ההבדל בין איחוד תביעות לבין עיכוב הליכים הליך תלוי ועומד

הרקע לבקשה עסקינן בתובענות לסעד הצהרתי אשר אוחדו, שעניינן בעתירת התובעת למתן פסק דין המצהיר על שלילת פצויי הפיטורים המגיעים לנתבעות 1 ו- 2 בשל מעשי מעילה המיוחסים להן.

לטענתה, יש הבדלים משמעותיים ומהותיים בין התיקים ואין בכוחו של אחד מן ההליכים הנדונים לייתר את הצורך בניהולו של ההליך השני.

עוד נקבע כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד חופפים לשיקולים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, וביניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים, וכי לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש.

...

דיון והכרעה אקדים ואציין כי לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולתשתית כפי שהונחה לפני, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מחמת הנימוק של 'הליך תלוי ועומד', באופן שיש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה שלפניי וזאת עד לבירור וסיום ההליך המקביל שמתנהל בבית המשפט השלום בת"א 73353-12-20.

משהגעתי למסקנה לפיה הכרעה בתביעת המבקשת אינה יכולה לייתר פלוגתאות בתביעת המנהל, מתבקשת המסקנה כי היה מקום לעכב את תביעתה אף שהיא ראשונה בזמן" (ההדגשות אינן במקור - ש.ד).

סוף דבר – מכל הטעמים שפורטו לעיל הבקשה מתקבלת.

לפניי בקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד – ת"א 45604-10-20 אדר ואח' נ' אינפינידט בע"מ ואח', המתברר בבית המשפט המחוזי תל אביב (המחלקה הכלכלית) לפני כב' השופט מ' אלטוביה (להלן – ההליך המקביל או ההליך הראשון); ולחלופין, לאיחוד ההליך שבכותרת עם ההליך המקביל בהתאם להוראות תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות).

תמצית טענות המבקשת לטענת המבקשת, שעה שאין כל חידוש בין תביעה זו לעומת התביעה הראשונה שהוגשה; ולאור הזהות בין התובענות – הרי שזה המקרה בו ראוי וצודק יהיה לעכב את ההליכים, או לחלופין לאחד את הדיון בשתי התובענות.

למעשה – ההבדלים המינוריים עליהם הצביעו התובעים הם סעד חלופי אחד (מתוך שבעה סעדים סך הכל) שנתבע במסגרת התביעה דנא; וכן טענת התובעים כי יש בכוחם להוכיח שמנכ"ל החברה העניק מצגים שונים ביחס לזכויות הנילוות למניות ב' – טענה שמטבע הדברים טרם הוכחה, שעה שטרם הובאה גרסת הנתבעים לעניין זה (אשר טרם הגישו כתב הגנה מטעמם).

אשר לחלופת איחוד ההליכים, קובעת תקנה 40 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כדלהלן: "40 (א) בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לידון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו". בעיניין שלפניי – חלופת האיחוד הוצעה על ידי המשיבה עצמה; והמבקשים הודיעו כי הם אינם מתנגדים לכך.

...

בנסיבות אלה, בטרם יוכרע גורלו של ההליך לעיכוב או לאיחוד, בשלב זה אני מורה על העברת ההליך שבנדון לידון בפניו, כך שהחלטה בדבר איחוד ההליכים או עיכוב ההליך המאוחר, תתקבל על ידו ובהתאם לקשת השיקולים המלאה אשר פרוסה בפניו.

לעניין זה סבורני גם, כי בנסיבות בהן המותב בפניו נדון ההליך המקביל כבר בחן ואישר את הסכמות הצדדים שם לעניין זה, אזי יכול ויהא בכך דווקא לסייע לנאמן בעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת ההליך שבנדון לידון בפני כב' השופט אלטוביה – אשר יכריע בטענות הצדדים באשר לעיכוב ההליכים או איחודם, על פי שיקול דעתו וכראות עיניו.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

מעבר לאמור, לנוכח טענת התובעת בהליך המקביל לפיה היא היחידה שעסקה בתיווך, יש לכך השלכה לעניין תביעת התובעת לגמול עבור עבודה בשעות נוספות בהליך זה. בנסיבות אלו יש לעכב את בירור התביעה בתיק זה עקב הליך תלוי ועומד שכן המשך ניהול ההליכים יביא לכפל דיון באותן שאלות של עובדה ומשפט ואף ייתכן להכרעות סותרות, יגרום לסירבול, להארכת הדיון ולהטרדת הצדדים שלא לצורך.

