מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ההליכים הבירוקרטיים לויתור על אזרחות ישראלית

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

לענייננו: הצהרה בכתב (ס"ק (א)); הסכמת שר הפנים (ס"ק (ה)); הורי קטין אזרח ישראלי מכוח לידה שאינם תושבי ישראל, רשאים להצהיר בכתב כי הם מוותרים על אזרחותו של הקטין (ס"ק (ג)); ביטול אזרחותו של ההורה הבגיר, יוביל גם לביטול אזרחותם של ילדיו הקטינים.
ההוראות הללו לא נועדו לסכל את הליך הוויתור על האזרחות, למנעו, או להערים קשיים.
עד שהעותרים מלינים על הבירוקרטיה הכרוכה בוויתור על אזרחות, הם אינם משכנעים בדבריהם במה יגרע חלקם אם ירשמו תחילה את ילדיהם במירשם האוכלוסין, עובר לוויתור על האזרחות, כנדרש בחוק מטעמים טובים, שנועדו להבטחת מעמדם של הקטינים; שלא יהיו תלויים בין שמים לארץ, בין אם לאב, ושלא יוותרו חסרי מעמד.
...
העותרים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 8,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

טיעוני העותרים העותר בבג"ץ 2721/18 הוא, כלשונו, "אזרח מדינת ישראל"; העותרת 1 בבג"ץ 2783/18 היא עמותה ישראלית העוסקת במורכבות החיים בירושלים ובעתידה הפוליטי של העיר; העותרים 2–21 הם תושבי שכונת ארנונה, אשר חשים נפגעים מן העבודות המתוכננות להתבצע עקב מתן צו הפטור.
לדעתם מדובר בקביעה ריקה מתוכן: ברי כי החומה ודרך המילוט לא יוסרו, משום שלא ניתן לוותר על דרישות האבטחה של שגרירות ארצות הברית.
יש להניח, לאור ההיבטים הדפלומטיים שבעניין, שהשגרירות לא תפונה רק בשל בעיה 'ביראוקראטית' שכזו.
בית המשפט אינו נוהג להתערב בשקול הדעת המקצועי של רשויות התיכנון, אולם הוא מקפיד על קיומו של הליך תיכנוני תקין, בין היתר על מנת לוודא שעקרונות אלו לא יפגעו (ראו למשל: עע"מ 3189/09 החברה להגנת הטבע נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבניה, פסקה 26 (2.7.2009); עע"מ 2339/12 שוחט נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה כפר סבא, פסקה 46 (19.8.2013)).
...
שוכנעתי כי זהו המצב בנדון שלפנינו.
בענייננו, לא זו בלבד ששוכנעתי כי צו הפטור עולה בקנה אחד עם דרישות החוק, אלא שאף הפגיעה הטמונה בצו זה אינה בעלת היקף דרמטי.
אשר על כן, דינן של העתירות להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

