כמו כן, כעבור זמן לא רב, התגלתה אצל התובעת הפרדות רשתית בעין ימין, שהצריכה ביצוע ניתוח.
זאת ועוד, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בנגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי).
המומחה היתייחס בבירור בחוות דעתו לממצאים שעלו בבדיקה מיום 12.3.2018, וכתב בהאי לישנה, כי "הבדיקה לא העלתה שום ממצא פתולוגי כולל בבדיקה של הרשתית והוא אף חשב אולי יש בעיה נוירולוגית וחדות ראיה הייתה מצוינת 6/6 בשתי עיניה...". לא מצאתי כי התייחסותו של המומחה לבדיקה זו הנה חסרה, ו/או כי היא נידרשת השלמה בצורה כלשהיא;
אשר לשאלה 2 – לאחר שעיינתי בשאלה המבוקשת, אני מתיר אותה, שכן היא רלוואנטית לבירור המחלוקת.
...
בניגוד לד"ר פרידלנד ז"ל, המומחה הנוכחי לא התייחס לניר העמדה הנ"ל, ויש מקום כי הוא יביע את עמדתו ביחס אליו;
אשר לשאלה 8 – לאחר שעיינתי בשאלה המבוקשת, איני מתיר לשאול את המומחה האם בפרקטיקה ניתן לראות רק לעיתים רחוקות ובמקרים ספורדיים, כי למרות שלא היתה מכה ישירה לעין נגרמה הפרדות זגוגית, חורים או קרעים ברשתית, והאם היה מעורב באותם מקרים כוח הדף משמעותי.
זאת ועוד, הוא כתב כי "לפנינו מקרה ברור שבה חבלה לעין ימין גרמה להופעת קרע ברשתית – דבר שיכול להיגרם גם בעין ללא קוצר ראיה!".
לסיכום נקודה זו, לא מצאתי כי התייחסותו של המומחה לקוצר הראיה של התובעת, היה חלקי, ו/או כי נדרשת השלמה או התייחסות נוספת בהקשר זה;
אשר לשאלה 10 – לאחר עיון בשאלה זו, איני מתיר להפנות אותה למומחה.
לסיכום – דין הבקשה להתקבל בחלקה, כמצוין דלעיל, וביחס לשאלות 2, 4, 5, 6 ו-7.