הגשת חוות דעת מהליך אחר של מומחה מטעם בית משפט בתביעת נזיקין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הש' ר. קרלינסקי) מיום 22.6.22 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבות להוצאת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר נבצר ממנו מלהתייצב לחקירה בשל מצבו הרפואי, מהתיק ונאסר על המומחה החלופי שמונה לעיין בה. הנידרש לנדון המבקשת הגישה כנגד המשיבות תביעה לתשלום פיצויים מכוח פקודת הנזיקין (נ"ח) בשל ניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, ביום 4.1.14, עת נפלה בקניון בנתניה ונחבלה (להלן- התאונה).

מעמדה של חוות דעת מומחה שנבצר ממנו להחקר על חוות דעתו מחמת פטירתו או מטעמים רפואיים הובהר בפסיקה כי חוות דעת מומחה, ובכלל זה מומחה רפואי, מהוה ראיה בהליך המשפטי, כאשר המומחה עשוי להיות עד במשפט, וזאת בין אם מדובר בחוות דעת מומחה רפואי שהתמנה מטעם בית המשפט בהתאם להוראת תקנות סדר הדין האזרחי, ובין אם בהליך אחר דוגמאת הליך מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (ראה: אליעזר ריבלין, תאות הדרכים- תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים (מהדורה 5, 2020) עמ' 587).

...

לחלופין, טענה המבקשת, כי ככל שימצא בית המשפט למנות מומחה חלופי הרי שיש להעביר לעיונו את חוות דעתו של פר' א..

החלטת בית משפט קמא בהחלטתו מיום 22.6.22 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבות וקבע כי משלא ניתן לחקור את מומחה אין מנוס מהוצאת חוות דעתו מתיק בית המשפט ומינוי מומחה חלופי תחתיו וכי אין להציג למומחה החלופי את חוות דעתו של פר' א. קודם להכנת חוות דעתו שלו.

ובלשון ההחלטה – "...מקום שלא ניתן לחקור את המומחה על קביעותיו בשל הנסיבות שנוצרו, אין מנוס אלא להורות על הוצאת חווה"ד של פרפ' א. ולמנות מומחה אחר תחתיו שיבדוק את התובעת ללא התייחסות לחווה"ד הקודמת טרם עריכת חוות דעתו" על החלטה זו מוגשת בקשת רשות ערעור בפניי.

דין הערעור להתקבל.

"(הדגשה שלי – צ.ו; וכן ראו לעניין זה החלטתי בעניין רעא (מרכז) 48276-12-21 - ש. שלמה חברה לביטוח בעמ נ' פלונית, (2021)וכן ראו תא (ראשון לציון) 53281-01-19 - פלוני נ' כלל חברה לביטוח בעמ, (2020) וכלל המובאות המפורטות שם) הובהר בפסיקה כי אין כל מניעה להעביר לידי מומחה חלופי שמונה ע"י בית המשפט תחת מומחה אחר שנבצר ממנו להיחקר על חוות דעתו בין אם מחמת פטירה ובין אם מטעמים רפואיים אחרים, את חוות דעתו של המומחה הראשון, אלא אם קיימות נסיבות ספציפיות למניעת הצגת חוות דעת כאמור (רע"א 4951/05 פוקס נ' הדר חברה לביטוח (2006) (להלן: עניין פוקס)).

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את מכלול הטענות, מצאתי לקבל את טענות התובע ולפיה הוא רשאי לצרף חוו"ד של מומחה מטעמו ובשעה שהנתבעת מבקשת להסתמך על חוו"ד של מומחה שמונה בהסכמה בהליך אחר, יש מקום למנות מומחה מטעם ביהמ"ש בהליך הנוכחי.

למסקנה זו הגעתי על בסיס הנימוקים הבאים: אין חולק כי על כל אחת מהתביעות חולש הסדר נורמאטיבי שונה - באשר להליך המתנהל בבימ"ש השלום בחיפה, מדובר בתביעה שהוגשה עפ"י חוק הפלת"ד, כאשר בהליך זה הצדדים אינם רשאים להגיש חוות דעת מטעמם ואין להביא בפני המומחה מטעם ביהמ"ש חוו"ד של מי מהצדדים (ר' סעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986).