העותרת נולדה בישראל בשנת 1965 ולאחר נישואיה, בשנת 1984 לתושב רצועת עזה, עברה להתגורר עמו שם. העותרת חויבה לוותר על אזרחותה הישראלית כתנאי מוקדם לקבלת מעמד של תושבת קבע פלסטינאית, זאת על פי מדיניות משרד הפנים שהייתה נהוגה אותה עת, לפיכך כניסתה של העותרת לישראל נידרשת בהיתר מהמשיבים.
לאחר כשנה, נהרג גם בן זוגה של העותרת מתקיפה שארעה סמוך לביתם במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". כאמור, לפני כשנה קיבלה העותרת היתר כניסה לישראל ואולם, לטענתה, לאחר ההליך הארוך לקבלת ההיתר, נימסר לה כי עליה להגיע ביום 13.12.15 למעבר ארז כדי להכנס לישראל, זאת על פי בירור של נציגי העותרת מול המשיבים שמסרו כי הונפק לעותרת היתר כניסה לישראל למועד זה. במועד זה הגיעה העותרת אך נאלצה להמתין שעות ארוכות, בסופן נימסר לה כי בשל לחץ במעברים עליה "לחזור כלעומת שבאה". רק יום למחרת יצאה העותרת מרצועת עזה ונכנסה לישראל לבקר את אמה.
לאחר הדיון במעמד צד אחד ולאחר שבית המשפט עיין במסמך מפורט של המשיבים, הודיע בית המשפט לעותרת, בהסכמת המשיבים, כי כל זימוניה של העותרת לתחקור הבטחוני נבעו מתקלה ביראוקראטית וכי, לגוף העניין, לאחר העיון במעמד צד אחד במסמך המפורט והעדכני, יש ביסוס במסמך לטענת המשיבים, כי לעותרת קשרים עם גורמי טירור.
...
טענת המשיבים לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות, שכן אין מקום להתערב בהחלטת המשיבה שלא להתיר את כניסתה של העותרת לשטח מדינת ישראל, בהתבסס על טעמים ביטחוניים פרטניים, אשר בגינם החליטו הגורמים המוסמכים שלא לאשר את כניסת העותרת לישראל, מפאת חשש הסיכון הביטחוני הנשקף מכך, שכן על פי הנמסר מגורמי הביטחון, מן המידע המצוי בידם עולה כי לעותרת יש קשרים עם גורמי טרור, ובשים לב לכך שלעותרת, כתושבת רצועת עזה, שטח הנשלט על ידי ארגון טרור המצוי בעימות מזוין נגד מדינת ישראל, אין כל זכות מוקנית להיכנס לשטח מדינת ישראל.
וכפי שנקבע בבג"ץ 4967/06 אלקטנאני נ' מפקד אזור יש"ע [פורסם בנבו (16.09.07)] (להלן: "עניין אלקטנני"): "דין העתירה להידחות על הסף. כלל הוא כי אין לתושב האזור זכות שבדין להיכנס לישראל ולעבוד בתחומה [....] מכאן, כי אין לעותר גם עילה לדרוש כי בית המשפט יבדוק את צדקת החלטת המשיבים שלא להעניק לו היתר כניסה לישראל, אלא אם כן נראה, על פני הדברים, כי דבק בהחלטה פגם [....] בנסיבות ענין זה, מתבססת החלטת המשיב גם על טעם ביטחוני, המצביע על סיכון לביטחון הציבור במתן היתר כניסה לעותר." בדומה לאמור בעניין אלקטנאני, גם בענייננו מבוססת החלטת המשיבים על טעמים ביטחוניים, שמקורם במידע המצוי בידי גורמי הביטחון ולפיו לעותרת קשרים עם גורמי טרור, וכפי שהוצג בפניי בית המשפט בדיון במעמד צד אחד.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תסקיר שירות המבחן הנאשם נשוי לאישה בעלת אזרחות ישראלית, עובד בעבודה קבועה בשטח ישראל ולאחרונה החל בהליך של איחוד מישפחות.
בשל העידר יכול לעבוד בעבודה פיזית עובד הנאשם בעבודה המצריכה ניידות ונהיגה ברכב ונעזר באישתו לצורך כך. לנאשם תחושת קפוח וקורבנות לאור העידר אזרחות ישראלית והקושי הביראוקראטי להוציא רישיון נהיגה ישראלי.
בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3)337 (להלן: "פס"ד כתב") נקבעה מסגרת שיקול הדעת בהחלטה בדבר המנעות מהרשעה ולפיה יש לבחון התקיימותם של שני תנאים מצטברים והם האם הרשעה תיפגע בשיקומו של הנאשם והאם סוג העבירה מאפשר ויתור על הרשעה בלי לפגוע בשיקולי הענישה.
...
בנוסף אין הצדקה מהותית להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם.
בעפ"ג (מרכז) 36074-01-12 כהן נ' מדינת ישראל, מיום 28.2.12, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של התחזות לאחר, שימוש ברישיון נהיגה מזויף, נהיגה ללא רישיון, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בנסיבות האמורות לעיל, ולאחר ששקלתי את מדיניות הענישה במקרים אלה, בהתחשב בעברו המקל של הנאשם ובנסיבותיו האישיות ובהתחשב במעמדו הזמני בישראל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 10 ימים.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה נשלט ההליך כולו על ידי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ולא על ידי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, ועל כן הסמכות לידון בעתירת המשיבים היא של בית המשפט לעניינים מנהליים.
כך במקרים רבים השהוי שמשתהה מבקש, בהימנעו מלטפל בבקשה שהגיש לרשות ובעכבו את פנייתו לבית המשפט, כמוהו כוויתור על עמידתו על זכויותיו אל מול הרשות.
יש לזכור שאל מול ההליך הביראוקראטי של בדיקת בקשה לאיחוד מישפחות עומדת הזכות הבסיסית למשפחה.
...
אולם המסקנה בדבר ה"זניחה" תתקבל רק לאחר בדיקה פרטנית של נסיבות הבקשה והמבקש.
במקרה דנן הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין לראות את הבקשה לאיחוד משפחות שהגיש המשיב 1 עבור המשיבה 2 כאילו נזנחה.
אשר על כן, הערעור נדחה, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו