הגשת תביעה נפרדת לתביעה לביטול מזונות בבקשה להגדלת מזונות

נטען כי ב"כ התובעת הסבירה לתובעת באנגלית כל שלב ושלב וגם את המשמעות המשפטית של ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים והתובעת הבינה את פסק הדין ומשמעותו ולראיה, התובעת לא הגישה עד כה תובענה לביטול פסק הדין או הליך אחר כנגד באת כוחה דאז.

שינוי במזונות שנפסקו, ייעשה במקרים נדירים ובהתקיים שלושת התנאים המצטברים: (א) שינוי הנסיבות הנטען הוא כה מהותי והופך את הותרת פסק הדין על כנו - ללא צודק (ב)הצדדים 4 הותירו פתח, במפורש או מכללא, לשינוי נסיבות (ג) מבקש השינוי פעל בתום לב. ראו ע"א 442/83 .

בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי 761 ), הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה 13 ( (ראו ע"א 32/81 צונן נ' שטל, פ"ד לז( 14 בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973- ; ראו לדוגמה ע"א 468/84 קוטלר נ' קוטלר (לא פורסם); (תמ"ש (כפר-סבא) 17150/03 מ. נ. נ' מ. נ. (לא פורסם); ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי) (פרשת צונן הנזכרת; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 16650/97 ש' פ. נ' ר' מ' פ (לא פורסם)).

בהמשך, הצדדים הסכימו על מנגנון התשלום לאחר גיל 6 – כל הורה בהוצאות הקטינים, ניתן תוקף של פסק הדין להסכמה זו ובהמשך ניתן פסק דין מפורט שנחתם בנפרד, לאחר שהועבר נוסח מוצע המפרט את הוצאות הקטינים וההסכמות – לעיון הצדדים וב"כ והם העירו על גביו הערותיהם.

התובעת המתינה עד שתמה התקופה המוסכמת לתשלום מזונות ורק בסופה עתרה בתביעה דנן במסגרתה עתרה להגדלת מזונות.

...

סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".

ראו בהקשר זה גם תלה"מ 55661-03-18 פלוני נ' פלונית, מפי השופט פפרני בסעיף 14 המפנה לפרק ו' בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018- והאיזכורים שם. עוד אוסיף, בהתייחס לטענה כי פסק הדין שותק לעניין העתיד מעבר גיל 6 של הקטינים, הרי שטענה זו נדחית מעיון בהסכם עצמו שלשונו ברורה ומפורשת.

התובעת תשלם ללשכה לסיוע משפטי סך כולל של 3,000 ש"ח בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה ועריכה.

ההליך בפניי תובענה להפחתת ו/או ביטול מזונות אשר הוגשה ע"י התובע xxx (להלן: "התובע" או "האב"), ביום 8.5.20 כנגד הנתבעת xxx (להלן: "הנתבעת" או "האם").

מובהר, כי בפסיקה מאוחרת יותר נקבע שתחולתו של בע"מ 919/15 הנ"ל הנה רטרואקטיבית רק ביחס להליכים תלויים ועומדים לעניין פסיקת מזונותיהם של קטינים, אולם לצד זאת נקבע שכאשר מדובר בתביעה להפחתה או הגדלה בדמי המזונות, בכדי להכנס בשערי הילכת בע"מ 919/15 יש תחילה לעבור את המשוכה של הוכחת שינוי נסיבות ואין די בהלכה החדשה בלבד כדי להביא לבחינת גובה החיוב.

ראו לעניין זה בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים שם נקבע ע"י כב' השופט עמית לעניין קביעת מזונות כחלק מהסכם כולל, כדלהלן: "מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נימצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם. כך, לדוגמה, ייתכן כי ההורים הגיעו להסכמה שהאב ישלם סכום מזונות מסויים לילדים, מתוך הבנה לא מופרכת כלל, כי האב אוהב את ילדיו ורוצה ביקרם, ירכוש עבורם ביגוד, יסע איתם לחופשות בארץ ובחו"ל, יעניק להם מתנות, וכיו"ב דברים שאינם מעוגנים בהתחייבות מפורשת בהסכם הגירושין. ייתכן כי האב ויתר על חלק מהרכוש מתוך הנחה כי בכך הוא מותיר מקור הכנסה נוסף שישמש את האם עבור הילדים, או שוויתר על חלק מהרכוש כדי לרשמו על שם הילדים על מנת להבטיח את עתידם. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית". כאשר מדובר בשינוי סכום מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, הפסיקה קבעה כי על בית המשפט לעשות זאת במשורה, שכן ציפיית הצדדים כי כלל עניינם הוסדר כמכלול וכמיקשה אחת ודמי המזונות לא נקבעו בחלל ריק.

שוכנעתי שחל שינוי נסיבות אשר מצדיק היתערבות בית המשפט לצורך הפחתה בגובה המזונות בהתאם למודל המרוכך הנהוג בפסיקה, נוכח הפיכת הקטין לבגיר העובד למחייתו, אולם אין מדובר בשינויים מפליגים המצדיקים ביטולם של המזונות ואף לא הפחתתם בשיעור כה ניכר כפי שהתבקש וזאת בין היתר נוכח ההטבה במצבו של האב וביכולותיו הכלכליות והשינויים האישיים בחיי שני הצדדים.

...

טענות הנתבעת מנגד טוענת האם כי יש לדחות את תביעתו של האב לביטול/הפחתת המזונות מאחר ולא התקיים שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק ביטול/הפחתת המזונות אשר נקבעו בהסכם הגירושין.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, מצאתי להפחית את מזונות הקטין ולהעמידם על סך של 4,600 ₪ לחודש כולל הוצאת מדור ואחזקתו, במקום הסך של 5,000 ₪ לחודש אשר נקבע בהסכם הגירושין.

