הגשת חוות דעת מומחה לאחר הזמן שקצב בית המשפט פסילת חוות דעת

עובדה זו מצוינת גם בתעודת חדר המיון מיום התאונה, בה צוין כי נמצא "חתך במצח עליון באורך 2 ס"מ". הנתון השני התומך בגירסת התובע הוא גירסתו של העובד, מר סוויסה, אשר העיד מטעם התובע ואישר את הגרסה לפיה התובע צעד בקצב הליכה ולא רץ לעבר הדלת.

שתי האפשרויות מובילות לכך שאין בידי בית המשפט ראיות קונקרטיות באשר למהירות הירידה של הדלת וזמן ההשהיה של הדלת, נכון ליום התאונה וכיוצ"ב. למותר לציין כי ביצוע בדיקות אלה היה ביכולתה ובשליטתה של הנתבעת 1, ואי ביצוען ו/או אי הצגת תוצאות הבדיקה, מונעות האפשרות להיתחקות אחר הנתונים המדויקים של דלת הגלילה, נכון ליום התאונה.

לאחר סיום חקירתו, הגישו הנתבעות בקשה לפסילת חוות דעתו או לחילופין, למינוי מומחה נוסף, בעיקר מהטעם שהמומחה לא היתייחס בחוות דעתו לסיכום הבדיקה הנ"ל מבית חולים רמב"ם, למרות שצוינה במסמכי הביטוח הלאומי שנשלחו לו ע"י הנתבעות.

הכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום לסטות מחוות דעת מומחה בית המשפט אשר העמיד את נכותו הרפואית של התובע על 20%.

...

נוכח כל האמור, אני קובעת כי הפסד השתכרותו של התובע לעתיד יחושב בהתאם לנכות התפקודית שנקבעה על ידי, בשיעור של 12% ומעמידה את הפיצוי על סך של 348,003 ₪: 348,003 ₪ = 11,000 ₪ X 12% X 263.63854 הפסד זכויות סוציאליות התובע טוען כי יש להעמיד את הפיצוי בגין הפסדי פנסיה בשיעור של 12.5%.

סוף דבר אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 401,230 ₪.

בנוסף, הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע: שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%+מע"מ, המסתכם בסך של 70,416 ₪.

לאחר שהושלמו העבודות, הגישה רם הנדסה תביעה כספית נגד נתיבי איילון, במסגרתה תבעה בין היתר פיצוי כספי בסך של כ-12 מיליון ₪, בגין דרישת נתיבי איילון להאיץ את קצב העבודות בפרויקט.

נתיבי איילון ביקשה מבית המשפט לפסול את חוות הדעת, כיוון שבמהלך הפרויקט שימש כהן בקר לוחות הזמנים מטעמה.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.12.2019 נקבע, כי רם הנדסה לא תהא רשאית להגיש את חוות דעתו של כהן למומחה מטעם בית המשפט, שכן "'גיוס' המהנדס, שהיה בקר לוחות הזמנים של הפרויקט מטעם חב' נתיבי איילון בתקופת ביצוע הפרויקט [...] הנו בגדר הפעלת כוחות משפטיים דיוניים בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת. פעולה זו נגועה בחוסר הגינות, אין להכשירה ואין לאפשר שימוש בחוות דעתו של המהנדס". בית המשפט המחוזי נתן דעתו על טענת רם הנדסה, לפיה טענת הסודות לא הועלתה בבקשתה הראשונית של נתיבי איילון, אולם קבע כי "גם אם נפל פגם דיוני אין הדבר גורע מחומרת ניגוד האינטרסים, שמוכחת על פניה מעמוד 6 לחוות הדעת של המהנדס מטעם חב' רם". מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוענת רם הנדסה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך ש"התערב בהסדר החוזי המפורש בין הצדדים, אשר במסגרתו נקבעה מניעה ספציפית ומידתית מצד המומחה [.

] שמתן חוות דעת, למעלה מ-6 שנים לאחר סיום ההיתקשרות בינו לבין נתיבי איילון, נגועה בנגוד עניינים ופסולה".

...

