הגשת תביעה ללא אישור בית המשפט בהליך פשיטת רגל

ביום 7.3.2021 הגיש החייב בקשה לסילוק התביעה על הסף או לחילופין למתן רשות להגן, וטען, בין השאר, כי נוכח העובדה שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ובהתאם להוראות סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה"), הרי שהמבקשת אינה רשאית להגיש נגדו תביעה ועליה להגיש תביעת חוב או לקבל היתר להגשת תביעה מבית משפט של פשיטת הרגל.

בנסיבות, מצאתי רק להורות כי אם תזכה המבקשת בתביעתה לא תנקוט בהליכי גביה נגד החייב מבלי שיינתן אישור של בית משפט זה. לשם הנוחות, יובאו להלן הסעיפים הרלבאנטיים מהפקודה, למחלוקת הנטועה בין הצדדים: "20(א) משניתן צו כנוס יהיה הכונס הרישמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע". "71(א) חוב וחבות קיימים או עתידיים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכנוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני הצוו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל..." לשאלה - האם החוב הנו חוב בר תביעה בראש ובראשונה אדרש לסוגיית הגדרתו של החוב הנטען.

...

מקובלת עלי עמדת המבקשת כי ארנונה הוא מס חובה, הנקבע מחדש בתחילת כל שנת כספים.

לפיכך, אני קובעת כי חוב הארנונה נשוא התביעה השניה אינו "חוב בר-תביעה". לתחולת סעיף 20(א) לפקודה בהתאם לסעיף 20(א) לפקודה משניתן צו כינוס: "...לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע...". כלומר, ככל שמדובר בחוב בר-תביעה לא ניתן לפתוח את ההליך לאחר שניתן צו הכינוס, אך כל הליך שלא נכנס לגדרי חוב בר-תביעה יכול לכאורה להמשיך ולהתנהל.

מכל המפורט אני קובעת כי המבקשת רשאית לנקוט בהליכים נגד החייב בגדרי התביעה השניה.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' בן-חמו) בהחלטה מיום 1.2.2021 התיר למשיב להגיש תביעה נגד המבקש להשבת הכספים מחוץ להליך פשיטת הרגל.

התכתובות צורפו ללא אישור בית משפט.

...

עוד אציין כי מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא כי למבקש שמורה הזכות לחלוק על אמיתות ההודעות במסגרת ניהול ההליך, ובמסגרת הגשת תצהיר מטעמו המבקש יכול להביא ראיות נוספות שחולקות על אמיתות האמור בתכתובות או על משקלן.

לסיכום לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

לפיכך, הגשת התביעה הכספית ללא אישור בעל התפקיד וללא פקוח בית המשפט של פשיטת הרגל, בבחינת קביעת עובדות בשטח, מהוה נדבך נוסף בדפוס ההיתנהגות הקלוקל של אביעזר בן דור בנקיטת הליכים משפטיים חוזרים ונשנים, ללא אישורו של בעל התפקיד אשר מונה לו, וככל הנראה אף ללא ידיעתו.

...

ודוק, אין לאפשר לפושט רגל לעשות שבת לעצמו, "ולעקוף" את סמכותו של בעל התפקיד אשר מונה לו, לנקוט בהליכים משפטיים בשמו כנגד צדדים שלישיים.

נוכח האמור, דינה של הבקשה, לפחות בעניינו של אביעזר בן דור, להידחות על הסף.

סיכומו של דבר, הבקשה להמחאת זכויות התביעה- נדחית.

כמו כן ביום 11.12.2019 ניתן אישור בית משפט לניהול התביעה הנזיקית והתביעה החוזית תוך שנקבע, בין היתר, כי לא יתקבל הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית משפט ללא אישור בית משפט זה. בנוסף בית משפט אישר למבקש לגבות את שכר הטירחה המגיע לו, על פי הסכם שכר הטירחה שחתם עם החייב בגין כל אחת מהתביעות, הנזיקית והחוזית.

כמו כן בית משפט אישר למבקש לקזז מן הסכומים שהתקבלו את שכר טירחתו כמוסכם בתביעות שניהל, החוזית והנזיקית, ובהחלטה מיום 23.2.2021 אושר למבקש תשלום שכר טירחה גם בגין הטיפול בהליכי החייב מול המוסד לביטוח לאומי, בסך של 60,000 ₪ בצרוף מע"מ. (ראו לעניין זה החלטות בית משפט, בין היתר, מהתאריכים: 12.2.2020, 8.3.2020, 29.3.2020, 10.5.2020, 23.2.2021).

