ההבדל בין פיצויי פיטורים לעובד בשכר לבין עובד במשכורת

הגם שבמקרים רבים, התשובה לשאלה אם אדם הוא עובד או לא - ברורה וניתנת בקלות לבחינה ממהות היחסים אשר נוצרו בפועל בין הצדדים, ישנם מקרים בהם ההכרעה אינה פשוטה, ובמילותיו של בית המשפט העליון: "ההבחנה בין עובד לבין קבלן עצמאי... אינה מן הקלות." (ע"א 95/56 לביא את אחים מישצנסקי נ' פקיד השומה, גוש דן, רמת-גן, פ"ד יא 526 (1956)).

על כן עלינו להכריע האם התפטרותה של התובעת נכנסת בגדרי ס' 11(א) לחוק פצויי פיטורים באופן המזכה אותה בפיצויי פיטורין? טענות התובעת בחודש אוגוסט 2013 התובעת ביקשה העלאת שכר והנתבעת אישרה לתובעת שכר שעתי של 50 ₪ לשעה, ללא כל תנאי.

אשר לשיקולים אשר על בית הדין לשקול ולבחון בעת יישום ההלכה בבואו לפסוק פיצוי שאינו ממוני עת הוכרו יחסי עבודה בדיעבד, נידרש בית הדין למגוון שיקולים רלוואנטיים אותם יש להביא בחשבון ביניהם מידת תום הלב מצד כל אחד מהצדדים, מי הכתיב את מודל ההיתקשרות בין הצדדים , משך ההעסקה, ידיעת המעסיק כי הוא מעסיק את העובד כעצמאי למרות שמדובר ביחסי עבודה בהתאם לפסיקה , נסיבות המצביעות על ניצול חולשת העובד כדי לשלול זכויותיו, היחס בין השכר הקבלנו לשכר עובד שכיר, האם קיימת מערכת יחסים קיבוצית במקום העבודה המטיבה עם העובדים, ומגוון שיקולים נוספים בהתאם לנסיבות המקרה: " האם מדובר בסוג עיסוק שמקובל בו לעבוד כעצמאיים; משך העסקה; המידה שבה חרגו כלל תנאי העסקה מן הנידרש לפי דיני העבודה וחוקי המגן; התאמה של חומרת ההפרה לשעור הפצוי שיקבע; שיקלול זכויות "לא ממוניות" שהעובד לא קיבל בשל הסווג השגוי.

...

יחד עם זאת משעה שהמקטעים האמורים נקראו על ידנו , אין במחיקתם המלאכותית כדי לסייע בידי התובעת לפיכך, לא מצאנו להורות על מחיקתם.

סוף דבר 154.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 40,000 ₪.

כך העיד במפורש כי התובע היה החשב הבכיר בחברה ולגבי העובדת רבקה, אשר התובע ניסה לייחס לה את כל הפעולות בנושאי שכר אמר: "רבקה היא לא חשבת היא הייתה עוזרת שלו. ש: ומי זו מיכל? ת: ממש לא הם היו עובדים תחתיו הוא ניהל אותם. ש: הוא ניהל אותם אוקיי. מי זה אמיר?... ת: זה הרואה חשבון. ש: אוקי למה היה צריך אותו מה ההבחנה בינו לבין דני? ת: רואה חשבון מגיש דוחות. דני לא יכול להגיש דו"ח . לא יכול לחתום עליו וכו'. מדובר בחברה. דני היה לו תפקיד כמובן הנהלת חשבונות התאמת בנקים וכו'. מה שעושה מנהל חשבונות". הוכח גם שהתובע היה מעורב גם בהחתמת העובדים שסיימו את העסקתם על מכתבי הפיצויים שלהם וגם סיפק להם הסברים על אופן החישוב של פצויי הפיטורים (למשל עדות התובע עצמו בעמ' 11 שורה 10 ואילך).

...