  מנגד בתביעה חוזית מכוח פוליסת ביטוח (או בתביעה נזיקית) רשאי ואף מחויב תובע לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית מטעמו, ככל שהוא טוען לקיומה של נכות צמיתה (תקנה 87 לתקנות סד"א, התשע"ט – 2018).

על חשיבותה של זכות זו ר' למשל החלטת בית המשפט העליון ברע"א 1941/19 אסותא – מרכזים רפואיים נ' פלוני (פורסם בנבו), שם פסל בית המשפט העליון חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בימ"ש, כאשר לאחר מכן צורף צד נוסף להליך מבלי שניתנה לו היזדמנות להציג למומחה שמונה חוות דעת מטעמו, טרם ניתנה חוות הדעת: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה (ראו למשל: רע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, [פורסם בנבו] פסקה 12 (1.5.2012); רע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 6 (9.2.2014); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 465 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)). בהתאם, תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו רק לאחר ש"נתן לבעלי הדין היזדמנות נאותה להשמיע טענותיהם" (ההדגשה הוספה, י.ו.).

ככל שביקשה הנתבעת, או הצדדים לקבוע, כי חוות הדעת של המומחה שמונה בהליך הפלת"ד תחייב את הצדדים גם בהליכים אחרים, היה עליהם לקבוע זאת מראש, במסגרת ההסכמות על מינוי מומחה מוסכם בהליך הפלת"ד, ובהיעדר הסכמות כאלה, אין לחסום את התובע מזכותו לצרף חוות דעת של מומחה מטעמו.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את מכלול הטענות, מצאתי לקבל את טענות התובע ולפיה הוא רשאי לצרף חוו"ד של מומחה מטעמו ובשעה שהנתבעת מבקשת להסתמך על חוו"ד של מומחה שמונה בהסכמה בהליך אחר, יש מקום למנות מומחה מטעם ביהמ"ש בהליך הנוכחי.

למסקנה זו הגעתי על בסיס הנימוקים הבאים: אין חולק כי על כל אחת מהתביעות חולש הסדר נורמטיבי שונה - באשר להליך המתנהל בבימ"ש השלום בחיפה, מדובר בתביעה שהוגשה עפ"י חוק הפלת"ד, כאשר בהליך זה הצדדים אינם רשאים להגיש חוות דעת מטעמם ואין להביא בפני המומחה מטעם ביהמ"ש חוו"ד של מי מהצדדים (ר' סעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986).

סוגיית המצאת חוות דעת מהליכים מקבילים נדונה במסגרת התביעה הנזיקית בין הצדדים הספציפיים הללו עוד טרם כתיבת דעתה של המומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה באותו הליך, עת בהחלטה מיום 7.1.20 (כב' השופטת יעל אילני) נקבע: "אני סבורה שאין לקבוע באופן קטגורי כי לא ניתן להמציא למומחה שמונה בתביעות נזיקין (על-פי תקנות סדר הדין האזרחי) חוות דעת רפואיות שניתנו בעיניינו (נוסף על חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים להליך). ניתן בהחלט לחשוב על מקרים בהם נכון יהיה להתיר המצאת חוות דעת כאלה.

בעניינינו, אף שחזקה על המומחית כי תעשה מלאכתה במקצועיות, המצאת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהליך אחר שמתנהל במקביל (ולא הסתיים עדיין) ושנתן חוות דעתו באותו תחום ובאותו נושא עלולה במידה כזו או אחרת להשפיע על התרשמותה העצמאית.

...

סבורני, כי שעה שאנו מצויים בשלב מתקדם בתיק, עת המומחים מטעם בית המשפט כבר הביעו עמדתם האובייקטיבית במסגרת חוות דעתם, הצגת חוות דעת מטעם מומחי בית המשפט בתיק אחר בשלב החקירה לא תפגע באובייקטיביות זו אלא נהפוך הוא, עשויה לסייע בידי הצדדים להגיע לחקר האמת, על אחת כמה וכמה משום שמדובר במקרה חריג העוסק בנכות הנובעת מאותה תאונה.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 800 ₪ בגין בקשה זו. ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ג, 05 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.

בפני תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית (שיניים) מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

ההגנה הגישה את חוות הדעת שערך ד"ר איתן ברנע , אשר קבע כי לא נפל כל דופי בטיפול בתובעת.

