ההפרדות הרשתית העין בוצעה ללא פתולוגיה קודמת

במהלך הניתוח הוכנס לחלל הזגוגית PERFLUORO CARBON על מנת ללחוץ את איזור הרשתית שנכרת ובוצע גם שחלוף הנוזל התוך עיני עם SILICON אשר נשאר בתוך חלל העין לתקופה ממושכת ותפקידו ללחוץ מבפנים את הרשתית ולמנוע היפרדות חדשה.

הבדיקה בקבלתה לחדר המיון בבית החולים רמב"ם בחיפה לא מצאה לפתולוגיה ברשתית ההיקפית בשתי העיניים למעט אותו קרע בעין שמאל בשעה 11 עם היפרדות קטנה יחסית לידה ובגלל ממצא זה אושפזה ועברה ניתוח כפי שציינתי.

לעומתו, ד"ר היימס הסביר ונימק כי שינויים של LATTICE הם שינויים נווניים כרוניים בהקף הרשתית המתפתחים על פני שנים ואין המדובר בשינוי המתרחש תוך מספר שבועות והם לא מופיעים לאחר הפרדות רשתית העין אם כי הם קיימים קודם לארוע הפרדות הרשתית ומהוים אחד מגורמי הסיכון לארוע הפרדות רשתית העין.

...

אלה אכן מקרים בודדים אך יש הגיון רפואי רב. באנשים עם השמנה ויתר לחץ דם מאמץ גופני חריג יגרום לעלייה נוספת חריגה בלחץ הדם ובמקרה הזה נוצרים תנאים חריגים אשר יכולים להוביל להופעת קרע קטן והפרדות בסופו של דבר.

לאחר שעיינו בכל החומר בתיק בחוות הדעת, בתשובות לשאלות ההבהרה של המומחים שמונו בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר – התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

יחד עם זאת, לאור המחקרים שהזכרת בחוות דעתך בדבר קיומו של הקשר בין הרמת משא כב' לבין היפרדות רשתית, האם תסכים כי נכון יהיה לאשר קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע במשמרת עבודתו שקדמה להתפרדות הרשתית בעינו לבין הליקוי ממנו הוא סובל? האם לאור הספרות הרפואית שצוטטה על ידך בחוות דעת, ניתן להניח כי קיימת סבירות לכך כי שנוע עגלות הכביסה והרמת משאות כבדים מצד התובע במשמרת עבודתו המערבת תימרון של VALSALVA, גרמה להתפתחות הפרדות הזגוגית בעינו של התובע? נבקשך להסביר מהו תימרון ע"ש VALSALAV בהקשר על שנוע והרמת משאות כבדים ובאיזה אופן הוא יכול להסביר הפרדות הזגוגית בעינו של התובע? האם תסכים לכך כי מנסיבות המקרה שהובאו בפניך קיימת אפשרות סבירה לקיומו של קשר סיבתי בין פעולת שנוע עגלות הכביסה והרמת משאות כבדים אותה ביצע התובע לבין היפרדות הרשתית בעינו?".

ביום 5.20.20 השיב המומחה: "1. התובע משה מנשה נולד בשנת 1970. מן התעוד הרפואי שהומצא לי עולה בצורה ברורה ביותר וחד משמעית כי הוא נולד עם מיופיה פתולוגית קוצר ראייה גבוה ביותר והבדל אופטי קצוני בין העיניים שגרם למצב של עין שמאל אמבליופית (עין עצלה) מלידה. כך בתעוד הרפואי של מכבי שירותי בריאות ובבית החולים ברזילי בבדיקה טרם קבלתו של משה לניתוח נכתב במפורש "ברקע מיופיה פתולוגית עבר ניתוח לייזר רפרקטיבי להורדת המשקפיים לפני כ5 שנים עקב במיופיה גבוהה של מינוס - 11 7 שיופטר. "בבדיקה הרפקציה העינית בברזילי נמצא ממצא נדיר בחומרתו". רפרקציה של כ – 0 בעין ימין ומינוס 18 דיופטר מיופיה בעין שמאל.

