ההגדרה המשפטית של ניכיון צ'קים כחלופה להלוואה

משכך, ביקש הנתבע לקבוע, כי עסקינן בהלוואה חוץ בנקאית הנכנסת בהתאם להגדרתה בסעיף 1 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993.

התובע אף נימנע מלהציג כרטסת פעילות של ההלוואות או ניכיון השיקים אותם הנו מנהל בנסיבות בהן הצהיר הוא מנהל גמ"ח. בנוסף נתגלתה סתירה בין עדותו של מר שטרן באשר לנסיבות מסירת השיק לתובע כאשר לדבריו השיק סוחר לו בעקבות חוב עבר ואילו לגירסת התובע בתצהירו, תמורת השיק נימסרה למר שטרן במזומן עבור ביצוע ניכיון של השיק עצמו.

יוער כבר עתה, כי ניכר היה שהצדדים אינם בקיאים במונחים המשפטיים כאשר עירבבו הם בין עסקת ניכיון שיקים לבין הלוואה.

...

8.2 בעניין המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר למטרת מסירת השיק שוכנעתי, להעדיף גירסת התובע על פני גרסת הנתבע.

משכך, כאמור לעיל, בנסיבות אלה, סבורני כי יש לבחון האמור בהתאם למהות העסקה על יסוד עדויות הצדדים בפניי.

נוכח האמור מצאתי לדחות טענת הנתבע אף בעניין זה. סוף דבר- אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 27,417 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בדמות אגרות בית משפט /הוצאה לפועל וכן, שכ"ט עוה"ד בסך 6,500 ₪.

שחף זכאית לנקוט בהליכים משפטיים נגד כל צד לשיקים, כולם או חלקם.

שחף הגדירה את השיק המקורי, שבגינו ניתן שיק או שיקים חלופיים כאמור, כשיק "מומלץ להשבה". אין מחלוקת בין הצדדים כי במצב דברים שבו השיקים החלופיים ניפרעו, על שחף להחזיר את השיקים המומלצים להשבה לאשנב.

(תיקון מס' 4) תשע"ז-2017 ד(8) האם שחף היא חברה לא פעילה? הנתבעים טענו כי שחף היא חברה לא פעילה אשר העבירה את פעילותה לחברה אחרת, י. שוגר בע"מ. בדיון התברר כי שחף אמנם לא מנהלת פעילות עסקית של ניכיון שיקים וזו עברה בשנת 2013 לחברת י. שוגר בע"מ. עם זאת, שחף היא חברה קיימת, היא פעילה כנישום, היא בעלת רישיון לעסוק בניכיון שיקים והיא גובה מחייבים כספים המגיעים לה. (ראו עדות טומי פרוט' עמ' 31 ש' 22-23.

עיון בתצהיר ההיתנגדות של מר ציון פירקה בתא"מ 53964-05-12 מעלה כי לדבריו, שרון הוא זה אשר פעל מטעם אשנב ("הפעיל בית עסק להמרת מטבעות, ניכיון שיקים והלוואות").

...

מדובר בטענה בעלמא שאף לא נטענה בתצהירו של שרון ולכן היא נדחית.

ככל שנעשתה גבייה נוספת ממושכי שיקים לאחר מועד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שחף תפחית את הסכומים שנגבו מסכומו של פסק דין זה. סוף דבר התביעה מתקבלת.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ש"ח. בעניינו של נתבע 2 ראו לעיל סעיף 73.

חובות אלו פורטו בפסק הדין בס: "חוזה הלוואה בכתב (סעיף 2 לחוק); החובה לגלות ללווה גילוי מלא של כל פרטי ההלוואה (סעיף 3 לחוק); קביעת עלות אשראי מירבית (סעיף 5 לחוק); הגבלת ריבית הפיגורים (סעיף 6 לחוק); פקוח על הקדמת מועד הפירעון (סעיף 7 לחוק), ועוד". סדרי דין מיוחדים נקבעו בסעיף 8 לחוק, הנוגעים למקרים בהם המלווה מבקש לנקוט בהליך משפטי כנגד הלווה בכל הקשור למחלוקת המתגלעת ביניהם בגין ההלוואה שניתנה.

הנתון לגבי הריבית עולה גם מהרישום שעל צדה האחורי של המחאה 2670 (ראו סעיף 4 לעיל) ודוק - חוק אשראי הוגן מגדיר מהי הלוואה עליה יחולו הוראותיו וזו מוגדרת: "כל עסקת אשראי".           "הלוואה" – כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עיסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאשור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק; רוצה לומר, העובדה שהתובע עותר להשבה של הקרן ולא לתשלומי הריבית לפי חוק אשראי הוגן, אינה גורעת, בנסיבות העניין, מתחולתו של חוק זה על המקרה דנן.

...

משלא הוגשה תגובת התובע להתנגדות, חרף ההחלטה אשר ניתנה על ידי כב' הרשמת הבכירה (בתוארה אז) ספרא ברנע, ניתנה החלטה בתאריך 26/04/15 בה נקבע בזו הלשון: "בהעדר תגובת המשיב, אני מורה על מחיקת בקשת הביצוע מכל אחד מנימוקי המבקשת: התיישנות, ותביעת הלוואה חוץ בנקאית ללא מתן פרטים וצירוף מסמכים כחוק." טענות התובע התובע טוען כי בינו לבין הנתבעת היה הסכם בעל פה או הסכם מכללא לפיו קיבלה הנתבעת סך של 127,500 ₪ והתחייבה, כאמור, להחזיר סך של 130,000 ₪ תוך שבועיים עד חודש ימים.