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.12.2019 נקבע, כי רם הנדסה לא תהא רשאית להגיש את חוות דעתו של כהן למומחה מטעם בית המשפט, שכן "'גיוס' המהנדס, שהיה בקר לוחות הזמנים של הפרויקט מטעם חב' נתיבי איילון בתקופת ביצוע הפרויקט [...] הינו בגדר הפעלת כוחות משפטיים דיוניים בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת. פעולה זו נגועה בחוסר הגינות, אין להכשירה ואין לאפשר שימוש בחוות דעתו של המהנדס". בית המשפט המחוזי נתן דעתו על טענת רם הנדסה, לפיה טענת הסודיות לא הועלתה בבקשתה הראשונית של נתיבי איילון, אולם קבע כי "גם אם נפל פגם דיוני אין הדבר גורע מחומרת ניגוד האינטרסים, שמוכחת על פניה מעמוד 6 לחוות הדעת של המהנדס מטעם חב' רם". מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוענת רם הנדסה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך ש"התערב בהסדר החוזי המפורש בין הצדדים, אשר במסגרתו נקבעה מניעה ספציפית ומידתית מצד המומחה [.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ב"כ המבקשת מיתנגדת להגשת חוות דעת מומחה מטעם ההגנה וצרפה פסיקה רלוואנטית לתמיכה בטענותיה, כי אסור למשיב להמציא הוכחות מטעמו בבקשות מסוג זה אלא בתיק העקרי, שכן, בשלב זה אין בית המשפט קובע מהימנות העדים ומשקלן וכי המחלוקת היא מקצועית ולא עובדתית.

פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם (תיקון מס' 78) תשס"ז-2007 (א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעיניינו.

בבש"פ 6757/09 מוסיף כבוד השופט א' רובינשטיין: "דעת לנבון נקל, כי המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם - לדעתי - לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו.

בוצעו שני ניסויי ראייה -בנסוי בו המשאית פונה בקשת רחבה, נמצא כי נהג המשאית לא יכול היה להבחין בהולכת הרגל בתחילת נסיעתו ממצב עצירה, הולכת הרגל התקרבה בהליכה מהירה בקצב של 1.5 מ' בשנייה וכשנהג המשאית החל בתנועה היא לא הייתה בשדה ראיה שלו.

הולכת הרגל נראית בצורה מינורית (חלק עליון של הראש) בזמן חצייה, דרך חלון דלת ימין, אותו חולפת במשך זמן שלא גבוה משניה אחת ונעלמת משדה ראיה עד שנכנסת שוב לשדה ראיה דרך מראה שמשית חזית עליונה שממנה נראית בצורה מינורית.

...

לאור האמור, הנני קובעת כי קיימות בעניינו של המשיב ראיות לכאורה בעניין אשמתו להתרחשות התאונה.

ע"פ 3883/04 "כמיל אבו סיביה נ' מ. י.", פ"ד נח(5) 481 (2004) נקבע: "פרנסתו של העורר היא בנהיגת משאית והדבר פועל לשני כיוונים: מחד – פסילת הרישיון מקפחת את פרנסתו ופרנסת משפחתו. מנגד, דווקא בשל היותו נהג מקצועי, המצוי רוב שעות היום על הכביש, צפויה סכנה גדולה יותר מנהיגתו לשלום הציבור, ויש להקפיד עמו שבעתיים. בשיקלול כולל של כל נסיבות הענין, ראוי לאמץ את החלטת הערכאות דלמטה לפסול את העורר מנהיגה עד סיום המשפט בעניינו". מכל הנימוקים הנ"ל, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים.

1293 \ המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותחזיר את התיק למבקשת.

  המשיבה הגישה תביעתה לבית משפט השלום ברמלה במהלך שנת 2017 ולאחר שהתקבלו חוות דעת רפואיות בתחום האורתופדי והא.א.ג ביקשה להפסיק את תביעתה.

