הגשת חוות דעת פרטית לוועדה רפואית של ביטוח לאומי

האם הגשת חוות דעת "פרטית" מטעם הנפגע לועדה הרפואית שליד המל"ל, מהוה כשלעצמה, טעם למתן אישור להבאת ראיות לסתור הקביעה על פי דין?  סיטואציה מיוחדת היא זו, שבה הונחה בפני הועדה חוות דעת "פרטית" מטעמו של הנפגע.

השופט אליעזר ריבלין, בספרו תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), בעמ' 504, כותב כי:                    "נפגע המתייצב בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ומציג בפניה חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו זוכה ביתרון הנשלל ממנו במסגרת הוראת סעיף 6א לחוק (המונעת הצגת חוות דעת רפואית מטעמו. תכלית החוק והתקנות שהותקנו על פיו היא לייתר את הצורך ואת התועלת שבעצם הפניה אל המומחה שמטעם... הצגת חוות הדעת בפני הועדה הרפואית אינה מתיישבת עם התכלית הזאת. פעולה שכזו אינה מתיישבת גם עם התכלית החקיקתית המוצאת לה ביטוי בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, שעניינה הסתמכות על חוות דעת אובייקטיבית, להבדיל מחוות דעת מטעם אחד מן הצדדים. מקום בו הוצגו חוות דעת שכאלה והועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי סמכה את החלטתה גם עליהן עשוי הדבר לשמש נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור. אמנם, הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו אינן שוללות, מפורשות, את האפשרות שהועדה הרפואית תקבל לידיה גם חוות דעת של מומחים מטעם הנפגע, אך ברגיל נוהגת הועדה לסמוך את ממצאיה, במידת הצורך, על חוות דעתו של רופא מומחה מטעמה. בחירתה של הועדה לסמוך על חוות דעת מטעם הנפגע עשויה לפגום בתקפות קביעתה לעניין תביעת הפיצויים המתבררת בבית המשפט". דברים אלה צוטטו בפסיקה והיו להלכה (ראו למשל, רע"א 7905/10 אוחנה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ).

...

סוף דבר משכך, בנסיבות אלה ומן הטעמים המפורטים לעיל, נחה דעתי כי יש להתיר הבאת ראיות לסתור.

הבקשה מתקבלת.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו בסוף ההליך.

האם הגשת חוות דעת "פרטית" מטעם הנפגע לועדה הרפואית שליד המל"ל , מהוה כשלעצמה, טעם למתן אישור להבאת ראיות לסתור הקביעה על פי דין?  סיטואציה מיוחדת היא זו, שבה הונחה בפני הועדה חוות דעת "פרטית" מטעמו של הנפגע.

השופט אליעזר ריבלין, בספרו תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), בעמ' 504, כותב כי: "נפגע המתייצב בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ומציג בפניה חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו זוכה ביתרון הנשלל ממנו במסגרת הוראת סעיף 6א לחוק (המונעת הצגת חוות דעת רפואית מטעמו. תכלית החוק והתקנות שהותקנו על פיו היא לייתר את הצורך ואת התועלת שבעצם הפניה אל המומחה שמטעם... הצגת חוות הדעת בפני הועדה הרפואית אינה מתיישבת עם התכלית הזאת. פעולה שכזו אינה מתיישבת גם עם התכלית החקיקתית המוצאת לה ביטוי בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, שעניינה הסתמכות על חוות דעת אובייקטיבית, להבדיל מחוות דעת מטעם אחד מן הצדדים. מקום בו הוצגו חוות דעת שכאלה והועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי סמכה את החלטתה גם עליהן עשוי הדבר לשמש נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור. אמנם, הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו אינן שוללות, מפורשות, את האפשרות שהועדה הרפואית תקבל לידיה גם חוות דעת של מומחים מטעם הנפגע, אך ברגיל נוהגת הועדה לסמוך את ממצאיה, במידת הצורך, על חוות דעתו של רופא מומחה מטעמה. בחירתה של הועדה לסמוך על חוות דעת מטעם הנפגע עשויה לפגום בתקפות קביעתה לעניין תביעת הפיצויים המתבררת בבית המשפט". דברים אלה צוטטו בפסיקה והיו להלכה.

