מאחר והתובע הוא שטען כי כושר עבודתו נפגע לחלוטין או באופן ניכר, היה עליו למצות זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ולתבוע גמלת נכות כללית.
הזכאות לגימלת נכות כללית יכולה להתברר אך ורק במידה והתובע יגיש תביעה לגימלה כזו וכל שהנתבעים יכולים לעשות בענין זה הוא להגיש הוא לטעון לנכוי רעיוני או לחיוב התובע בשיפוי, כפי שב"כ הנתבעים היטיב לעשות בסיכומיו.
...
לאור האמור, אני מעמידה את שכרו לעתיד על סכום של 7,000 ש"ח.
מאחר ואיני יכולה להסתמך על תלושי השכר לאחר התאונה גם לצורך חישוב הפסדיו לעבר , אקבע את ההפסד על פי הנכות התפקודית והשכר הקבוע הנ"ל.
הנזק:
הפסד שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד והפסד פנסיה:
על בסיס האמור לעיל, אני קובעת את הפסד השכר לעבור כדלקמן:
מ- 1.5.16 עד 1.5.18 –
4,448 ₪ X 24 חודשים = 106,752 ש"ח
בצירוף ריבית מאמצע תקופה – 109,587 ₪
מ- 1.5.18 עד היום -
4,448 ₪ X 38 חד' X 50% = 84,512 ש"ח
בצירוף ריבית מאמצע תקופה – 85,899 ₪
את הפסד כושר ההשתכרות לעתיד :
7,000 ₪ X 50% X 288.05 = 1,008,175 ₪
ואת הפסד פנסיה :
12.5% X 1,203,661 = 150,458 ₪
עזרת צד ג'
התובע הצהיר כי עקב פציעתו הקשה , במיוחד ביד ימין שהיא ידו הדומיננטית, הוא התקשה לבצע פעולות יומיומיות ונזקק לעזרת בני משפחתו.
ב"כ הנתבעים טען כי יש לדחות תביעה זו , שהינה תביעת סרק וכי אין כל קביעה של המומחה בענין זה.
בחוות דעת מומחה הריאות, ד"ר יגלה , נאמר כי מדובר בליקוי קל בהתפשטות בית החזה ואין כל קביעה או הערכה כי יש צורך בהתאמת דיור עקב כך. לפיכך, אני דוחה את התביעה בראש נזק זה.
מאחר ולא הוגשו כל קבלות על הוצאות מיוחדות, לקחתי בחשבון הוצאות , ככל שהיו ויהיו , בקביעת הוצאות הנסיעה לעיל.
לפיכך אני קובעת כי ככל שהתובע יגיש תביעה לנכות כללית ותאושר לו גמלה על בסיס נכות שנגרמה לו עקב התאונה נשוא התביעה, הוא יהיה חייב לשפות את הנתבעת ולשלם לה כל סכום שתשלם למוסד לביטוח לאומי בגין גמלה שכזאת.