מתוך שכך סבר בית המשפט כי –   " המומחה בהחלט רשאי היה להניח שאם במשך פרק זמן זה המבקשת לא מצאה לנכון להמציא לו חומר נוסף על זה שהמציאה לו המשיבה, הרי שאין בידיה תעוד נוסף. אין בדרך פעולתו של המומחה חוסר תום לב או חוסר הגינות, המהוים עילות לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט".    בית המשפט הוסיף והביא מהילכת בית המשפט לפיה פסילת מומחה מהוה צעד קצוני אשר יינקט במקרים חריגים בלבד וזאת במיוחד כאשר בקשת הפסילה מוגשת אחר מתן חוות הדעת.

בנידון לא זו בלבד , שהתיעוד הנטען כלל לא הוצג לפני בית המשפט ולא ניתן היה לעמוד על טיבו, הרי שהמבקשת לא עמדה במועדים שקצב לה בית המשפט, בהחלטתו מיום 17.6.20, להצגת התעוד הרפואי לפני המומחה והיא אף לא טירחה לפנות לבית המשפט בבקשות מתאימות לעיכוב מתן חוות הדעת כיוון שברצונה להמציא תעוד כזה או אחר.

...

בית המשפט מצא כי בנדון עמד המומחה "בנורמות המצופות ממנו"  ואין זה מתפקידו "לרדוף אחר בעל דין בבקשות שימציא לידיו תיעוד רפואי".  המבקשת ידעה על המינוי, כל התיעוד הרלבנטי היה בידיה ולמרות זאת נמנעה מלשולחו למומחה במועד ובנסיבות אלו אין לה  להלין אלא על עצמה.

  כך מצאנו, כדוגמה, בעניין רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (2016) בו דן בית המשפט בחוות דעת מומחה אשר חרג מסמכותו במספר קביעות בחוות דעתו לרבות קביעת נכויות שונות שלא בגדרי סמכותו ע"פ כתב המינוי-    " הלכה היא, כי גם כאשר מתגלים פגמים בחוות דעתו של מומחה, המסקנה לא צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת, אלא על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין... אף אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, פסילת המומחה וחוות דעתו היא הסנקציה החריפה ביותר שבית המשפט יכול לנקוט בה מבין שורה של צעדים אפשריים, ובית המשפט לא ימהר לעשות כן כשניתן להסתפק בהוראה מתונה יותר ..." (ה.ש.- צ.ו; עוד ובנוסף ראו לעניין זה - רע"א 435/17 פלוני נ' פלוני (2017); ת"א (חי') 21750-05-14 עזיזה עבאס נ' רשות מקרקעי ישראל (2014); ת"א (י-ם) 64779-12-17 עלי בלוך נ' חנוך שטלברג (2019); ת"א (ראשל"צ 4323-02-10 אשר חדד נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (2010) ועוד רבים אחרים).

בנסיבות אלו יפים הדברים שנאמרו בענין רע"א 3130/17 לבייב נ. רפאל כהן (2017) – "אין לאפשר לנתבעים להבנות ממחדליהם שלהם , שלא תצא האמת נפסדת והחוטא נשכר" .

סוף דבר, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא ודין הבקשה להידחות.

כן טוענות התובעות, שהמומחה לא ערך ניירות עבודה, טעה בזיהוי המקרקעין, לא עמד בצורה קיצונית בזמנים שקצב בית המשפט ודרש תשלום בלתי הגיוני בגין חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה.

דהיינו, הבקשה לזמן את המומחה על מנת לחקור אותו על חוות דעתו, ולאחר מכן להגיש בקשה לפסילתו, הועלתה לראשונה ביום 2.12.2021, למעלה מחמשה חודשים לאחר שהוגשה חוות הדעת, ולמעלה מחודש לאחר שהוגשו לבית המשפט התשובות לשאלות ההבהרה.

...

ד – סיכום נוכח כל המפורט לעיל, אני דוחה את בקשת התובעות לפסילת חוות דעת המומחה.

בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשותיהן החלופיות של התובעות, בקשות אותן היה מקום לשקול רק במידה ואכן היה פגם היורד לשורשו של עניין בחוות הדעת (כפי שכתב כב' השופט ע' גרוסקופף בעניין עיריית אשדוד (לעיל, בפִסקה 23)).

התובעות תשלמנה לנתבעים הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 2,000 ₪.