מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגשת תביעה בבית הדין לעבודה נגד חברה שנמצאת בהקפאת הליכים

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האחד, מסירתה של רשימה המפרטת את המסמכים בתיקי חידלות הפרעון של החברות אשר פומביותם הוגבלה, תוך פירוט הנימוקים להגבלת זכות העיון של המבקשים בהם (להלן: "רשימת המסמכים"); השני, הסרתה של הגבלת הפומביות על בקשת הנאמנים מיום 5.6.2017 למתן סמכויות חקירה ביחס לחברות (להלן: "בקשה 157") ועל בקשת הנאמנים מיום 5.10.2021 למתן הוראות ביחס להגשת תביעה נגד נושאי משרה בחברת אורתם סהר הנדסה, ובכללם המבקשים (להלן: "בקשה 287"); השלישי, מסירת פרוטוקול החקירה שנערכה לאילן לבנון על ידי הנאמנים במסגרת הליכי חידלות הפרעון של החברות (להלן: "פרוטוקול החקירה").
ביום 8.12.2019 ניתנו סעדים זמניים של איסור דיספוזיציה וצו הקפאת הליכים נגד החברות, בעקבות קשיים בבצוע ההתחייבויות של החברות במסגרת הסדר הנושים.
ביום 27.3.2022 הגישו המבקשים בקשה לעיון בתיקי חידלות הפרעון של החברות המתבררים במאוחד, לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").
אי לכך, "קו פרשת המים" אינו עובר בין בקשה החושפת את התלבטויות בעל התפקיד ובין בקשה שלכאורה אינה עולה כדי הוועצות עם בית המשפט, אלא הוא מצוי בין בקשה המהוה כבר חלק מתהליך גיבושה של תביעה מסתמנת, לבין בקשה שאינה מהוה חלק מתהליך זה. לכך יש להוסיף כי הנזק שייגרם למבקשים, אם בכלל, מחמת אי היכולת לעיין בבקשה מסוג זה יהיה על הצד הנמוך, מכיוון שממילא מצויה בידם התביעה על נספחיה שהוגשה בתביעה הכספית, וזו התביעה שמפניה עליהם להיתגונן.
בית המשפט העליון הבהיר כי מעמדו של מבקש העיון כנתבע בהליך מקביל, מטה את הכף לעבר הגבלת פירסומה של הבקשה להגשת התביעה נגדו, ובמילותיו: "פשיטא איפוא כי הגבלת הפומביות נועדה, בראש ובראשונה, לשם הסתרת הליכי האישור מעיני הנתבע-מבקש-העיון. האחרון לא רק שאינו יכול להתהדר במחלצות של בעל דין שזכותו נפגעה, הרי שגם איננו כ'כל אדם', המבקש לעיין בתיק הפרוק. בנסיבות הללו, אם כן, נוטה הכף דוקא להגבלת העיון." (קוסט פורר, בפיסקה 16).
...
כך גם אין בידי לקבל את עמדת הכנ"ר, לפיה משעה שאין למצוא בגוף הבקשה את לבטי הנאמנים באופן העולה כדי "היוועצות עם בית המשפט", אין מניעה לאפשר את העיון בה. אין נפקא מינה שהבקשה על צרופותיה אינה מהווה היוועצות עם בית המשפט, ואין נפקא מינה שהתביעה הכספית כבר הוגשה ומתנהלת זה מכבר.
בטרם סיום אציין כי אין מקום להיעתר לבקשת הנאמנים לדחות את מועד העיון במסמכים שהעיון בהם הותר עד לאחר ההחלטה הצפויה להינתן בתביעה הכספית לסילוק התביעה על הסף.
שיקולים טקטיים של בעל דין זה או אחר אינם מעניינו של בית משפט זה. סוף דבר סיכומו של דבר – מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שפורט לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבה, על אף דרישותיה החוזרות ונישנות, לא התקבלה כל היתייחסות עניינית מהחברה בעיניין טענות המשיבה המהוות את מרכז הכובד של השימוע וביניהן, תביעת עובד פתוחה כנגד החברה בבית הדין לעבודה, הפרת זכויות עובדים (אי ביצוע הפקדה של כלל תשלומי הפנסיה לפחות ל-4 עובדים וכן תיקון ההפרות שהתקבלו בבקורת שערך אגף האכיפה).