...

ב"כ הנתבע טוענת שדין התביעה להידחות מאחר שתנאי עבודתו של התובע לא השתנו, הוא לא הצביע על אירוע חריג שניתן לאתרו בזמן ובמקום ולכן דין התביעה להידחות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות.

אני מאמץ את מסקנות המומחים היועצים וקובע שדין התביעה להידחות.

למרות דחיית התביעה החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות.

כמו כן, כעבור זמן לא רב, התגלתה אצל התובעת הפרדות רשתית בעין ימין, שהצריכה ביצוע ניתוח.

זאת ועוד, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בנגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי).

המומחה היתייחס בבירור בחוות דעתו לממצאים שעלו בבדיקה מיום 12.3.2018, וכתב בהאי לישנה, כי "הבדיקה לא העלתה שום ממצא פתולוגי כולל בבדיקה של הרשתית והוא אף חשב אולי יש בעיה נוירולוגית וחדות ראיה הייתה מצוינת 6/6 בשתי עיניה...". לא מצאתי כי התייחסותו של המומחה לבדיקה זו הנה חסרה, ו/או כי היא נידרשת השלמה בצורה כלשהיא; אשר לשאלה 2 – לאחר שעיינתי בשאלה המבוקשת, אני מתיר אותה, שכן היא רלוואנטית לבירור המחלוקת.

...

בניגוד לד"ר פרידלנד ז"ל, המומחה הנוכחי לא התייחס לניר העמדה הנ"ל, ויש מקום כי הוא יביע את עמדתו ביחס אליו; אשר לשאלה 8 – לאחר שעיינתי בשאלה המבוקשת, איני מתיר לשאול את המומחה האם בפרקטיקה ניתן לראות רק לעיתים רחוקות ובמקרים ספורדיים, כי למרות שלא היתה מכה ישירה לעין נגרמה הפרדות זגוגית, חורים או קרעים ברשתית, והאם היה מעורב באותם מקרים כוח הדף משמעותי.

זאת ועוד, הוא כתב כי "לפנינו מקרה ברור שבה חבלה לעין ימין גרמה להופעת קרע ברשתית – דבר שיכול להיגרם גם בעין ללא קוצר ראיה!". לסיכום נקודה זו, לא מצאתי כי התייחסותו של המומחה לקוצר הראיה של התובעת, היה חלקי, ו/או כי נדרשת השלמה או התייחסות נוספת בהקשר זה; אשר לשאלה 10 – לאחר עיון בשאלה זו, איני מתיר להפנות אותה למומחה.

לסיכום – דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמצוין דלעיל, וביחס לשאלות 2, 4, 5, 6 ו-7.

במהלך הניתוח הוכנס לחלל הזגוגית PERFLUORO CARBON על מנת ללחוץ את איזור הרשתית שנכרת ובוצע גם שחלוף הנוזל התוך עיני עם SILICON אשר נשאר בתוך חלל העין לתקופה ממושכת ותפקידו ללחוץ מבפנים את הרשתית ולמנוע היפרדות חדשה.

הבדיקה בקבלתה לחדר המיון בבית החולים רמב"ם בחיפה לא מצאה לפתולוגיה ברשתית ההיקפית בשתי העיניים למעט אותו קרע בעין שמאל בשעה 11 עם היפרדות קטנה יחסית לידה ובגלל ממצא זה אושפזה ועברה ניתוח כפי שציינתי.

היא עברה טפול בלייזר מניעתי על מנת להוריד את הסיכון להיפרדות רשתית בעין זו. כלומר, לתובעת היה קיים מצב נווני ברשתית עוד קודם למועד הארוע, המעלה את הסיכון להווצרות היפרדות רשתית ללא קשר לתנאי העבודה.

...