לאור ההלכות לעניין מזונות קטינים "שנאכלו" ובכדי למנוע פגיעה בצרכיו השוטפים החיוניים של xxx, אני קובע שהפחתת המזונות על פי פסק דין זה תעשה החל מהמועד שנקבע לתשלום מזונות הקטין לחודש 2/2022 כאשר עד למזונות חודש 1/2022 יעמוד בתוקפו החיוב הקבוע בפסק הדין הקודם מיום 27.11.17 על כנו.

בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט ואני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

ביום 8.12.2021 הגיש הנתבע בקשה למתן החלטה שבה נטען כי על פי הפסיקה הנוהגת, תביעה למזונות עבר הנה תביעה כספית לכל דבר ועניין.

פרט 5 לתוספת הראשונה: "תביעה בענין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול,

.אשר על כן, אני מאפשרת למשיבה וטרם מחיקת כתב התביעה לתקן כתב תביעה זה נוכח אופן נסוחו יוותר ככתב תביעה למזונות עבר, אשר יש לשלם את סכום האגרה המתאים, ולהגיש תביעה נפרדת למזונות הבת אלמונית".

...

לאחר שעיינתי ושקלתי בעמדת הצדדים הגעתי למסקנה כי מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין, כולל לעניין תשלום האגרה.

אינני מקבל את הפרשנות המוצעת על ידי התובעת.

₪ התובעת תשלם לנתבע הוצאות הבקשה בסך של 1,500 המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

הצדדים אף הגישו בהסכמה, בקשה לביטול האימוץ ביום 20.1.2019 (צורפה כנספח ב' לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת מיום 15.9.20 ) הבקשה נשמעת בפני כב' הש' הבכירה ש.ברגר.

( של הצדדים אינו ממליץ על ביטול האימוץ –ר' פרוט' מיום 25.5.20 תמצית טענות התובע לטענת התובע, בהסכם הגירושין הועלה נושא הקטינים והובהר מפורשות כי עניינם יידון וטובתם תישקל וזאת, בלשון עתיד ובאותו שלב לא הוחלט על מזונות וכל צד וויתר על דרישה למזונות קטינים, עד להחלטה בעיניינם.

התביעה הראשונה מוגשת על ידי ההורה בשמו של הקטין, וגם התביעה השנייה מוגשת על ידי ההורה בשמו של הקטין, אך הפעם כתובענה נפרדת בכובע של תביעה עצמאית.

נוכח פסקי הדין שהובאו לעיל, סבורני כי בין אם כך ובין אם הייתה התביעה מוגשת כתובענה להגדלת מזונות, הייתה בחינתה המשפטית והעובדתית דומה קרי: יישום המבחן המהותי – האם קופחו הקטינים, קפוח מהותי זועק? האם נפגעו זכויותיהם באופן מהותי? והאם לא יהיה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו בעקבות כך או בעקבות שינוי נסיבות מהותי שחל? :( כפי שקבע השופט עמית (בג"צ 4407/12 "הראציונאל המוצהר שבבסיס הלכת התביעה העצמאית הוא כי כאשר ההורים

...

12,000 ₪ משכורת נטו, 2,200 ₪ אני מקבל מהראל עד ליום מותי מהפנסיה, דירה מושכרת 4,800 ₪, משכנתא, זהו.

סיכומו של דבר 3839.

מכל הטעמים המפורטים לעיל – מצאתי כי אין מקום לחייב את הנתבעת במזונות הקטינים.

פסק דין זה עניינו הכרעה בשתי תביעות שהוגשו על ידי הצדדים: תלה"מ 12412-03-20- תביעה לביטול מזונות קטינה שהוגשה על ידי התובע תוך עתירה לחיוב הנתבעת בתשלום המזונות לידי התובע וקביעת האב כהורה מרכז, לחייב את האם לשלם 2/3 מההוצאות החריגות של הקטינה (להלן: "תביעת האב").

מאחר וההסכם קיבל תוקף של פסק דין ומאחר וכל אחד מהצדדים טוען לעילת תביעה שונה ועותר לסעד שונה וטוען לשינוי אחר שארע, יש לבחון בנפרד ולהכריע בכל אחת מהתביעות כסדרן.

בפסק דין שניתן על ידנו לאחרונה בעמ"ש (ת"א) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית (8.10.2020)‏ ציינתי כי‏: "על מי שמבקש להפחית מזונות, חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב ולהציג את מלוא רכושו והכנסותיו. כפי שנקבע בעמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.18):   "התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האשה) בהגשת התובענה. [...] כאמור יש לבחון במצב דברים זה את היתנהלות מגיש התובענה לשינוי סכום המזונות הפסוק, ב"משקפי" תום הלב ומכלול יחסי בני הזוג".

לכל אלה יש להוסיף כי התביעה להגדלת חיוב האב במזונות הקטינה הוגשה ביום 28.4.2020.

...

בענייננו לא רק שלא שוכנעתי כי זכויות הקטינה קופחו אלא שוכנעתי כי זכויותיה נלקחו בחשבון (מאוד) והסדר המזונות לקח בחשבון את מכלול ההסכמות – גם לגבי זמני השהות (אשר הורחבו בהדרגה עד לכי השוואתם) וגם לגבי ההסדרים הרכושיים והממוניים, כך שזכויותיה לא יקופחו אלא ישמרו ויקבלו מענה כולל ושלם.

בסופו של דבר – האם לא הוכיחה תביעה זו ולו במקצת.

סיכום   אשר על כן ולאור האמור לעיל דין התביעה של האם למזונות הקטינה - נדחית.