אלא שהמבקש לא ציין בבקשתו כי הגיש בקשה זהה לבית הדין זה מכבר ובקשתו להקפאת הליכי הגביה נדחתה בהחלטה של כב' השופטת אנגלברג מיום 20.2.23 (סע"ש 31190-02-23), וכעת פונה המבקש בבקשה זהה כאמור לקבל סעד חסר כל תימוכין עובדתי והיגיון משפטי.
המדינה מסתירה את העובדה כי בהליך שנמחק בשל העברת מסמכים ציין בית המשפט כי ניתן יהיה להגיש הליך זה שנית, וכן כי מיתנהל הליך נוסף בד בבד בעיניין חילוט הערבות הבנקאית ומבלי שהמדינה הגיבה לבקשה וכן היתעלמה מפניותיו לקבל את כלל המסמכים וההוכחות שהובילו להחלטה לחילוט ערובה לפי החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב אשר ביקש להעביר מסמכים לצורך הגשת תביעה עיקרית.
בעל"ח (איזורי י-ם) 49248-10-21 אריאל עטרי, משרד עורכי-דין – משרד העבודה והרווחה (נבו 30.05.2023) פירט כב' הנשיא (בדימוס) השופט אייל אברהמי, את ההלכה לבחינת החלטה מנהלית ההלכה כפי שסוכמה בע"ע 1123/00 בית ספר תיכון ערוני - כל ישראל חברים בתל אביב יפו – צויזנר (נבו 27.06.2001): "... בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במיתחם הסבירות". עוד פסק כב' הנשיא (בדימוס) אייל אברהמי בענין אריאל עטרי, שם הוגש ערעור על החלטת ועדת ערר לדחות ערר שהוגש לפי החוק להגברת האכיפה, כי מלאכת בית הדין היא "לבחון האם הועדה פעלה כדין כשהחליטה לדחות את הערר על החלטת הממונה, כקבוע בחוק להגברת האכיפה, נבחן כאמור את ההחלטה המנהלית אליה הגיעה הועדה במסגרת הבקורת השיפוטית שנקבעה בדין - את אופן ניהול ההליך, ואת סבירות ומידתיות ההחלטה, אליה הגיעה הועדה. בית הדין יוודא כי הועדה התייחסה לראיות שהוצגו בפניה אותה עת". מאחר שמדובר בהחלטות מנהליות הרי שהן נהנות מחזקת תקינות ממעשה המינהל.
...
לאור כל המפורט לעיל – דין הבקשה להידחות.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, דין הבקשות לצווי מניעה זמניים – להידחות.
משלא הוגשו כתבי תביעה והמבקש לא עתר לסעד עיקרי – אין מקום להמשך ההליכים בתיק זה. למרות דחיית הבקשות, אנו מחייבים את המבקש בהוצאות המדינה בסך של 5,500 ₪ בלבד שעליו לשלם בתוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

התובענה הוגשה הן כנגד הנתבעת 1, חברת כח אדם אשר הייתה מעסיקתו הישירה של התובע ואשר הייתה מי ששלחה אותו לעבודה באתר והן כנגד הנתבעות 2-3, המעסיקות בפועל אשר באתר הבניה שלהן עבד התובע בזמנים הרלוואנטיים ושם נפגע.
באשר לנתבעות 2-3, הללו נימצאות בהקפאת הליכים מיום 23/7/17 לנוכח הליך פירוק שעודנו מיתנהל נגדן במסגרת פר"ק 22647-10-16, פר"ק 22662-10-16 ו- פר"ק 22648-10-16 בבית המשפט המחוזי תל אביב ועל כן הללו כלל לא התגוננו מפני תובענה זו, אף לא מי מטעמן התייצב לדיונים ואף גורם מטעמן לא זומן לעדות.
די בזה כדי להורות על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 3 הן מחמת העדר יריבות והן מחמת העדר עילה, ואולם ברמה האופרטיבית מחיקה כאמור תהא משוללת כל משמעות, הן מאחר וממילא שתי החברות, האם והבת, מצויות בהליך של הקפאת הליכים ואולם בעיקר מאחר והמבטחת, הנתבעת 4, נטלה על עצמה כסוי בטוחי תקף עבור כלל הנתבעות, קרי הנתבעות 1-3, למועדים הרלוונטים לתאונה, הגם שלא נטלה על עצמה את הייצוג המשפטי עבורן בתובענה זו, אלא ייצגה את עצמה בלבד (ראה הצהרת ב"כ הנתבעת 4, בעמ' 3 לפרוטוקול דיון מיום 11/3/21).
