הגשת תמלול ללא הקלטה ותצהיר

תמלילי השיחות אשר צרף אליהו לתצהירו צורפו מבלי שהוגשה ההקלטה או העתק אלא תימלול בלבד, ומתוך עיון בתמלילים עולה כי ברובם, לבקשת התובע, לא בוצע תימלול של ההקלטות במלואן, אלא חלקים נבחרים מתוכן.

בהקלטה נוספת מיום 29.03.17, אשר גם היא אינה תימלול מלוא ההקלטה, מופנה אליהו לראות בחנות 12 גוונים בהתאם להתחייבות בהסכם.

...

התביעה בגין רכיב זה נדחית, הן באשר לאגרת המשפט והן באשר לשכר טרחת עורך דין.

סיכום וסוף דבר בגין האיחור במסירה אני פוסקת לאליהו פיצוי בסך 47,940 ₪.

בהתחשב בסך של 7,950 ₪ ששולם על ידי אליהו ביום 06.09.18 וכן בסך של 56,100 ₪ אשר הופקדו ע"י אליהו בנאמנות בידי ב"כ של החברה ביום 17.10.18 (מתוך הנחה כי סכום זה יועבר לידי החברה) - אני מורה לחברה לשלם לאליהו סך של 27,371 ₪ מתוך סכום הנאמנות האמור והיתרה, לאחר ביצוע התשלום האמור ,תועבר ע"י הנאמן לחברה.

בהתאם לכך נפסק כי– "דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מוועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו" (פסק הדין בעיניין י. קל לי, פסקה 15).

כך למשל כאשר הובעה היתנגדות להגשת תמלילי הקלטה שלא בהתאם לדרישות הטכניות תוך כדי דיון ההוכחות – בית הדין הארצי קבע כי אין לפסול את הראיות זאת משום שעיתוי העלאת הבקשה, במהלך דיון ההוכחות, לא הותיר היזדמנות לתיקון הפגם (כאמור בפסק הדין בעיניין י. קל לי, פסקות 17-19).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, להלן החלטתי : בפניי בקשה להוצאת נספחים שצורפו לתצהיר התובע לתמיכה בתביעה שלו לתשלום פיצוי מכוח החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים").

כפי שיפורט להלן, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לפסול את הראיות.

בנסיבות כאמור אני קובעת כי תחת פסילת הראיות, המהוות חלק מהותי מהתביעה של התובע לפיצוי בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים (וזאת מבלי להביע עמדה לגופו של עניין), יוגש תצהיר משלים במסגרתו יקיים התובע את הדרישות כאמור.

קבילות ההקלטה - נספח י"ד לתצהיר הנתבע מס' 1: אקדים ואומר, כי אכן הדין עם התובע בכל הקשור לקבילות ההקלטה אשר הוגשה מטעם הנתבעים במסגרת תצהירם, ובכלל זה התמליל המשקף לפי הנטען את השיחה בין התובע לנתבע 1 מיום 28.06.2014.

קבלתו של התמליל, בלא ההקלטה המקורית, לא ייעשה ככלל אלא במקרים חריגים: "כשירותו של תמליל כראיה בודאי אינה נופלת מזו של תעוד בכתב, אלא שמעצם טיבו מהוה התמליל ראיה משנית בלבד, המשקפת את תוכנה של הראיה העיקרית והיא ההקלטה. על כן, מקום שבו אין מניעה להציג את ההקלטה, יוצג התמליל בדרך כלל כאמצעי עזר בנוסף להקלטה ולא כראיה לעצמה. אולם, כאשר ההקלטה נעלמה או אבדה, כמו במקרה שלפנינו, יש להחיל את החריג ל"כלל הראיה הטובה ביותר" ולהכשיר את הגשת התמליל כראיה גם ללא הקלטת".

...

התובע העמיד את דרישתו לפיצוי מן העסק בסך של 10,000 ₪, וזאת ללא שום תימוכין, כאשר דוחות הרווח וההפסד שצורפו על ידי הנתבעים משמיטים את הבסיס לטיעוני התובע במישור זה. משכך, מעבר לאי חוקיות הפעילות, גם טעמים של צדק אינם מובילים למסקנה, כי יש להורות על הפיצוי המבוקש בגין מיזם "פינוי ירוק" בנסיבות העניין.

סוף דבר: לא ניתן להתעלם מהרושם העולה, כי מטען רגשי ואישי רב עומדים מאחורי התביעה דנא, ולא בכדי עתר התובע לפצותו בסכום בלתי מבוטל של 100,000 ₪ בשל "עוגמת נפש וצער", אלא שבמישור המשפטי, לא שוכנע בית-המשפט כמבואר דלעיל, כי הנתבעים הפרו חובה או עוולו בדרך כלשהי כלפי התובע.

התביעה מתקבלת אך ורק בעניין מרכיב השבת הסכום ששילם התובע עבור הרכב, על סך 21,400 ₪ (סכום אשר כולל ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין).

