ההליך
בפניי תובענה להפחתת ו/או ביטול מזונות אשר הוגשה ע"י התובע xxx (להלן: "התובע" או "האב"), ביום 8.5.20 כנגד הנתבעת xxx (להלן: "הנתבעת" או "האם").
מובהר, כי בפסיקה מאוחרת יותר נקבע שתחולתו של בע"מ 919/15 הנ"ל הנה רטרואקטיבית רק ביחס להליכים תלויים ועומדים לעניין פסיקת מזונותיהם של קטינים, אולם לצד זאת נקבע שכאשר מדובר בתביעה להפחתה או הגדלה בדמי המזונות, בכדי להכנס בשערי הילכת בע"מ 919/15 יש תחילה לעבור את המשוכה של הוכחת שינוי נסיבות ואין די בהלכה החדשה בלבד כדי להביא לבחינת גובה החיוב.
ראו לעניין זה בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים שם נקבע ע"י כב' השופט עמית לעניין קביעת מזונות כחלק מהסכם כולל, כדלהלן:
"מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נימצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם. כך, לדוגמה, ייתכן כי ההורים הגיעו להסכמה שהאב ישלם סכום מזונות מסויים לילדים, מתוך הבנה לא מופרכת כלל, כי האב אוהב את ילדיו ורוצה ביקרם, ירכוש עבורם ביגוד, יסע איתם לחופשות בארץ ובחו"ל, יעניק להם מתנות, וכיו"ב דברים שאינם מעוגנים בהתחייבות מפורשת בהסכם הגירושין. ייתכן כי האב ויתר על חלק מהרכוש מתוך הנחה כי בכך הוא מותיר מקור הכנסה נוסף שישמש את האם עבור הילדים, או שוויתר על חלק מהרכוש כדי לרשמו על שם הילדים על מנת להבטיח את עתידם. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית".
כאשר מדובר בשינוי סכום מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, הפסיקה קבעה כי על בית המשפט לעשות זאת במשורה, שכן ציפיית הצדדים כי כלל עניינם הוסדר כמכלול וכמיקשה אחת ודמי המזונות לא נקבעו בחלל ריק.
שוכנעתי שחל שינוי נסיבות אשר מצדיק היתערבות בית המשפט לצורך הפחתה בגובה המזונות בהתאם למודל המרוכך הנהוג בפסיקה, נוכח הפיכת הקטין לבגיר העובד למחייתו, אולם אין מדובר בשינויים מפליגים המצדיקים ביטולם של המזונות ואף לא הפחתתם בשיעור כה ניכר כפי שהתבקש וזאת בין היתר נוכח ההטבה במצבו של האב וביכולותיו הכלכליות והשינויים האישיים בחיי שני הצדדים.
...
טענות הנתבעת
מנגד טוענת האם כי יש לדחות את תביעתו של האב לביטול/הפחתת המזונות מאחר ולא התקיים שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק ביטול/הפחתת המזונות אשר נקבעו בהסכם הגירושין.
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, מצאתי להפחית את מזונות הקטין ולהעמידם על סך של 4,600 ₪ לחודש כולל הוצאת מדור ואחזקתו, במקום הסך של 5,000 ₪ לחודש אשר נקבע בהסכם הגירושין.
לאור ההלכות לעניין מזונות קטינים "שנאכלו" ובכדי למנוע פגיעה בצרכיו השוטפים החיוניים של xxx, אני קובע שהפחתת המזונות על פי פסק דין זה תעשה החל מהמועד שנקבע לתשלום מזונות הקטין לחודש 2/2022 כאשר עד למזונות חודש 1/2022 יעמוד בתוקפו החיוב הקבוע בפסק הדין הקודם מיום 27.11.17 על כנו.
בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט ואני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.