...
לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בתאונת עבודה, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות בהן נשא או ישא בעתיד בקשר לתאונה לרבות נסיעות לקבלת טיפולים ככל שיזדקק להם בעתיד, גם לאחר שובו למולדתו ביום מן הימים, בסך כולל של 50,000 ₪.
51293 71סוף דבר 54678313לאור כל המקובץ לעיל, הריני מעמידה את נזקיו של התובע 1 על סכום של 361,000 ₪.
לאור התוצאה אליה הגעתי בחזית שבין שולחת ההודעה לצדדי ג' 2-3 לפיה דין ההודעה להידחות, תישא שולחת ההודעה בהוצאות צדדי ג' בגין ניהול הליך זה בסך 20,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 10.3.19 פנה התובע לנתבע בשנית במכתב בו כתב: "... בהמשך למכתבך מיום 13/2/19... הנני לעדכן כי בתקופות הללו: א. מתאריך 1/4/16 ועד 10/11/16 עבדתי בחברת בני בכר זועבי חברה לבניה בע"מ. אני עבדתי בחשבונית ועובר לתקופה זו המעסיק היה אמור לשלם עבורי את דמי הביטוח הלאומי. החברה נימצאת (עדיין) בהליכי פשט"ר כאשר המנהל המיוחד של החברה שמונה ע"י בית המשפט הכיר בי כעובד החברה לכל דבר ועניין (מצורף בזאת) ב. מתאריך 11/11/2016 ועד 22/3/2017 התייצבתי בלישכת התעסוקה. תביעה לקבלת דמי אבטלה עבור תקופה זו הוגשה על ידי לביטוח הלאומי ב2/3/2017. ג. מתאריך 1/8/2017 ועד 8/10/17 התייצבתי בלישכת התעסוקה. תביעה לקבלת דמי אבטלה עבור תקופה זו תוגש על ידי לביטוח הלאומי. אישורי התייצבות בלישכת התעסוקה מצורפים בזאת לעיונך..." ר' נספח ו2 לכתב התביעה.
נציין גם את סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק) קובע כי- "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לעניין הזכות לגמלה, כאילו שולמו". ניתן אם כן לומר איפוא כי זכאות התובעת לדמי אבטלה אינה מותנית בתשלום דמי ביטוח על ידי המעסיק, כפי שאף נפסק ע"י בית הדין הארצי – "לא יכול להיות ספק כי העובד זכאי לגימלה מהמוסד, כאילו שולמו דמי הביטוח במלואם, וזאת באופן עצמאי ובלתי תלוי בזכויותיו של המוסד כלפי המעביד". (ראו: דב"ע נ"ו/301- 0 המוסד לביטוח לאומי – אחמד רדאידה ואח', [פורסם בנבו] פד"ע ל"א, 402, 406) בכל הקשור לזכות השיפוי של המוסד כלפי המעסיק קובע סעיף 369(א) לחוק כדלקמן- "לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה בגימלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה". להלן הכרעתינו: לאחר שעיינו בכלל הראיות ושמענו את העדויות שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי אכן יש לראותו כעובד בחברה בתקופה הרלוואנטית ומשכך שוכנענו כי הוא זכאי לדמי אבטלה, וזאת למרות המועד בו הוגשה התביעה וזאת מהנימוקים שיפורטו לעיל: ראשית, עיון בעדותו של התובע מעלה כי העיד כי עבד בחברה וכן הדגיש כי הסיכום בינו לבין החברה היה תשלום נטו בלבד, כנגד חשבוניות ועדותו זו לא נסתרה: " העד, מר הדס: לבקשת הבעלים של בני בכר זועבי השכר שלי, שכר
גם בדיון המקדמי הבהיר התובע (שאינו מיוצג) את עמדתו, שלא נסתרה : " אני עבדתי אצל באכר חברה לבניה בתקופה של כימעט שלוש שנים. פוטרתי. החברה נכנסה להקפאת הליכים וכמעט כל עובדי החברה פוטרו ביניהם. ביקשו שאביא חשבונית. לא עבדתי אז במקומות אחרים. אני בתחום ניהול כללי. לא חשבונות. כל התקופה נתתי חשבוניות לפי כל הכללים. הסיכום ביני לבין מנהל החברה שאביא חשבונית על הנטו. כל התקופה של 3 שנים לא עבדתי במקום אחר. תיק הנכויים של החברה שלי היה סגור. נתנו לי רכב, הכל היה על חשבון המעסיק. עבדתי במשרדי החברה ורק שם. מבוקר עד לילה מאוחר. לא הדפסתי כרטיס נוכחות כי הייתי בתפקיד בכיר. המעסיק היה צריך לשלם את דמי הבטוח הלאומי ויתר הדברים הנלווים. מסתבר שהמעסיק חטא בכל מיני דברים ובגלל זה כנראה החברה קרסה. בין היתר שלא שולם עלי דמי בטוח לאומי. זה מחדל שלו ואני זה שנענשתי. אני לא שילמתי בטוח לאומי. ביקשו ממני חשבונית על הנטו. העמידו לרשותי רכב ואמצעים ומשרד. הכל מסביב היה על חשבון החברה. גיליתי רק אחרי שהחברה קרסה שלא שלמו עבורי בטוח לאומי. לא יודע גם אם שולם עבורי למס הכנסה. לא היתי מנהל חשבונות ולא אחראי על הדברים האלה". וכן בהמשך העיד התובע: "עו"ד פוגל: עכשיו, בהתאם למכתב מיום 10/03/2019 שצירפת כנספח ו' 2
