ההבדל בין איחוד תביעות לעיכוב בשל הליך תלוי ועומד

לפניי בקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד – ת"א 45604-10-20 אדר ואח' נ' אינפינידט בע"מ ואח', המתברר בבית המשפט המחוזי תל אביב (המחלקה הכלכלית) לפני כב' השופט מ' אלטוביה (להלן – ההליך המקביל או ההליך הראשון); ולחלופין, לאיחוד ההליך שבכותרת עם ההליך המקביל בהתאם להוראות תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות).

כב' הנשיאה חיות עמדה על שיקולים אלה ברע"א 1767/16 דליאור יהלומים בע"מ נ' ‏LIFE DIAMOND CUTTING WORKS (PTY) LTD (08.05.2016) (להלן – עניין דליאור יהלומים), כדלהלן: "לא אחת נפסק כי לצורך עיכוב ההליכים על בית המשפט לשקול, בין היתר, את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות. עם זאת, לא נידרשת זהות מוחלטת בין כל הסוגיות הנדונות, וניתן לעכב את הדיון גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאנטרס זהה [...] עוד נפסק כי 'לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד, ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי – קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד' (ראו: רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, פסקה 9 (‏6.11.2013)" [שם, פס' 7; ראו גם: רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צלום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ, פס' 18-17 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר (11.07.2013) (להלן – עניין קולומביה); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 235-234 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020)].

למעשה – ההבדלים המינוריים עליהם הצביעו התובעים הם סעד חלופי אחד (מתוך שבעה סעדים סך הכל) שנתבע במסגרת התביעה דנא; וכן טענת התובעים כי יש בכוחם להוכיח שמנכ"ל החברה העניק מצגים שונים ביחס לזכויות הנילוות למניות ב' – טענה שמטבע הדברים טרם הוכחה, שעה שטרם הובאה גרסת הנתבעים לעניין זה (אשר טרם הגישו כתב הגנה מטעמם).

...

בנסיבות אלה, בטרם יוכרע גורלו של ההליך לעיכוב או לאיחוד, בשלב זה אני מורה על העברת ההליך שבנדון לידון בפניו, כך שהחלטה בדבר איחוד ההליכים או עיכוב ההליך המאוחר, תתקבל על ידו ובהתאם לקשת השיקולים המלאה אשר פרוסה בפניו.

לעניין זה סבורני גם, כי בנסיבות בהן המותב בפניו נדון ההליך המקביל כבר בחן ואישר את הסכמות הצדדים שם לעניין זה, אזי יכול ויהא בכך דווקא לסייע לנאמן בעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת ההליך שבנדון לידון בפני כב' השופט אלטוביה – אשר יכריע בטענות הצדדים באשר לעיכוב ההליכים או איחודם, על פי שיקול דעתו וכראות עיניו.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

הרקע לבקשה עסקינן בתובענות לסעד הצהרתי אשר אוחדו, שעניינן בעתירת התובעת למתן פסק דין המצהיר על שלילת פצויי הפיטורים המגיעים לנתבעות 1 ו- 2 בשל מעשי מעילה המיוחסים להן.

לטענתה, יש הבדלים משמעותיים ומהותיים בין התיקים ואין בכוחו של אחד מן ההליכים הנדונים לייתר את הצורך בניהולו של ההליך השני.

עוד נקבע כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד חופפים לשיקולים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, וביניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים, וכי לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש.

...

דיון והכרעה אקדים ואציין כי לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולתשתית כפי שהונחה לפני, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מחמת הנימוק של 'הליך תלוי ועומד', באופן שיש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה שלפניי וזאת עד לבירור וסיום ההליך המקביל שמתנהל בבית המשפט השלום בת"א 73353-12-20.

משהגעתי למסקנה לפיה הכרעה בתביעת המבקשת אינה יכולה לייתר פלוגתאות בתביעת המנהל, מתבקשת המסקנה כי היה מקום לעכב את תביעתה אף שהיא ראשונה בזמן" (ההדגשות אינן במקור - ש.ד).

סוף דבר – מכל הטעמים שפורטו לעיל הבקשה מתקבלת.

הסעיף מבחין בין שני מקרים - הראשון, במקרה בו נוכח בית המשפט כי קיימת בקשה לאישור או תובענה ייצוגית קודמת, אשר עולות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעקרון לשאלות העולות בבקשה המאוחרת.

במקרה כזה, קובע הסעיף, לא נתון לבית המשפט שיקול דעת והוא מצוה להעבירו לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה או התובענה הקודמת, זאת מן הטעם שבמקרה זה, מידת הזהות בין הבקשה (או התובענה) הקודמת והמאוחרת רבה יותר וקיימת הצדקה לבירור מאוחד של שני ההליכים (ראה דברי ההסבר להצ"ח תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, הצ"ח הממשלה, חוברת 234 (26.01.2006) עמ' 256).

כן אני סבורה כי משעה ששתי בקשות האישור מצויות בשלב דיוני דומה וטרם החל הדיון בהן, אף אין מקום להורות על עיכוב הדיון בבקשה המאוחרת מחמת הליך תלוי ועומד.

...

