הגשת ראיות לאחר קביעת סיכומים

לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

לא זו אף זו: במסגרת ההודעה על רשימת עדיה ומוצגיה שהגישה ביום 17.1.2021, בהתאם להחלטתו של כב' השופט יואב פרידמן שדן בשעתו בתביעה, הודיעה התובעת כי מטעמה יעידו היא בעלה וחמותה, וכן עובד זר מהודו בשם אדולף קסטלינו; בנוסף הגישה התובעת אישורים על נכותו של בעלה ועל הקיצבאות שהוא מקבל מהמל"ל וכן אישורים על העסקת עובד זר ואישור חברת הסיעוד אודות השכר והתוספות שיש לשלם לעובד זר. במסגרת הודעה זו ציינה התובעת כדלקמן: "חרף מאמצים רבים שנעשו, עדיין חסר לתובעת מספר מסמכים רלוואנטים בעיניין העסקת העובד הזר שמטפל בבעלה, הסובל מנכות קשה, תפקיד שהתובעת מילאה במסירות נפש מאז שנישאה לו, דבר שנבצר ממנה לעשות עקב הנכות שהוסבה לה בעטיה של התאונה הקשה, והתובעת שומרת על זכותה להגיש בפני כב' ביהמ"ש בקשה מתאימה.." בישיבת קדם המשפט מיום 3.3.2021, שנקבעה לאחר הגשת ראיות הצדדים, הצהיר ב"כ התובעת לפרוטוקול כך: "מטעמנו תעיד התובעת. בנוסף מבקשים להעיד עובד זר שמטפל בבעל. הבעל עם נכות קשה מלידה. הידיים שלו קצרות ואין תיפקוד של הידיים, והוא מקבל קצבה. עד התאונה התובעת טיפלה בו. לאחר התאונה נאלצו התובעת ובעלה להעסיק עובד זר, כי התובעת לא יכולה לטפל בו יותר. קבלתי לפני יומיים אישור לגבי מועד תחילת ההעסקה של אותו עובד זר - 23.2.14, ממש בסמוך לאחר התאונה. זה העובד הזר הראשון שהעסיקו, והוא איתו עד היום". עולה אפוא, כי הטענה לפיה בגין פגיעתה בתאונה לא היה בידה של התובעת להמשיך ולטפל בבעלה הנכה כפי שעשתה עד אז, ועקב כך נאלצו לשכור את שירותיו של עובד זר, הגם שלא נטענה במפורש בכתב התביעה, נטענה ברחל בתך הקטנה הן במסגרת ההודעה על הגשת מוצגים מיום 17.1.2021 והן בישיבת קדם המשפט מיום 3.3.2021; חרף זאת, לא באה מצד הנתבעים כל היתנגדות לטענה זו, לא לאחר הגשת מוצגי התובעת ולא בקדם המשפט, הגם שזה היה מיועד להעלאת התנגדויות, ככל שישנן, למוצגי הצד שכנגד (החלטה מיום 27.10.2020); בדומה, לא הועלתה כל היתנגדות להגשת המוצגים הקשורים לנכותו של ח' ולהעסקת עובד זר לצורך הטיפול בו. היתנגדות כאמור לא הועלתה גם לאחר קדם המשפט, בו הועלתה במפורש טענת התובעת, ועד למועד שמיעת הראיות, כשנה ומחצה לאחר מכן.

...

מכל האמור לעיל, ונוכח קביעתי על העמדת חלף-שכרה של התובעת עובר לתאונה על בסיס של 5,600 ₪, מצאתי לנכון להעמיד את נכויותיה הזמניות של התובעת, על דרך האומדנא, על השיעורים הבאים, ובהתאם לפסוק לה פיצוי בגין הפסדי שכר כדלקמן: למשך 3 חדשים (דצמבר 2013 - פברואר 2014) יש לפסוק לה פיצוי על פי הפסד שכר מלא, קרי, 3 חדשים X 5,600 ₪ = 16,800 ₪ למשך 9 חדשים נוספים (מרס - נובמבר 2014), עד למלֹאת שנה מהתאונה, יש לפסוק לה פיצוי על פי נכות זמנית של 50%, קרי, 9 חדשים X 50% X 5,600 ₪ = 25,200 ₪ לאחר מכן ועד לפגיעתה באירוע תקיפת הכלבים ביום 20.5.2017, סך הכל כ - 29 חדשים - לפי הנכות הצמיתה שנקבעה לה על ידי מומחית בית המשפט - 10%, קרי, 29 חדשים X 10% X 5,600 ₪ = 16,240 ₪.

אוסיף, כי לא שוכנעתי כי רכשה מכשירי חשמל כגון מייבש כביסה, מדיח כלים ושואב אבק רק בגין פגיעתה בתאונה, כטענתה (עמ' 11, ש' 17).

כאב וסבל בהתאם להוראות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976 ועל פי נכותה הרפואית של התובעת וגילה, יש לפסוק לה סך של 20,970 ₪ בפריט זה. סך כל הנזק נזקה של התובעת מסתכם איפוא, בסך של 216,838 ₪ כדלקמן: הפסדי שכר בעבר: 92,549 ₪ אובדן כושר השתכרות : 70,000 ₪ הפסדי פנסיה: 20,319 ₪ עזרת הזולת : 10,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות: 3,000 ₪ כאב וסבל: 20,970 ₪ סיכום: 216,838 ₪ סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 216,838 ₪.

