ראו: רע"א 3803/20 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.07.2020):
"הפסיקה פירשה את תקנה 8(א) לתקנות כאוסרת על הצדדים להגיש למומחה חוות דעת רפואית (שאינה מטעם מומחה שמונה על ידי בית המשפט), וכי "האיסור חל בין אם חוות הדעת הרפואית הוכנה לצרכי המשפט הנידון ובין אם הוכנה לצורך אחר; בין אם חוות הדעת הרפואית נערכה על ידי מומחה אובייקטיבי ובין אם נערכה על ידי מומחה מטעם אחד הצדדים" (רע"א 3635/10 בן בסט נ' בן בסט, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.7.2010)".
...
יפים לעניין זה דברי כב' השופט אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית, 2012) עמ' 659-658:
"איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה. לא כך מכתב, שאינו חורג מסיכום גרידא של התיק הרפואי של התובע".
ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.05.2012) סקר שופט זילברטל את המאפיינים לחוות דעת רפואית (בפסקה 10 לפסק הדין) :
"אכן, על-פי מצוות המחוקק אין לצרף לבקשה למינוי מומחים ואין להציג למומחה "חוות דעת רפואית" (תקנה 8(א) לתקנות), אך נוכח האמור לעיל, אני סבור שאין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (מהדורה שניה, תש"ן), עמ' 279, ס' 439).
"
השופט זילברטל חזר על קביעתו ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חב' לביטוח )16.07.2012) והוסיף גם ביחס למסמך מוזמן, כי משמסמך אינו כולל סממנים מובהקים המאפיינים חוות דעת כגון הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד, ומשעוסק הוא בתיאור מצבו של הנפגע, אין מניעה להמציאו למומחה מטעם בית המשפט, שכן "קיימת חזקה בעלת משקל כי ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה, זרועו הארוכה של בית המשפט, שידע לבור את המוץ מן הבר ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל מול 'מקצת חוות דעת' ".
כפי שמציין אף כב' השופט ריבלין בספרו תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מה' 4, הוצאת גדין שידות) (להלן: "ריבלין") עמ' 665: "באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה אם המדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעה המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי. אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני מומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשניה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו".
הגישה המקובלת בפסיקה מבקשת להישמר מפני הרחבה יתרה של המונח "חוות דעת". עם זאת, דומה כי אין חולק ש"מסמכים שיש בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד" עולים כדי חוות דעת.
לאור כל האמור לעיל, מאחר שבענייננו טרם ניתנה חוות דעתו של המומחה הרפואי, בתחום הפסיכיאטריה, ומבלי להטיל במומחה שנחשף, שלא בטובתו, למסמך שהועבר אליו ע"י התובעת, כל דופי, החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על החלפתו.
אני מורה לב"כ התובעת לפנות לד"ר יצחק מלכה (עם העתק לצדדים שכנגד ולבית המשפט) ולהודיע לו כי יש להתעלם כליל מהמסמך של ד"ר אבו נסרה.