המכשיר של איחוד הדיון נועד לשרת את היעילות הדיונית ולמזער את הסיכון להכרעות סותרות בסוגיות עובדתיות או משפטיות (ראו רוח תקנה 40(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 לפיה בית משפט יאחד דיון במסגרת תובענות התלויות ועומדות בפני אותו בית משפט אם סבר ש"יש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת הכרעות סותרות.

ההבדל בין איחוד ודיון הוא ענין של מידה ודרגה והוא מצריך בראש ובראשונה הערכת הקפן של נקודות הממשק בין התובענות השונות.

...

לאחר שעיינתי בתיק ובהליך המקביל, להלן החלטתי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בזהות בעלי הדין, בשאלות הדומות העומדות לדיון, בהשלכות של הקביעות בתביעה האחת על רעותה, על מנת לייעל את ההליך, לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובהוצאות הצדדים, מצאתי כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התביעות חלף עיכוב ההליכים בהליך זה. לא נעלמו מעייני טענות הנתבעים לפיהן התביעה בהליך המקביל הוגשה לפני זמן רב וכי דיון הוכחות בתיק קבוע לחודש יוני 2023, ברם אני סבור, כי ראוי לסיים את מכלול ההליכים יחדיו, בייחוד כאשר הכרעה בתיק המקביל לא תסיים את ההליך בתיק זה, שכן ממילא יוותרו מחלוקות שיהיה על הצדדים לנהל בגינם הליך ארוך.

ביום 10.10.2021 הגישו הנתבעים כתב הגנה בו נטען, בין השאר, כי יש לעכב את ההליכים בתיק זה בשל הליך תלוי ועומד המתנהל בבית המשפט המחוזי (ת"א (מחוזי חי') 7987-12-20 מלון נוף הכרמל חיפה בע"מ נ' פלר) ועוסק בהסכמים שנכרתו בין הצדדים.

לטענת התובעת מטרת הגשת הבקשה היא לנסות לעכב את ההכרעה בהליך המתנהל שבפני בית משפט זה. להלן עקרי טענות התובעת בתגובתה: במקור הוגשו התביעה הכספית והתביעה לסילוק יד במאוחד לבית המשפט המחוזי, אולם הן הופרדו לאור הנחייתו של בית המשפט המחוזי בדיון המקדמי שהתקיים ביום 12.4.2021; התובעת טענה בכתב התביעה, כי כל עוד מסרבים הנתבעים לשלם לה את מלוא התמורה המוסכמת, הרי הם נחשבים מסיגי גבול ופולשים לדירות של התובעת, ולפיכך התבקש בית המשפט להורות על סילוק ידם מהדירות; כשהתבקשה התובעת להבהיר כיצד מתיישב סילוק היד לו היא עותרת בתביעה בבית משפט זה עם הסעד הכספי הנתבע בבית המשפט המחוזי, היא השיבה שאין סתירה בין הסעדים, שכן בתביעה דנן מבוקש לסלק את ידם של הנתבעים עד לתשלום מלוא התמורה בהתאם להסכמים, וכי התובעת אינה עותרת לביטול ההסכמים.

עמד על כך כב' כב' הנשיא (בדימוס) א' גרוניס ברע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרישמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה, פִסקה 11 (26.10.2005): "בשלב זה יש להבהיר נקודה מסוימת שבעלי הדין לא נתנו עליה את הדעת; כוונתי להבחנה בין טענה שכתב התביעה אינו מגלה עילה לבין טענה דוגמאת זו שהעלו הנתבעות, קרי שהתביעה לא הוכחה. המבחן לקיומה של עילת תביעה הנו זה: בהנחה שהתובע יוכיח את הנטען בכתב התביעה, האם יהא הוא זכאי לסעד שבקש (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשייה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, ורבים אחרים בעקבותיו). שאלת קיומה של עילה אינה נוגעת ישירות להוכחות שיובאו במשפט. הבחינה של קיום עילה נעשית אך ורק על יסוד האמור בכתב התביעה. במקרים לא מעטים, פגם של העידר עילה ניתן לתיקון. הסיטואציה בה אנו דנים אינה עוסקת באמור בכתב התביעה, אלא במה שנכתב בתצהיר או בתצהירים שהוגשו מטעם התובע, היינו בראיות שהובאו מטעמו." (ההדגשה שלי – ס.מ.; עיינו גם בדברי כב' השופט (בדימוס) ס' ג'ובראן ברע"א 1383/07 ‏חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פִסקה 18 (14.4.2010)).