עוד נקבע בהילכת קוגן כי גם סכום הפצוי שהוענק בגין פגיעה בכושר הישתכרות בעבר ובעתיד, אינו מוקנה אוטומאטית לקופת הכנוס, אלא על בית משפט לקבוע מהו החלק מתוך סכום הפצוי בגין הפסדי השכר שיועבר בפועל לקופת ההליך, וזאת "תוך היתחשבות בסכומים הדרושים לפושט הרגל ותלוייו לצורך מחייתם בכבוד והוצאותיהם שייוותרו בידיו, כאמור בסעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל". התביעה הנזיקית בהתאם לאמור לעיל נראה כי הצעת בית משפט לפשרה ביחס לתאונה השנייה עמדה על סך של 217,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ והחזר הוצאות (עלות חוות דעת ואגרת בית משפט), לפי הפרוט הבא: הפסד שכר לעבר – בגין שנה ראשונה הפסד מלא בסך 15,000 ₪ לחודש ובסה"כ 180,000 ₪ ; מהשנה השנייה ועד מועד החישוב הפסד של 60% מהשכר *36 ח' ובסה"כ 324,000 ₪.

גם לאחר אישור הסדר הפשרה ולאחר שבית משפט הורה למבקש להגישו, זה לא עשה כן עד כה. מכל מקום ברור כי כספים בגין התביעה החוזית הופקדו בחשבון הנאמנות, וזאת לאור הודעת המבקש מיום 23.11.2020 לפיה בחשבון הנאמנות סך של 352,574 ₪, כאשר ידוע שבגין התביעה הנזיקית התקבלו פיצויים בסך של 242,574 ₪ בלבד, כמפורט בהסכמי הפשרה.

...

עוד נטען שאת הכספים שקיבל החייב בתביעה החוזית יש להעביר לקופת הפש"ר. בנסיבות אלו נטען כי החייב אינו זכאי בכלל להחזר הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות, ודין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי החייב זכאי רק לחלק מהכספים המופקדים בחשבון הנאמנות, כנטען על ידי המבקש.

באשר לפיצויים שהתקבלו בפשרה בגין התאונה הראשונה, אני סבורה כי הם אינם מוקנים לקופת ההליך.

סיכום לאור כל האמור לעיל, מתוך הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות, יועבר סך של 27,000 ₪ לקופת הכינוס, ויחולק בין הנושים כמוצע על ידי בעלי התפקיד.

באשר לדרישה לדמי שימוש ראויים בגין יחידת הדיור, טוענת כי אין בה דבר, מפני שגם התובע לא שילם דבר עבור דירה זו. בסיכומיה מוסיפה כי אין כל טעם בעדות בן זוגה לשעבר לתקופה קצרה, אשר הגיש כנגדה תביעה שנדחתה.

טענת התובע לפיה מימן יחד עם הנתבעת את רכישת הדירה מתוך העסק שניהל, עומדת בסתירה מוחלטת לנתונים העולים מהליך פשיטת הרגל אשר פתח במקביל להגשת תובענה זו, מבלי לציין הדבר בכתב התביעה ואף לא בזה המתוקן, עד אשר נתגלה הדבר בהליך ההוכחות וניתן אישור בית המשפט המחוזי להמשך בירור ההליך.

...

דיון והכרעה עיון בטענות הצדדים, בעדויות ובראיות, מלמד כי דין התביעה להידחות הן בשל ספק בדבר היות הצדדים ידועים בציבור והן בשל העדר תחולת הלכת השיתוף על הנכסים מושא התובענה.

למעשה, האזכור היחיד לעניין זה הוא בשני העמודים האחרונים לסיכומים, תחת הכותרת "נספח פסיקה לבני זוג הידועים בציבור" הנתבעת בסיכומיה טענה כי מדובר היה בקשר קצר ביותר, ללא ילדים משותפים, אשר בסופו של דבר התגלה כקשר אשר מטרתו היחידה היא להוציא ממנה כספים שלא כדין.

לפיכך אין מקום להשית עליה חיוב בעניין זה. באשר לטענה בדבר דמי שימוש ראויים, דינה להידחות משני טעמים: האחד הוא העובדה שמדובר בדירה הנמצאת בעלות הנתבעת, כפי שצויין קודם לכן.

הטענות הכספיות הנוספות בדבר הוצאת כספים דינן להידחות.

לאור כל האמור לעיל, נפסק כדלקמן: התובענה נדחית על כלל חלקיה.

הנתבע ישלם הוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בגובה 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, תוך 30 יום.