אף אני סבורה כי מקום בו קיימת חפיפה בין בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגיות באותו עניין יש להעדיף את הפתרון הדיוני של מחיקת אחת או יותר הבקשות לאישור התובענה הייצוגיות שכן אף איחוד ההליכים עלול לסרבל ולהכביד על ניהול ההליך ובכך אף לפגוע בטובת הקבוצה.

כן אני סבורה כי משעה ששתי בקשות האישור מצויות בשלב דיוני דומה וטרם החל הדיון בהן, אף אין מקום להורות על עיכוב הדיון בבקשה המאוחרת מחמת הליך תלוי ועומד.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על צירוף בקשת האישור המאוחרת לבקשת האישור המוקדמת ושמיעתן במאוחד.

מעבר לאמור, לנוכח טענת התובעת בהליך המקביל לפיה היא היחידה שעסקה בתיווך, יש לכך השלכה לעניין תביעת התובעת לגמול עבור עבודה בשעות נוספות בהליך זה. בנסיבות אלו יש לעכב את בירור התביעה בתיק זה עקב הליך תלוי ועומד שכן המשך ניהול ההליכים יביא לכפל דיון באותן שאלות של עובדה ומשפט ואף ייתכן להכרעות סותרות, יגרום לסירבול, להארכת הדיון ולהטרדת הצדדים שלא לצורך.

ההבדל בין איחוד ודיון הוא ענין של מידה ודרגה והוא מצריך בראש ובראשונה הערכת הקפן של נקודות הממשק בין התובענות השונות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהיתחשב בזהות בעלי הדין, בשאלות הדומות העומדות לדיון, בהשלכות של הקביעות בתביעה האחת על רעותה, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך בזמן שפוטי יקר ובהוצאות הצדדים, מצאתי כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות חלף עיכוב ההליכים בהליך זה. לא נעלמו מעייני טענות הנתבעים לפיהן התביעה בהליך המקביל הוגשה לפני זמן רב וכי דיון הוכחות בתיק קבוע לחודש יוני 2023, ברם אני סבור, כי ראוי לסיים את מכלול ההליכים יחדיו, בייחוד כאשר הכרעה בתיק המקביל לא תסיים את ההליך בתיק זה, שכן ממילא יוותרו מחלוקות שיהיה על הצדדים לנהל בגינם הליך ארוך.

...

לאחר שעיינתי בתיק ובהליך המקביל, להלן החלטתי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בזהות בעלי הדין, בשאלות הדומות העומדות לדיון, בהשלכות של הקביעות בתביעה האחת על רעותה, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובהוצאות הצדדים, מצאתי כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות חלף עיכוב ההליכים בהליך זה. לא נעלמו מעייני טענות הנתבעים לפיהן התביעה בהליך המקביל הוגשה לפני זמן רב וכי דיון הוכחות בתיק קבוע לחודש יוני 2023, ברם אני סבור, כי ראוי לסיים את מכלול ההליכים יחדיו, בייחוד כאשר הכרעה בתיק המקביל לא תסיים את ההליך בתיק זה, שכן ממילא יוותרו מחלוקות שיהיה על הצדדים לנהל בגינם הליך ארוך.

לחלופין, נטען כי ראוי לעכב את ההליכים בתובענה עד להכרעה במסגרת ההליך הפלילי, שעשויה להיות לו השפעה ישירה על תביעה זו: אם יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה, קביעות מסוימות של בית המשפט יכולות להקים טענות הגנה לנתבע, וקידום תביעה זו טרם מתן הכרעה בתיק הפלילי, פוגעת בזכותו של הנתבע להליך הוגן ופוגעת ביכולתו להוכיח את טענותיו.

ההלכה הפסוקה קבעה בעיניין זה, כי מידת הזהירות הנדרשת בפירסום שאופיו הוא דרישה לפתוח בחקירה (למשל בהגשת תלונה למישטרה), אינה שקולה למידת הזהירות הנדרשת בפירסום המציג עניין כלשהוא כוודאי, ולא מותיר פתח לחקירה ולבדיקה, שכן יש להמנע מהטלת אחריות שעלולה לגרום למתלוננים להירתע מהגשת תלונה, וחזקה שרשויות החקירה מיומנות להבחין בין הטחת חשד לעבירה קונקרטית לחשד כללי אחר (רע"א 6307/12 משה כהן נ' זוהר דבורקין (11/11/2012), פסקה 7 לפסה"ד ; ת"א (מח' ת"א) 2174-00 אברהם פלקסר נ' חנינא ברנדס (16/08/2011)).

לבית המשפט מסור שיקול דעת האם לעכב הליכים בשל הליך אחר תלוי ועומד.

דרך שניה היא, על-ידי הפעלת סמכותו של בית המשפט לאחד את שני ההליכים (רע"א 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עו"ד פדר אופיר (14.11.2022)‏‏, פסקה 34 לפסה"ד).

...

אני מקבל אפוא את הבקשה החלופית לעיכוב הליכים בתובענה.

בשלב זה אני מורה על עיכוב הליכים עד לאחר פגרת בתי המשפט, היינו עד ליום 6.9.2024 בתקווה כי עד אז יסתיימו ההליכים בתיק הפלילי.

התובעת תשלם הוצאות הבקשה לנתבע בסכום סמלי בסך 2,500 ₪.