...

לפיכך, הנתבעים לא הצביעו על כך שכתב התביעה, כפי שהוגש, אינו מגלה עילה אילו יוכחו העובדות הנטענות במסגרתו, ולפיכך דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

ד – סיכום נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות בקשה זו בסך כולל של 1,500 ₪.

לחלופין, נטען כי ראוי לעכב את ההליכים בתובענה עד להכרעה במסגרת ההליך הפלילי, שעשויה להיות לו השפעה ישירה על תביעה זו: אם יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה, קביעות מסוימות של בית המשפט יכולות להקים טענות הגנה לנתבע, וקידום תביעה זו טרם מתן הכרעה בתיק הפלילי, פוגעת בזכותו של הנתבע להליך הוגן ופוגעת ביכולתו להוכיח את טענותיו.

ההלכה הפסוקה קבעה בעיניין זה, כי מידת הזהירות הנדרשת בפירסום שאופיו הוא דרישה לפתוח בחקירה (למשל בהגשת תלונה למישטרה), אינה שקולה למידת הזהירות הנדרשת בפירסום המציג עניין כלשהוא כוודאי, ולא מותיר פתח לחקירה ולבדיקה, שכן יש להמנע מהטלת אחריות שעלולה לגרום למתלוננים להירתע מהגשת תלונה, וחזקה שרשויות החקירה מיומנות להבחין בין הטחת חשד לעבירה קונקרטית לחשד כללי אחר (רע"א 6307/12 משה כהן נ' זוהר דבורקין (11/11/2012), פסקה 7 לפסה"ד ; ת"א (מח' ת"א) 2174-00 אברהם פלקסר נ' חנינא ברנדס (16/08/2011)).

סמכות זו נועדה למנוע התדיינויות מקבילות בשאלות דומות, על ביזבוז הזמן והמשאבים הכרוך בכך, בשל הסיכון להכרעות סותרות, ועל מנת שלא לאפשר לצד לסכסוך להשיג יתרונות או לגבור על עמדת נחיתות בהליך התלוי והעומד, לעכב את ההכרעה או להשפיע עליה בייזום הליכים מקבילים) רע"א 3765/01 הפניקס נ' אלכסנדר קפלן (28.1.02), פסקה 3 לפסה"ד ; רע"א4349/18 - SES נ' שמואל קורן (21.8.2018)).

דרך שניה היא, על-ידי הפעלת סמכותו של בית המשפט לאחד את שני ההליכים (רע"א 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עו"ד פדר אופיר (14.11.2022)‏‏, פסקה 34 לפסה"ד).

מן הכלל אל הפרט בעניינינו, ברור שיש קשר כלשהו בין ההליך הפלילי המתנהל בנוגע לעבירות פליליות שהתובעת ביצעה לכאורה בעבודתה בבנק, הליך שהנתבע הוא עד תביעה במסגרתו, לבין התביעה הנוכחית הנוגעת לדברים שאמר הנתבע במסגרת חקירה משטרתית גם היא בנוגע לעבודתה של התובעת בבנק.

...

אני מקבל אפוא את הבקשה החלופית לעיכוב הליכים בתובענה.

בשלב זה אני מורה על עיכוב הליכים עד לאחר פגרת בתי המשפט, היינו עד ליום 6.9.2024 בתקווה כי עד אז יסתיימו ההליכים בתיק הפלילי.

התובעת תשלם הוצאות הבקשה לנתבע בסכום סמלי בסך 2,500 ₪.