בהינתן שמדובר בביטוח מנהלים ובהינתן שהעובד חופשי לבחור את מוצר הפנסיה המועדף עליו ובהינתן שלא נטען שחל הסכם קיבוצי או צו ענפי מיוחד - הרי שלא מצאנו כל מניעה לפי הצו הכללי לשלם את השיעורים האמורים (המהווים יחד 7.1% הפרשות בהסדר הפנסיוני הכולל).

מכל מקום, בהינתן שמדובר ברכיב בשיקול דעת ובהתחשב בשאר הנסיבות לא מצאנו לנכון לפסוק בגינו דבר.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סך 36,125 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורים.

יש להבחין בין תגמול מילואים בגובה שכר ששילם המעסיק לעובד לבין שכר או כל תשלום אחר ששילם המעסיק לעובד.

] מענק ההפרטה הוא לא חלק מ"השכר הרגיל" במישור יחסי העבודה בין העובדים לנמל, כך נקבע במפורש בהסכם הקבוצי בסעיף 9.2.2: "מוסכם בזאת כי מענק המעבר החד פעמי האמור בסעיף 9.2.1 לעיל, לא יהווה חלק מן השכר לכל דבר וענין, ובכלל זה לא יובא בחשבון לצורך חישוב "המשכורת הקובעת" כמשמעות הדיבור בסעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל-1970, דמי חופשה, חישוב ערך שעה וכל תשלום המחושב על בסיס ערך שעה, פרמיות משמרות, גמול עבודה בשעות נוספות, גמול עבור עבודה בשבת וחג, וכן לא יובא בחשבון לצורך פצויי פיטורים והפרשות סוציאליות כלשהן לרבות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות".

...

לאור האמור לעיל – הבקשה להשתק שיפוטי נדחית.

סוף דבר התביעה למתן צו הצהרתי הקובע כי הפרשי תגמולי מילואים שמקורם בתשלום למפרע של מענק ההפרטה, ששילמה התובעת לעובדיה בשנת 2005 ואשר נפרס מכוח היותו "תשלום נוסף" שייכים לתובעת וכי על הנתבע להעביר לתובעת את הפרשי הפריסה אותם היא זכאית להותיר אצלה – נדחית.

הנתבע ישלם את הפרשי תגמולי מילואים בגין מענק ההפרטה שקיבלו עובדי נמל חיפה ששירתו במילואים בתקופה הרלוונטית, ל-224 העובדים.

כאמור התובע הנו איש משכיל ורב ניסיון, שאף פרש לגימלאות לפני חתימת ההסכם עם הנתבעת וספק בעיני כי התובע לא ידע להבחין בין פצויי פיטורים לבין רכיבי שכר אחרים המשתלמים לעובדים עם פרישתם לגימלאות.

ככל שקיים הפרש בין הסכום שקבל התובע לבין הסכום שזכאי התובע לקבל ישולם ההפרש בתוך 30 ימים.

...

תביעת התובע לקבלת 35% מדמי המחלה וממענק שנים עודפות נדחית.

טענת התובעת לקיזוז גמלה ששילמה לטענתה לתובע ביתר – נדחית.

בשים לב לסכום הנתבע בכתב התביעה ולתוצאותיה ישלם התובע הוצאות הנתבעת בסך של 15,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים.

[11: ע"ע (ארצי) 34111-07-15 גנאדי אוקראינסקי – שח שינוע ולוגיסטיקה בע"מ (7.2.2019), להלן: פס"ד אוקראינסקי] במסגרת בחינה עובדתית זו יש להבחין בין מקרים שבהם המעסיק מסר לעובד הודעה על תנאי עבודה, והאמור בהודעה משתקף בצורה נאותה בתלושי השכר של העובד; לבין מקרים שבהם לא נימסרה לעובד הודעה כנדרש, או נימסרה הודעה שתוכנה אינו בא לידי ביטוי בתלושי שכרו[footnoteRef:12], דוגמאת המקרה שלפנינו, שאז לא קמה ההנחה כי הרישום בהודעה לעובד ובתלושי השכר מבטא את הסכמת הצדדים בפועל, אלא יש לבחון את המארג הראייתי ולהפעיל את הספק, ככל שיהא, לחובת המעסיק[footnoteRef:13].