...

סוף דבר משכך, בנסיבות אלה ומן הטעמים המפורטים לעיל, נחה דעתי כי יש להתיר הבאת ראיות לסתור.

הבקשה מתקבלת.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בהחלטתה מיום 14.11.16 קיבלה הוועדה הרפואית לעררים (להלן – הוועדה לעררים) את הערר וקבעה, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 15% מיום 1.9.16 בגין הגבלה בעמ"ש מותני לפי סעיף 37 (7) (א-ב) לתקנות) הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 1956- תשט"ז. (להלן - התוספת לתקנות)) "ובכך היא מקבלת את חוות דעתו של פרופ' רופמן". קביעה זו עומדת בבסיס הבקשה שבפניי.

לטענתו, הגשת חוות דעת פרטית כשלעצמה למל"ל אינה מהוה עילה לקבלת הבקשה, ושיעור הנכות נקבע לתובע על בסיס מימצאי בדיקה גופנית וממצאי הדימות שהוצגו לועדה ואיששו את חוות דעתו של פרופ' רופמן.

מעיון בדוחו"ת המל"ל, ולנוכח מסקנתי שלעיל, בדבר החסר במסמכים רפואיים רלוואנטיים מעברו הרפואי של התובע, שלא הונחו לפני הוועדה לעררים עובר לקבלת החלטתה, ועל רקע השינויים הקוטביים בשעורי הנכות שנקבעו בוועדות, נראה כי המסקנה במקרה זה היא, שקביעת הועדה לעררים הושפעה באופן ממשי מחוות-הדעת הפרטית של התובע, באופן שיש בו כדי לפגוע בתכלית החקיקתית של חוק הפיצויים.

...

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל.

מסקנה זו מושתתת לא רק על השינוי המהותי שחל בשיעור הנכות, שעה שהועדה הרפואית קבעה כי לתובע לא נותרה נכות כלל, והועדה לעררים שעיינה בחוות הדעת אמצה אותה במלואה וקבעה כי נותרה לתובע 15% נכות, אלא גם בדרך התנסחות הועדה לעררים, המעידה כי חוות-הדעת הפרטית שהוצגה לה היוותה נתון משמעותי בקביעתה.

מעיון בדוחו"ת המל"ל, ולנוכח מסקנתי שלעיל, בדבר החסר במסמכים רפואיים רלוונטיים מעברו הרפואי של התובע, שלא הונחו לפני הועדה לעררים עובר לקבלת החלטתה, ועל רקע השינויים הקוטביים בשיעורי הנכות שנקבעו בועדות, נראה כי המסקנה במקרה זה היא, שקביעת הוועדה לעררים הושפעה באופן ממשי מחוות-הדעת הפרטית של התובע, באופן שיש בו כדי לפגוע בתכלית החקיקתית של חוק הפיצויים.

בנסיבות העניין, משניכר כי החלטת הועדה לעררים הושפעה מקביעת המומחה מטעם התובע באופן ממשי, ולנוכח מסקנתי שלעיל כי בעת החלטתה בערר, לא היה מונח בפני הועדה לעררים מלא תיקו הרפואי של התובע הכולל מסמכים מהותיים לצורך הכרעתה, יש לקבל את בקשתה של הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. לנוכח כל האמור, אני מקבלת את הבקשה, ומחליטה למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה שיחווה דעתו בשאלת הנכות שנותרה לתובע מהתאונה.

לפני בקשת הנתבעת למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הוועדה הרפואית"; "המל"ל") לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

כן הובהר בפסיקה עיקבית של בית המשפט כי מקום בו הוצגה לועדה רפואית של המל"ל חוות דעת מטעם הנפגע והועדה סמכה את החלטתה על חוות דעת זו, יכול הדבר לשמש נימוק להבאת ראיות לסתור (בר"ע ת"א) 2422/02 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' אברהמי (2003) ; רע"א 6812/06 תייר נ' עטייה (2007); א. ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה רביעית, תשע"ב-2012, 785) .

