הגשת חוות דעת מומחה מטעם בית משפט ללא בדיקת התובע

דהיינו, התובע יגיש כתב תביעה מתוקן, אליה יצרף חוות דעת בתחום הנורולוגי, הנתבעת תדרש להגיש כתב הגנה מתוקן וכן לבדוק את התובע ולהגיש מטעמה חוות דעת בתחום הנורולוגי, מכללא, בית המשפט יידרש למנות מומחה מטעמו בתחום הנורולוגי, הצדדים ידרשו לחוות דעת כזו אשר עלולה להוביל לניהול ישיבת הוכחות שבה ייחקר המומחה.

...

עדותו של ד"ר כנאענה היתה עניינית, מהימנה ומבוססת כדבעי על התיעוד הרפואי, נתתי בה אמון רב ושוכנעתי שעניינו של התובע נבחן בצורה מעמיקה.

לא ניתן להתעלם כי המומחה מטעם בית המשפט התייחס בחוות דעתו למהימנות תלונותיו של התובע: דומני, שהיבט זה מוביל לטעם נוסף שבגינו יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת חוות דעת וזאת לאור עדותו של התובע עצמו .

סיכום בחנתי בהחלטה זו מס' היבטים ובשים לב להליך שהתקיים, לחוות דעת המומחה, ולעדות התובע, אני דוחה את הבקשה להוספת חוות דעת בתחום הנוירולוגי בדרך של תיקון כתב התביעה.

לגוף הדברים, בית המשפט ציין כי הוא לא שוכנע שבדיקה על-ידי מומחה מטעם המשיבה, "תעניק לה יתרון מול מומחה בית המשפט, והתובעים לא פירטו איזו יתרון יצמח מכך. חזקה על מומחה בית המשפט כי יפעל במקצועיות ובאופן אובייקטיבי ואין זה המקרה הראשון בו עומד מומחה מטעם בית המשפט מול חוות דעת של הצדדים". המבקשים הגישו בקשה לעיון מחדש בהחלטות הנ"ל; וכן, "למען הזהירות", ליתן בידם ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות.

...

תמצית טענות הצדדים המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי החלטותיו של בית משפט השלום ופסק-דינו של בית המשפט המחוזי מעוררים שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך זה: האם יש לאפשר למבטחת להמציא חוות דעת רפואית מטעמה, בנסיבות שבהן נעתר בית המשפט לבקשת התובע, לפטור אותו מהגשת חוות דעת מטעמו בהתאם להלכת פלוני? לגישתם של המבקשים, יש להשיב לשאלה זו בשלילה, מכיוון שמתן אפשרות למבטחת להגיש חוות-דעת מטעמה בנסיבות הנ"ל, מרוקן מתוכן את הלכת פלוני; ומתמרץ את המבטחת להתנהל בחוסר תום-לב עובר להגשת התביעה, ביודעה כי גם אם תוגש תביעה, וגם אם המבטח יקבל פטור מצירוף חוות-דעת מומחה רפואי בשל התנהלותה כאמור – היא תהא רשאית להגיש חוות-דעת מטעמה.

עמדתי היא כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן, וכך אציע לחבריי כי נורה.

מן העבר השני, מצב כזה מותיר על כנם, במידה רבה, את תמריצי המבטחת לסרב להפנות מבוטח לבדיקה רפואית מטעמה עובר להגשת התביעה, ביודעה כי אף אם תוגש תביעה, ואף אם יינתן למבוטח פטור מצירוף חוות-דעת רפואית בגין התנהלותה – היא עדיין תוכל להגיש חוות-דעת מטעמה, באופן שיקנה לה יתרון משמעותי על-פני התובע, אם יבחר לנצל את הפטור שניתן לו. לפיכך, אני סבורה כי ככלל, כאשר ניתן למבוטח פטור מצירוף חוות-דעת בשל התנהלות בחוסר תום-לב של המבטחת, בהתאם להלכת פלוני – המבטחת תהיה מנועה מלהגיש חוות-דעת רפואית מטעמה.

סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור במובן זה שההחלטות מושא הערעור של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי – יבוטלו.

כדי לקדם את ההליך ולאזן בין בקשת התובעים לבחינת האותנטיות לבין זכויות הנתבעת לפרטיות והגנה על כלל החומר שבמחשב, הורתי כי מומחה מטעם בית המשפט (ולא מומחה מטעם התובעים) יבחן את שאלת אותנטיות המסמך, יבדוק את השאלה מתי נוצר המסמך הנושא תאריך 24/8/2003 לראשונה והאם נעשתה בו מניפולציה או שינוי לאחר מכן.

לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לא העלו התובעים שוב את הטענה ביחס לאותנטיות המכתב, ברם לטענתם אין הוכחה כי המכתב נשלח או כי נתקבל על ידי המנוח.

...

לסיכום סוגיית זכות היוצרים, לא הוכח כי המנוח יצר יצירה מקורית.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

המזכירות תעביר לנתבעת באמצעות בא כוחה את הפיקדון שבתיק שהופקד על ידי התובעת לצורך הבטחת הוצאות הנתבעת, והתובעים ישלמו לנתבעת את היתרה.

מנגד, הנתבע הגיש חוות דעת של מאתר הנזילות שלומי קלדרון, שבדק את שתי הדירות באמצעות מִכשור מיתקדם, והסיק שמקור הנזילה "מצנרת ביוב 4 מקומה לקומה". אותה צנרת גרמה לנזקים כבדים בעקבות נזילה בבניין, וניתן צו בית משפט להחלפת צנור הביוב הישן בדיוק באותו איזור עליו הצביע מר קלדרון כמקור הנזילה.

בעיניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט ש' אלוני ז"ל בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, פִסקה 4 (23.4.1990): "... אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן ..."  (ההדגשה שלי – ס.מ.; עיינו גם:  ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 190 (1985); ע"א 2099/08   עריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, פִסקה 22 (28.10.2010); ע"א 558/96, 1240/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 569-570 (1998); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח, פִסקה 3 (28.2.2005); ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, פ"ד נו(2) 936).

(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.

באשר להוצאות המשפט, לאחר שעיינתי בטענות התובע בעיניין ובחשבוניות שצורפו (אציין, כי לא צורפה חשבונית בדבר שכר המתורגמן), אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ₪ (סכום זה מורכב מ: 1,170 ₪ עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע; 7,368 ₪ בגין התשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומאתר הנזילות אלעד שאול; 874 ₪ בגין אגרת התביעה; 1,804 ₪ בגין התימלול שצורף לתצהיר התובע (ת/2); 800 ₪ שכר העדים מטעם התובע; 484 ₪ בגין הוצאות נוספות).

...

באשר להוצאות המשפט, לאחר שעיינתי בטענות התובע בעניין ובחשבוניות שצורפו (אציין, כי לא צורפה חשבונית בדבר שכר המתורגמן), אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 12,500 ₪ (סכום זה מורכב מ: 1,170 ₪ עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע; 7,368 ₪ בגין התשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומאתר הנזילות אלעד שאול; 874 ₪ בגין אגרת התביעה; 1,804 ₪ בגין התמלול שצורף לתצהיר התובע (ת/2); 800 ₪ שכר העדים מטעם התובע; 484 ₪ בגין הוצאות נוספות).

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים עליהם הוריתי (סכום פסק הדין, הוצאות המשפט ושכר טרחת ב"כ התובע) בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

באשר לפיקדון בסך 800 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט לפי ההחלטה מיום 6.6.2021, אני מורה למזכירות בית המשפט להשיבו לידי ב"כ הנתבע, עו"ד מורן אילני, עבור הנתבע.

יוער כי תצהיר התובע נערך לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אולם התובע לא ביקש לתקן תביעתו לאור ממצאיו, ולכן תביעתו לא כוללת את הטענה כי הוצג לו כי נמכר לו אריח גרניט פורצלן ובפועל נמכר אריח קרמי.

הכלל הובהר בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, 31.12.1988: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן." המומחה ציין כי מצא ברחבי הבית שריטות בשכיחות משתנה, גבוהה עד נמוכה, בפזור וכיווניות אקראית.

המומחה מטעם התובע כלל לא בחן את טיב האריח בבדיקת מעבדה, ובנסיבות העניין יש לאמץ את הבדיקות ששני המומחים הנוספים שלחו, למרות שסך הכל נבדקו 3 אריחים ולא 5 כמו שמחייב התקן.

...

סוף דבר התובע רכש מהנתבעת 2 אריחים, אולם לא הוכח כי אריחים אלו נרכשו מהנתבעת 1.

על כן, התביעה נדחית.

ההודעה לצד שלישי נדחית, מאחר וההודעה לא גרמה לטרחה מרובה, מעבר להגנת הנתבעת 1 ממילא, תישא שולחת ההודעה בהוצאות הצד השלישי ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.