בפועל, התובעת צרפה לתצהיר מטעמה תמלילים של שיחות שנערכו לכאורה בתוך המשפחה, חלקן לכאורה בינה לבין התובע, חלקן גם עם האם המנוחה, אלא שהתמלילים הוגשו בצורה לא מסודרת, ללא תאריכים, בצורה חלקית וקטועה, ללא פירוט מיהם "דובר 1", "דוברת 2" ו"דוברת 3", תוך שמצופה מבית המשפט לפענח לבד מי הדובר ומה ההקשר של הדברים. ראה גם: עמ' 30 לפרוטוקול, ש' 16-8. התמלילים הוגשו בצרוף חוות דעת של מומחה לפיה תימלול ההקלטה בוצע במדויק ותואם את הנאמר בהקלטה, אלא שניתן לראות כי גם המתמלל התקשה להבין את הדברים הנאמרים, ופעמים רבות נרשם בתמליל "לא ברור". בעת הגשת התמלילים לתיק, לא הוגשה כל היתנגדות מצד התובע.

ב"כ הנתבעת נישאלה כיצד ניתן מהתמלילים שצורפו להבין מי הדובר והשיבה שאם היו שומעים את ההקלטות היה ניתן להבין במי מדובר וגם התובע היה מאשר שמדובר באמו, אלא שכאמור ההקלטות לא הוגשו לבית המשפט, ואף לא הושמעו בעת דיון ההוכחות בחקירתו של התובע או בכלל.

...

עם זאת, אני סבורה כי לא ניתן להורות על פינוי הנתבעת מהדירה ללא פיצוי כספי, בגין הכספים שהעבירה לתובע ובגין הנזק שנגרם לה עקב פינויה מהדירה בה התגוררה כמעט כל חייה, לאור הסתמכותה על כך שתוכל לגור בדירה עד אריכות ימיה.

על יסוד כל האמור לעיל אני מוצאת לקבל באופן חלקי את התביעה, כך שהנתבעת תפנה את הדירה, בכפוף לתשלום בסך כולל של 200,000 ₪ (כשישית מערך הדירה הנטען בדיון מיום 09.06.22), המהווה החזר של הכספים ששילמה הנתבעת תוך שמירה על ערך הכסף ופיצוי בגין אינטרס ההסתמכות.

בתוך שלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין התובע ישלם לידי הנתבעת 50,000 ₪ על חשבון התשלום המגיע לה, על מנת לאפשר לנתבעת להתחיל לחפש מדור חלופי, על כל העלויות הכרוכות בכך.

המשיבים טענו ביחס לתמליל זה בסעיף 21 לנייר העמדה שהגישו כי: "התובעים המומים מטענתו השקרית של הנתבע כי השיחה המוקלטת היתקיימה במהלך פגישה במשרדו של עו"ד ..., זאת, למרות שברור כי היתקיימה בבית ההורים המנוחים ב... ולפני ההיתקשרות עם עו"ד". ביהמ"ש קמא קבע בהחלטה כי: "די בנטען בסעיף 21 לנייר העמדה של התובעים כדי להתיר בשלב זה הגשת התמליל, גם אם כלולות בו עובדות ואמירות הנוגעות לגישור. החיסיון החל על הגישור אינו חל על שיחות בין הצדדים, בעקבות או בצד הגישור ושאינן חלק ממנו... על מנת לקבוע ביתר שאת את טיב פעולות עורך הדין, אין מנוס איפוא מחקירתו ולשם כך תיקבע המזכירות מועד לדיון. לאור תוצאות החלטתי זו, יתקנו נא התובעים תצהיריהם בתוך 30 ימים". .

לא נראה שעולה מהחלטת בהמ"ש קמא, כי הוא התיר את הגשת התמליל "ללא ההקלטה גופא". אכן, בהמ"ש קמא לא היתייחס לשאלת אופן הגשת התמליל.

...

המשיבים טענו ביחס לתמליל זה בסעיף 21 לנייר העמדה שהגישו כי: "התובעים המומים מטענתו השקרית של הנתבע כי השיחה המוקלטת התקיימה במהלך פגישה במשרדו של עו"ד ..., זאת, למרות שברור כי התקיימה בבית ההורים המנוחים ב... ולפני ההתקשרות עם עו"ד". ביהמ"ש קמא קבע בהחלטה כי: "די בנטען בסעיף 21 לנייר העמדה של התובעים כדי להתיר בשלב זה הגשת התמליל, גם אם כלולות בו עובדות ואמירות הנוגעות לגישור. החיסיון החל על הגישור אינו חל על שיחות בין הצדדים, בעקבות או בצד הגישור ושאינן חלק ממנו... על מנת לקבוע ביתר שאת את טיב פעולות עורך הדין, אין מנוס אפוא מחקירתו ולשם כך תקבע המזכירות מועד לדיון. לאור תוצאות החלטתי זו, יתקנו נא התובעים תצהיריהם בתוך 30 ימים". .

סבור אני אכן, כי המש"ח נחתם בשעתו כשהוא ריק, והתיקונים אכן נעשו אחר כך על-ידי עוה"ד, בהתאם לידיעתם טיב העסקה.

סבור אני בשנית, כי המנוחה, אשר דיברה עברית כפי דורה, התייחסה במילה "בית", להבדיל מדירה, לבניין כולו, וראה שטר העברת הדירה למנוחה מאמה, גם שם נזכר הנכס כבית.

סוף דבר התובענה נדחית.