לסיכום, מצאנו כי חוות דעתו של ד"ר צדוק הינה ברורה, ממצה ומנומקת, ולא מצאנו כל טעם שלא לאמצה.

אשר על כן, דין התביעה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

בבקורת שנערכה לאחר הניתוח שעברה התובעת ביום 3/11/22 לתיקון הפרדות הרשתית בעין שמאל, נמצא כי חדות הראייה של עין שמאל היא 6/15, אותה חדות בדיוק שהיתה קודם לניתוח: האם אתה מסכים שבכ- 70% מהמקרים אחרי ניתוח של תיקון הפרדות שמתבצע סמוך לאחר מועד התרחשותה מופיע שיפור בחדות הראייה? האם אתה מסכים שבמקרים של ביצוע ניתוח להפרדות רשתית ישנה - אין לצפות לשפור בראייה? האם אתה מסכים שהניתוח שבוצע לתובעת הצליח, אולם לצד זאת חדות הראייה שלה לא השתפרה בעקבותיו? האם אתה מסכים כי לאור זאת סביר יותר שבתובעת היתה הפרדות רשתית ישנה ולא הפרדות רשתית שנבעה מהארוע התאונתי? נא נמק תשובתך במפורט.

המומחה מופנה לתיעודים של זגוגית העין (PVD) מהתקופה שקדמה לארוע (9/10/05, 24/4/13, 2/9/18): האם אתה מסכים שלאחר הארוע לא תועד בבדיקות דבר באשר לזגוגית העין? האם אתה מסכים שאי ציון והתייחסות של מצב הזגוגית בעין שמאל אינו סיבה למסקנה שלא היתה פתולוגיה ישנה של הזגוגית? האם תסכים כי לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הארוע שהתרחש ביום 29/10/22 לבין הליקוי בעינה השמאלית של התובעת בהתבסס על כל אלה: * לתובעת יש גורמי סיכון רבים להווצרות חורים וקרעים עד כדי הפרדות רשתית, ובכללם: גיל מבוגר עם שינויים טבעיים של התנזלות של זגוגית העין שהוביל להפרדות; קוצר ראייה; שינויים דגנרטיביים של הרשתית (STONE COBBLE LATTICE).

...

המסקנה הברורה מחוות הדעת של המומחה היא כי קיים קש"ס בין החבלה לליקוי ממנו סובלת התובעת.

במקרה שלפניי, בשים לב למדיניות הליברלית ולאחר שנתתי דעתי לחוות דעתו המפורטת של המומחה, לבקשה ולתגובה וכן לעובדות המוסכמות ולחומר הרפואי של התובעת הגעתי לכלל מסקנה שכדי שיהיה בידי בית הדין מלוא המידע לשם הכרעה בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה חלק משאלות ההבהרה שביקש הנתבע, אך לא אלו המבוססות על הנחות ו/או השערות וגם לא אלו שזכו למענה מפורט בחוות דעתו של המומחה (כמו שאלה א' ו - ב שזכו למענה מפורט וברור בחוות דעתו של המומחה).

המומחה מופנה לתיעודים של זגוגית העין (PVD) מהתקופה שקדמה לאירוע (9/10/05, 24/4/13, 2/9/18): האם אתה מסכים שלאחר האירוע לא תועד בבדיקות דבר באשר לזגוגית העין? האם אתה מסכים שאי ציון והתייחסות של מצב הזגוגית בעין שמאל אינו סיבה למסקנה שלא היתה פתולוגיה ישנה של הזגוגית? האם תסכים כי לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש ביום 29/10/22 לבין הליקוי בעינה השמאלית של התובעת בהתבסס על כל אלה: * לתובעת יש גורמי סיכון רבים להיווצרות חורים וקרעים עד כדי היפרדות רשתית, ובכללם: גיל מבוגר עם שינויים טבעיים של התנזלות של זגוגית העין שהוביל להיפרדות; קוצר ראייה; שינויים דגנרטיביים של הרשתית (STONE COBBLE LATTICE).