כלומר, החוק אינו שולל הגשת חוות דעת פרטית לעיון הועדה , אולם יש לבחון כל מקרה לגופו כאשר יש לבדוק אם הועדה ביטלה את שיקול דעתה לפני חוות הדעת או שקבעה את המצב הרפואי באופן עצמאי ועל יסוד העובדות שעמדו בפניה בש"א ( (מחוזי ת"א) 19243/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) נ' ניר (חיים ) נתניה [2009]).

...

סבורני, כי כאשר עסקינן בועדה המעיינת בחוו"ד פרטית מטעם הנפגע הרי שעל מנת להצדיק הבאת ראיות לסתור, די שתצטרף לעניין זה נסיבה נוספת, אף אם משקלה קל. טעמו של דבר נעוץ בעצם חוסר השיוויון הנוצר מכך שאך ורק צד אחד מביא עמדותיו וטעמיו לפני הגוף הבודק וקביעתו של הגוף הבודק משליכה ומחייבת אף צד ג', אשר לא יכול היה להביא טיעוניו וטעמיו שלו (ראו לעניין זה: רע"א (מחוזי י-ם) 41765-10-11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' ליכטנשטיין (2012)) רעא (מרכז) 47260-12-14 - יעקב מזרחי נ' הפול-המאגר הישראלי לביטוח בע"מ, (2015) .

סיכומם של דברים שאני מקבל את הבקשה, מתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור וקובע כי בשל הנתונים שהובאו לעיל – קביעת המל"ל נסתרה.

הואיל ועסקינן בתביעה לפי חוק הפלת"ד והדרך היחידה להוכיח את מצבו הרפואי של התובע היא על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אני מחליט למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי אשר בשכרו תישא הנתבעת.

אפרט להלן מסקנתי זו. הנימוק הראשון האם הגשת חוות דעת "פרטית" מטעם הנפגע לועדה הרפואית שליד המל"ל , מהוה כשלעצמה, טעם למתן אישור להבאת ראיות לסתור הקביעה על פי דין?  סיטואציה מיוחדת היא זו, שבה הונחה בפני הועדה חוות דעת "פרטית" מטעמו של הנפגע.

השופט אליעזר ריבלין, בספרו תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), בעמ' 504, כותב כי:                    "נפגע המתייצב בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ומציג בפניה חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו זוכה ביתרון הנשלל ממנו במסגרת הוראת סעיף 6א לחוק (המונעת הצגת חוות דעת רפואית מטעמו. תכלית החוק והתקנות שהותקנו על פיו היא לייתר את הצורך ואת התועלת שבעצם הפניה אל המומחה שמטעם... הצגת חוות הדעת בפני הועדה הרפואית אינה מתיישבת עם התכלית הזאת. פעולה שכזו אינה מתיישבת גם עם התכלית החקיקתית המוצאת לה ביטוי בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, שעניינה הסתמכות על חוות דעת אובייקטיבית, להבדיל מחוות דעת מטעם אחד מן הצדדים. מקום בו הוצגו חוות דעת שכאלה והועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי סמכה את החלטתה גם עליהן עשוי הדבר לשמש נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור. אמנם, הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו אינן שוללות, מפורשות, את האפשרות שהועדה הרפואית תקבל לידיה גם חוות דעת של מומחים מטעם הנפגע, אך ברגיל נוהגת הועדה לסמוך את ממצאיה, במידת הצורך, על חוות דעתו של רופא מומחה מטעמה. בחירתה של הועדה לסמוך על חוות דעת מטעם הנפגע עשויה לפגום בתקפות קביעתה לעניין תביעת הפיצויים המתבררת בבית המשפט". דברים אלה צוטטו בפסיקה והיו להלכה (ראו למשל, רע"א 7905/10 אוחנה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ).

...

סוף דבר משכך, בנסיבות אלה ומן הטעמים המפורטים לעיל, נחה דעתי כי יש להתיר הבאת ראיות לסתור.

הבקשה מתקבלת.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו בסוף ההליך.