[20: עמ' 11 ש' 36- עמ' 12 ש'1] [21: סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963; דב"ע (ארצי) שנ/3-10 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כ"א 238; ע"ע (ארצי) 26706-05-11 חיים שבתאי – טכנובר בע"מ (10.6.2013)] מן האמור עד כה עולה, איפוא, כי הנתבעת לא עמדה בחובות הסטאטוטוריות המוטלות עליה במסירת הודעה לעובד ותלושי שכר המשקפים את תנאי עבודתו של התובע בפועל; נימנעה מהצגת מסמכים מהותיים בהליך, לרבות דוחות נוכחות ופנקס חופשה שחובה על מעסיק לערוך על פי דין; ונמנעה מתשלום זכויות קוגנטיות מובהקות לתובע, אשר חישובן לא נסתר על ידי הנתבעים באמצעות תחשיב נגדי או בדרך אחרת כלשהיא, ומשכך זכאי התובע לקבלן במלואן.

זאת, הן מאחר שהחברה המעסיקה נושאת באחריות וחובות אמון מוגברות כלפי עובדיה; הן לנוכח קיומו של חוסר איזון מובנה, ככלל, בין עובד למעסיקו[footnoteRef:26]; והן בשים לב לכך שהעובד אינו "נושה וולונטרי" אלא נושה לא רצוני, כ"שהנחת המוצא המנחה את הדין היא שנושים רצוניים יכולים להגן על עצמם מראש, בשלב שבו הם נותנים את ההלוואה לחברה, אז הם יכולים להתנות את העברת האשראי בקבלת ריבית גבוהה במיוחד, או בחוזים מגבילים אשר יצרו את צעדיהם של בעלי המניות וימנעו מהם את האפשרות לנקוט פעולות המגדילות את סכוני חידלות הפרעון.

...

[39: סע"ש (ת"א) 10665-09-16 GERMAI TAWELDE – קפה חברים בע"מ ואח' (18.4.2021), ערעור לבית הדין הארצי נדחה – ע"ע (ארצי) 33929-05-21 GERMAI TAWELDE – קפה חברים בע"מ ואח' (13.1.2022)] רוצה לומר – העובדה כי בהליכים משפטיים אחרים הגיעו בתי הדין למסקנה, כי לא הונחה תשתית מספקת להרמת מסך ההתאגדות חרף התנהלותם הפסולה של הנתבעים או מי מהם, אינה מחייבת כי כך יש לקבוע גם במקרה שלפנינו ואף נהפוך הוא, שהרי משקלם המצטבר של ההליכים המשפטיים שאליהם הפנו הנתבעים עצמם, אומר דרשני.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל השתכנענו, כי הנתבעים 2 ו-3 עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות של הנתבעת מתוך כוונה לקפח את התובע ולחמוק מתשלום זכויותיו, ואף הוסיפו להעסיק עובדים נוספים בתקופה שבה ידעו לא יוכלו לשאת ו/או אינם מתכוונים לשאת, בתשלום זכויותיהם, תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של הנתבעת לפרוע את חובותיה.

בהקשר זה מובהר כי משהתובע התפטר בטענה כי התפטרותו מזכה בפיצויי פיטורים, לא מצאנו לפסוק לו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים אלא הפרשי הצמדה וריבית בלבד; חלף הפרשות לפנסיה בסך של 4,450 ₪; פדיון חופשה בסך של 3,500 ₪; דמי הבראה בסך של 2,268 ₪; דמי חגים בסך של 2,400 ₪; דמי נסיעות בסך של 3,444 ₪; ודמי מחלה בסך של 2,250 ₪, כשסכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.2019 ועד לתשלום המלא בפועל.