לטענת ב"כ התובעת, ד"ר רנרט מומחה באורתודנטיה ולא בשיקום הפה והמומחה גם נתן חוות דעת לנתבעת בתיק אחר בו הוא מייצג את התביעה ועליו לחקור את המומחה בתיק שם, לפי מה שב"כ התובע שמע לנתבעת קשרי עבודה עם המומחה אך היא מסרבת לפרטם למרות שהמידע בידה, ולפי התקנות המומחה נמצא בנגוד עניינים.

והאם הם ניתנים במסגרת חוק הבריאות וקופות החולים? האם נשלל כושר העבודה של התובע/ת באופן חלקי או מלא, עקב הארוע/ים, ולמשך כמה זמן? הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בתוך 14 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה לאחר אישור השאלות על ידי בית המשפט, והמומחה מתבקש להשיב בתוך 14 יום נוספים.

אם השבת בחיוב על סעיף זה פרט:______________________________________ יש לי/ אין לי קשר אישי או קשר עבודה רציף עם אחד מבעלי הדין או עם באי כוחם או עם אחד המומחים מטעמם בתיק בית המשפט; אם השבת בחיוב על סעיף זה פרט:______________________________________ ניתנו/לא ניתנו בשנה האחרונה חוות דעת או שירות אחר לאחד מבעלי הדין; אם השבת בחיוב על סעיף זה פרט:______________________________________ יש לי / אין לי עניין כספי או אישי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבאי כוחו; אם השבת בחיוב על סעיף זה פרט:_______________________________________ יש / אין לי זיקה אחרת העלולה להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים בין מילוי תפקידי ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלי, לרבות קשר מקצועי מכל סוג שהוא עם אחד מבעלי הדין או עם באי כוחם או עם אחד המומחים מטעמם בתיק בית המשפט.

...

אני סבור שהדין במקרה זה עם התובעת והנני מורה על ביטול המינוי כמבוקש.

משכך, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' אבינועם יפה, כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה").

ביום 2.1.23 ניתנה החלטה בבקשות, ובה צוין בין היתר כי המומחה יגיש חוות דעתו ללא צורך בביקור נוסף בנכס, כי אין מקום להורות על ביטול מינויו באותו שלב, וכן ניתנה היתייחסות לנושא שכרו של המומחה.

הנתבעים חלקו על חוות הדעת וטענו כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה ולמנות מומחה אחר מטעמו.

כן נקבע כי הבחינה תהיה לאחר שלב הבאת הראיות, שרק אז יוכל בית המשפט לקבוע האם יש מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה או שמא להותיר את חוות הדעת על כנה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לחוות דעת מומחה בית המשפט, ולאחר ששמעתי את עדותם, מצאתי כי יש מקום לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה שכנגד.

אשוב ואציין כי ההלכה היא כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט תעשה רק במקרים נדירים, וכשמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום עוות דין קשה (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, פסקות 6-5 (נבו 31.1.2011)).

טעם שלישי: דחיית גרסת הנתבעים בהליך אחר בו תבעו דיירי הנכס את הנתבעת לפיצויים בגין איחור במסירת הדירות, התקבלה תביעתם (ת"א (שלום הרצ') 15343-01-20 אורנה שטיינר נ' שרבט 38 יזום ובניה בתחום תמא 38 בע"מ (נבו 06.04.2022)).

כידוע, ניתן להפרע מבעלי מניות ולא רק מהחברה, הן מכוח הרמת מסך והן מכוח הטלת אחריות אישית על האורגן עצמו (מכוח עילות חוזיות או נזיקיות) (ראו, למשל, ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון (20.10.09).

...

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית ללא צו להוצאות, שכן מדובר בחברת יחידים שממילא הנתבע 1 היה צריך לפעול להגשת כתב הגנה בשם הנתבעת 2, ולאור העובדה שהגנת כל הנתבעים נוהלה כמקשה אחת.

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע בתוך 30 יום סך 43,497 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בגין דחיית התביעה שכנגד בסך 25,000 ₪, בנוסף לסכומים שנפסקו לעיל וגם זאת תוך 30 יום, ולאחר מועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.