למשמע עדותו, מסקנתי היא כי לא ניתן היה ללמוד ממנה מאומה באשר למחלוקת שבפניי.

סיכום: על כל האמור – אני מורה על דחיית התביעה (אפנה, למען הסדר הטוב, לסעיף 17 בפסק הדין).

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

כמו כן, התחייבה הנתבעת לשתף פעולה בכל הדרוש לשם הוצאת היתר, כהגדרתו בנספח (להלן: "הנספח להסכם המכר").

הנתבעת לא קבלה מהתובע סכומים כלשהם וככל שחתמה על אישורים או קבלות כי כביכול קבלה אותם, הרי שהכספים ו/או ההמחאות הועברו ישירות מהתובע לכהן, לעתים בדרך של ניכיון שיקים על ידי קרוב משפחתו של התובע, אשר התובע הפנה את כהן אליו.

בספרות ובפסיקה נוטים להבחין בין מראית עין מוחלטת לפיה אין מאחורי החוזה "ולא כלום" והצדדים אינם מתכוונים לשנות את המצב המשפטי הקיים, ובין מראית עין יחסית לפיה מאחורי החוזה הגלוי קיים חוזה נסתר המשקף את רצונם האמתי של הצדדים ואת אומד דעתם (שם, בעמ' 259; כן ראו דעת המיעוט של השופט (כתוארו אז) א' ברק בע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי, פ"ד לג(2) 576, 581 (1979)).

כך, מקום בו גרסת התובע אינה מהימנה, הנאמן אינו יודע כמה שולם למעט כי הנתבעת חתמה ("אני מאשר את החתימה שלה. אני לא ספרתי כסף" עמוד 16, שורה 36), אדם המעורב בענין ואשר לו מערכת יחסי הלוואות קודמת הוסתר בכתב התביעה, ובעיקר המחאות רבות לא הוצגו, ואף לא הוצגו ראיות כי המחאות שצולמו אכן ניפרעו בחשבונו של התובע, לא ניתן להסתפק באישורי התשלום, והדברים מלמדים דוקא על כך שלא הוכחו תשלומי התובע, והאישורים נסתרים מניה וביה.

...

סבורני כי העובדה שההסכם נחתם במעמד הפגישה הראשונה בין הצדדים, לאחר כשעתיים, מבלי שהוצגו למי מהם טיוטות קודם לכן, מבלי שנוהל משא ומתן כלשהו, כשההסכם כולל תניות רבות ומורכבות, כל אלה תומכים בטענות הנתבעת כי סברה שלא מדובר בעסקת מכר, ולא הבינה על מה היא חותמת.

סיכום בשים לב לכל האמור, דינה של תביעת התובע להידחות, והיא נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת ואני מורה על ביטולו של חוזה המכר.

בתקופה הרלוואנטית שימש החייב כמפעיל של חברת שביל בטבע עפר ופיתוח בע"מ (כעוסק מורשה) וכבעלים של חברת חוצבי שביל בטבע בע"מ, ובתור שכזה היה לקוחה של המבקשת וקיבל ממנה שירותי מטבע וניכיון שיקים.

יוטעם, כי באשר לטענת המבקשת בדבר הסרת הייצוג בידי בא כוחה, מגיש הבקשה, ממערכת "נט המשפט" בידי בא כוחה מגיש הבקשה מפנים החייב והנאמן בתגובתם להחלטת בית המשפט מיום 03.03.2022 שניתנה בהתייחס לבקשת ב"כ המבקשת, עו"ד רז מנגל, והוכתרה כבקשה ל-"מתן גישה למערכת נט המשפט", בה נקבע כי: "המבקש מוגדר במערכת". הנאמן הוסיף, כי מבירור שערך מול מזכירות בית המשפט התברר, כי ביום 20.02.2019 בטעות, אשר תוקנה בהמשך, התווסף לייצוג המבקשת עו"ד אבו סיאם, אולם עו"ד רז מנגל היה מוגדר במערכת "נט המשפט" כבא כוחה מראשית ההליך ועד סופו.

באשר לשאלת תום הלב של המבקשת יצוין עוד, כי מצאתי לקבל גם טענת הנאמן, אשר אין צורך להכביר מילים בדבר מעמדו בהליך ועל פעולות החקירה שננקטו על ידו, לפיה החייב נפל קורבן בידי אביו ובידי המבקשת עצמה, אשר העמידה לו הלוואות בסכומי עתק על אף גילו הצעיר והיעדר ניסיון עסקי – אשר גם בה יש כדי להטיל דופי בהתנהלות המבקשת.

אין צורך להכביר מילים בדבר, אך מושכלות יסוד הן, כי חובת תום הלב היא כיריעה הפרושה מעל פני כל הליך משפטי שהוא, עת גם אופן נהולו טעון עמידה בה (ראו למשל: בג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סג(2)247; רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי, פ"ד נח(3)49).

...

לדידו של החייב, דין הבקשה להידחות.

לפיכך הבקשה נדחית.