בקשת המערער נדחתה על ידי ההרכב בהמשך אותו היום, תוך שצוין, בין היתר: "מדובר בבקשה שמוגשת בחריגה מסדרי הדין ודיני הראיות. לא זו בלבד שהיא הוגשה לאחר שלב ההוכחות במשפט, אלא ממש ערב המועד שנקבע לסיכומי הגנה (לאחר מתן ארכה), זאת ללא כל הנמקה לגבי עיתויה התמוה מכל בחינה.

...

בקשה זו נדחתה ביום 29.11.2022 וההרכב הדגיש בהחלטתו, בין היתר, כי ככל שהמערער יציג ראיות שיהיה בהן כדי לסתור את דבריהם של עדים מסוימים אשר הוזכרו בהכרעת הדין, "וודאי לא נתעלם מהן, ונעניק להן את המשקל הראייתי המתאים". ערעור שהגיש המערער על החלטה זו, נדחה ביום 30.1.2023 בפסק דיני בערעור הפסלות הקודם, שם הודגש: "כאמור, חברי ההרכב הבהירו בהחלטת הפסלות, באופן ברור ומפורש, כי הכרעת הדין לא דנה בעניינו של המערער ולא קבעה ממצאים בעניין אשמתו; כי קביעותיהם ביחס למהימנות העדים היו רלוונטיות 'נכון לנקודת הזמן של הכרעת הדין'; וכי יתאפשר למערער להביא ראיות שיסתרו את דברי העדים. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי גם לגופם של דברים כי עלה בידי המערער להראות שדעתם של חברי ההרכב 'ננעלה' ביחס אליו או למעשים המיוחסים לו." בעקבות זאת המשיך ההליך להתנהל כסדרו.

] בנסיבות אלה איננו רואים כל הצדקה או נימוק לקבלת הבקשה, והיא נדחית בזאת על הסף.

עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות, משלא עלה בידו להראות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד מי מחברי ההרכב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את הניסיון להסיק מהחלטה זו סירוב של המותב לקבל ראיות, כאמור, מהטעם שתוֹכנן עשוי לסתור את האמור בהכרעת הדין.

הערעור נדחה, אפוא, ועמו נדחית בקשת המערער להורות על עיכוב הדיון בהליך המתנהל בפני בית המשפט קמא.

סיכומי התובע הוגשו ביום 1.3.23, סיכומי הנתבע 5 הוגשו ביום 8.5.23 וסיכומי הנתבע 2 הוגשו ביום 29.5.23 (עותק קריא ומצומצם מהם הועבר ללשכתי בידי ב"כ הנתבע 2 בסמוך לאחר מתן החלטתי בעיניין זה מיום 23.6.23 ובשים לב להחלטתי מיום 26.6.23 בבקשת התובע בדבר הקף הסיכומים שנקבע).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות שהוגשו, שמעתי את העדים וקראתי את סיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות כנגד הנתבעים 2 ו-5.

...

אומר רק שאני סבורה כי אין כל תחולה רטרואקטיבית באשר חוק איסור לשון הרע, אותו פירשו הערכאות בעניין ניידלי, לא השתנה.

התוצאה 13.1 אשר על כן, ועל יסוד המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 2 ו-5.

13.2 ביחס לנתבע 2 – אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

סירטון זה צורף לראשונה לראיות התובע והוצג בישיבה המסכמת שנקבעה לאחר הגשת ראיות שני הצדדים ובטרם העברת התיק לשמיעת ראיות.

...

לאור כל האמור לעיל, באתי למסקנה כי התובע לא צלח להרים את נטל השכנוע ולהוכיח רשלנות של העירייה לפגיעתו.

סוף דבר אין מחלוקת על כך שהתובע מעד ונפגע בשל כך. עם זאת, ברגע שנותק קשר סיבתי משפטי בין הסכך הנטען כמפגע מסוכן, לבין היותו הגורם למעידה כפי שארעה הלכה למעשה, לא צלח התובע להצביע על מהו אותו מפגע אשר גרם למעידה כנצפה בסרטון, לא צלח להוכיח קיומו ו/או טיבו וטבעו של מפגע העולה לכדי סיכון צפוי ובלתי סביר והמקים חבות לפתחה של הנתבעת.

מכאן אין מנוס מהמסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

בהתאם לכך, משהייתה מודעת המבקשת לצורך בהבאתן של עדויות אלה, אזי אינני מקבל את טענת המבקשת, שגילתה את הצורך בכך לאחר חשיפת דו"ח החקירה, ואני קובע כי למבקשת מחדל משמעותי בהקשר זה. הנזק הדיוני כאמור לעיל, הבקשה הוגשה לאחר הצגת הסיכומים מטעם הצדדים, וקבלתה בעת הזו משמעותה פתיחת ההליך מחדש באופן שיש בו, כדי לגרום נזק למשיבה, אשר כבר חשפה את מלוא הראיות שברשותה.

...

בהתאם לכך, משהייתה מודעת המבקשת לצורך בהבאתן של עדויות אלה, אזי אינני מקבל את טענת המבקשת, שגילתה את הצורך בכך לאחר חשיפת דו"ח החקירה, ואני קובע כי למבקשת מחדל משמעותי בהקשר זה. הנזק הדיוני כאמור לעיל, הבקשה הוגשה לאחר הצגת הסיכומים מטעם הצדדים, וקבלתה בעת הזו משמעותה פתיחת ההליך מחדש באופן שיש בו, כדי לגרום נזק למשיבה, אשר כבר חשפה את מלוא הראיות שברשותה.

סוף דבר לאור האמור, אף שמדובר בעדות שיכול ותהא משמעותית למי מהצדדים, הרי שנוכח מחדלה של המבקשת, אשר בחרה שלא לזמן את הקטינה ואת אמה לעדות מטעמה בשלב פרשת התביעה, הרי שאני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.