה החלטה מטעם הגורם המוסמך במשיבה ומכל מקום הסעד המבוקש אינו כלול במסגרת התוספת הראשונה או השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים ומשכך אין לבית המשפט סמכות לידון בו. דיון והכרעה למען הסדר הטוב, אדון בכל סעד מבוקש בנפרד, ואבהיר את הטעמים שהובילו להחלטתי לסלק את העתירה על הסף על כל ראשיה.

...

מכלול פגמים אלו, כל אחד בנפרד וקל וחומר בהצטברותם, מובילים למסקנה כי דין העתירה בכל הנוגע לסעד שעניינו עיכוב רישיון העסק – מחיקה על הסף.

משטרם מוצו הליכים ודין העתירה להימחק, לא מצאתי להכריע בשאלה הנוגעת לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בסעד להחלפת הוטרינר המפקח.

סוף דבר העתירה נמחקת.

בקשת האישור הוגשה בעקבות תחקיר ששודר ביום 25/8/21 וביום 26/8/21 בתכנית הטלוויזיה "הכל כלול" (להלן: "כתבות הטלוויזיה" או "התחקיר") אשר חשף ליקויים נטענים בתהליך ייצור, שיווק ואריזת המוצרים של המשיבה בתנאי תברואה ירודים.

הסדר הפשרה כולל הסדרה צופה פני עתיד וכן מתן הטבה עבור חברי הקבוצה: כך, המשיבה כבר החלה בפעולות במסגרת תהליכי הייצור והשיווק של מוצריה, במסגרתם בוצעו הדרכות עובדים וחידוד נהלים; כן מופעלת כיום מערכת בטיחות מזון לטובת זהוי כשלים בזמן אמת בשלבי הייצור, האריזה וההובלה של מוצרי הבשר.

...

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש לבין המשיבה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.