...
משכך התביעה מתקבלת.
אנו קובעים כי התובע היה עובד בחברה והיא זו שהיתה אחראית לתשלום דמי הביטוח עבור עבודת התובע.
משקבענו כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברה באופן שהתובע צבר תקופת אכשרה הנדרשת בחוק, דין התביעה להתקבל במלואה.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת החלטה זו נקבע, בין היתר, מינויים של עו"ד אמיר פלמר ועו"ד אלונה בומגרטן, כנאמנים ליישום הליכי חידלות הפרעון של החברות (להלן: "הנאמנים") ביום 19/07/23 אושר הליך מכר פעילות האבטחה והשמירה של חברת שחף, לחברת מודיעין אזרחי בע"מ, ומכר פעילות המוקד לחברת צוות 3 מערכות מיגון בע"מ. על פי טיעוני הצדדים, ביום 10/08/23 הגיש המבקש תביעה נגד החברה לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה במסגרת ד"מ 25707-08-23 אפינאר נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ, בגין טענות לפיטורים שלא כדין, ניכוי שכר, פיצוי בגין תלוש פגום, אי מתן הודעה מוקדמת ועוד.
סעיף 29(5) לחוק חידלות פרעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חידלות פרעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעיניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חידלות הפרעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחסכון בזמן השפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 12 (29/07/2021)).
ובלשונו של בית המשפט העליון ברע"א 7283/22 חדד נ' יעקב כשדי השקעות בע"מ, פסקה 11 (01/01/23): "הראציונאל העומד מאחורי רכוז התביעות לפני גורם אחד, הוא הנאמן, חלף הגשת תביעות מרובות לאכיפת חובותיו של החייב לבתי משפט שונים, נעוץ ביכולתו של הנאמן לעמוד על תמונת החובות הכוללת, דבר אשר תורם לקיומו של הליך מרוכז, יעיל, מהיר ושוויוני לחלוקת נכסי החייב..". בשים לב לאמור, נקבע כי היתר לניהול הליכים משפטיים נגד תאגיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, "בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חידלות הפרעון יגרום עוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב" (רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 (02/01/19) (להלן: "עניין אסולין"); (רע"א 8327/07 שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום, פסקה 2 (23/12/07)).
...
עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקש לא עומד בתנאי החוק להגשת בקשה לקבלת היתר לניהול הליך משפטי נגד חברה בחדלות פירעון, שכן טענות המבקש נוגעות לאירועים שאירעו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, וממילא אין מדובר בניהול הליך מורכב בבירור הטענות שבשלהם ראוי לנהל הליך משפטי בנפרד מהליכים חדלות הפירעון.
סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).
עוד עולה מכתב התביעה כי המבקש מודה כי הוא בעצמו התפטר, שכן אף לטענתו סירב להמשיך לעבוד ועזב מיוזמתו את מקום העבודה (סעיף 5 לכתב התביעה), על כן טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין, בהיעדר שימוע, דינן להידחות.
סוף דבר: סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו