הגשת הקלטה ללא תמלול כראיה חובת התמלול והשלכות אי עמידה בה

התובע צרף לראיותיו שלוש הקלטות שיחה בינו לבין הנתבע: הקלטה מיום 18.2.18 (להלן : " הקלטה 1") הקלטה מיום 4.3.18 ( להלן : "הקלטה 2") הקלטה מיום 18.3.18 (להלן : " הקלטה 3") כמו כן התובע הגיש את התימלול של שיחות אלו, וכן תימלול הקלטה שהגיש הנתבע.

כמו כן יש לציין, כי ההקלטות נערכו מחוץ לכותלי בית משפט ותיעדו שיחות שהתרחשו באופן חופשי ללא חשש מהשלכות הנאמר בין הצדדים, דבר אשר עשוי להצביע על אמתות תוכנם.

ברע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז 4 981: "נטל השיכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העקרי המוטל על בעל דין הנידרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה, משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". אקדים ואומר, כי בהתבסס על ההקלטות, התמלילים, הודעות הטקסט ועדויות הצדדים והעד, הגעתי לכלל מסקנה שהתובע עמד בנטל המוטל עליו, אך באופן חלקי.

השני, הוא לבחון האם מדובר בניסיון לעמוד בחובת נטל הראיה הרובצת לפתחו של הנתבע לאחר שהתובע ביסס ראיותיו.

...

מנגד טען אבי, כי יש לדחות את התביעה על הסף.

סוף דבר אני מקבל את התביעה נגד הנתבע באשר לקיומה של הלוואה.

לאור האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 125,000 ₪ כשסכום זה נושא ריבית והצמדה מיום 24.10.2018 ועד למועד מתן פסק הדין .

הנתבע ישלם לתובע החזר אגרה והוצאות העד והתמלול וכן ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 14,040 ₪.

במסגרת סיכומי ב"כ הנתבעת, נטען כי ההקלטות לא צורפו ולא הוגשו כראיה לתיק.

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

הנתבעת לא הכחישה את תוכן התמלילים ולא נטענה כל טענה לעניין אי צירוף ההקלטות.

מעיון בית הדין בתמליל הקלטה מספר 1 עולה כי מנהל הנתבעת הודה כי התובע נהג לקבל שכר חודשי קבוע אשר עמד על סך של 13,000 ₪ נטו.

הינה כי כן, היתנהלות הנתבעת חסרת תום לב, שעה שעילת הפיטורים המוצהרת במכתב לא היתה כעילת הפיטורים הנטענת בהליך המשפטי, ובכך אף הפרה הנתבעת את החובה לאפשר לתובע מתן זכות טיעון על מנת להבין מה בכלל עומד מאחורי פיטוריו.

...

לפיכך, מצאנו לנכון לפסוק פיצוי לתובע בסך 10,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 32,885 ₪.

הנתבעת תשלם הסכומים שנקבעו לעיל, תוך 30 יום, סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התובעים הבהירו שתמליל ההקלטה ללא ההקלטה עצמה אינו יכול לשמש כראייה.

לפיכך, וללא פרטיו של המודיע אשר אף מסרב לחשוף את זהותו, אין מקום להגשת התמליל כראייה.

ברי כי במקרה שלפנינו חשיפת פרטי המודיע יכולה להיות בעלת חשיבות רבה לבירור האמת, שכן הדברים אותם מסר אותו מודיע, כעולה מתמליל השיחה שספקה מד"א, יכולים להיות בעלי השלכה של ממש לבירור מעורבות התובע בתאונה מושא התביעה, ויכולים להשליך על זכויותיה של התובעת לקבלת פיצוי, כעולה מטיעוני הנתבעת (וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות לגוף אותן טענות).

אדם המבקש לדיווח למד"א על הצורך במתן עזרה רפואית לאחר, עושה כן, דרך כלל, כפעולה טבעית ומתבקשת, כאשר ברקע הדברים יכולה להתקיים גם חובה שבדין לעשות כן (ראו למשל חוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח-1998).

...

דיון והכרעה לאחר שקילת הדברים מצאתי שלא להיעתר לבקשת מד"א להימנע ממסירת פרטי המודיע.

אלא שנוכח טענות מד"א לפיהן ההקלטה עלולה להכיל פרטים ומידע בנוגע לשיחות אחרות, באופן העלול לפגוע בזכיות צדדים אחרים, אחליט בנדון לאחר שאאזין לקלטת, אשר תועבר אליי ע"י מד"א. סוף דבר מד"א תעביר לב"כ הנתבעת את פרטיו המלאים של המודיע עימו נערכה השיחה שתמליל שלה כבר הועבר לידי ב"כ הנתבעת, לרבות מספר הטלפון של המודיע, וזאת בתוך 7 ימים מקבלת החלטה זו. מד"א תעביר לתיק המשפט, במעטפה סגורה שתועבר ישירות ללשכתי, את הקלטת השיחה, על גבי מדיה דיגיטלית מתאימה, וזאת עד ליום 24.8.20.

מעבר לכך, לא הובאה ראיה כלשהיא לכך שהייתה נזילה מהדירה הסמוכה אל הדירה שלענייננו, או שהייתה סיבה כלשהיא להניח שלמצבה של הדירה הסמוכה תהיה השלכה כלשהיא על הדירה הנמכרת, באופן המקים חובת גילוי.

בהקשר זה הגישו התובעים הקלטות של שיחות עם מועלם, והנתבעים הגישו הקלטות של שיחות אחרות.

מעיון בתמלילי השיחות (נספח ה' לתצהירי התובעים) עולה, כי לא ניתן לראות בהם אמירה ברורה של בני הזוג מועלם על כך שנאמר להם על ידי הנתבעים שקיימת נזילה בדירה.

בנקודה זו אציין, כי על אף שראיות התובעים הוגשו לאחר שהם קיבלו את הפצוי מחברת הביטוח, אין לכך אזכור בתצהיריהם, והעניין עלה לראשונה במסגרת תגובה לבקשה חוזרת שהגיש בא כוח הנתבעים לחשיפת התכתבויותיהם של התובעים עם חברת הביטוח.

ייתכן שפני הדברים היו שונים אילו היה מדובר באי גילוי של רטיבות או נזילה, הנזכרות באופן ספציפי בסעיף, אולם כאמור לעיל אין בסיס לטענה לאי גילוי מסוג זה. אי הגילוי שנקבע כי מיתקיים אינו מצוין באופן ספציפי בסעיף, ואין מקום לקבוע שאמירה של צד לחוזה על כך שעמד בחובות הגילוי, אשר ממילא חלות עליו לפי הדין, הופכת את כל החובות האלו לחלק מההתחייבויות החוזיות שהוא נטל על עצמו, במובן זה שאי עמידה בהן תיחשב ל"הפרה" של החוזה (מעבר להיותה הפרה של חובת הגילוי), ובודאי שלא הפרה יסודית.

...

מכל מקום, התוצאה הגורפת העשויה לנבוע מצירופם של סעיפים 10.2 ו-2.5 להסכם תומכת גם היא במסקנה לפיה אי עמידה בהוראות הכלליות של סעיף 2.5 להסכם עשויה לעלות כדי אי גילוי או מצג שווא, אך אינה נחשבת להפרה של ההסכם, וממילא גם אינה יכולה להיחשב כהפרה יסודית.

מסקנה זו מבוססת בעיקרה על ההבחנה המשפטית בין מקרה של הפרה לבין מקרה של אי גילוי.

סוף דבר התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

מאחר שהנתבעת הכחישה באופן כללי את הכסוי הבטוחי במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמה, קבעתי בהחלטתי מיום 10/09/2019 (סעיף 1 להחלטה) שעליה להודיע עד ליום 02/10/2019 "אם היא כופרת בטענה שהיא ביטחה במועד התאונה את הרכב בו נהג התובע לפי טענתו בכתב התביעה. בהעדר הודעה כאמור, תיחשב הנתבעת כמי שמודה בהוצאת תעודת ביטוח חובה הרלוואנטית למועד התאונה". הנתבעת לא הגישה הודעה כלשהי מטעמה בהתאם להחלטה האמורה, לא במועד שנקצב כאמור ואף לא בכלל, ומכאן שהיא נחשבת כמודה בקיומו של כסוי בטוחי תקף.

יתירה מזו, לסיכומיו חזר התובע וצרף תמליל שיחה שכביכול היתנהלה בינו לבין חוקר מטעם הנתבעת, כאשר ההקלטה עצמה מעולם לא הוגשה בתיק, תמליל שב"כ התובע הסכים להוצאתו מחומר הראיות נוכח היתנגדות ב"כ הנתבעת ובהעדר ההקלטה עצמה (עמ' 5 לפרוטוקול, שור' 27-24 וההחלטה שניתנה בעיניין זה בעמ' 6 לפרוטוקול).

יצוין כי על פי מכתב ההזמנה לשימוע מיום 17/11/2016 (נ/1), הסיבה בשלה שקלה מקדונלד'ס לסיים העסקתו של התובע הייתה "בשל חוסר מחויבות, העידר מוטיבציה ואבדן אמון". התובע קשר זאת לתוצאות התאונה והשלכותיה (עמ' 8 לפרוטוקול, שור' 20-15; וכן בעמ' 9, שור' 14-11), אך יש לזקוף לחובת התובע את העובדה שהוא נימנע מלהגיש כראיה מטעמו את הפרוטוקול המתעד את אשר היה בישיבת השימוע, ואפילו לא לאחר שהתחייב במהלך חקירתו הנגדית לעשות כן (עמ' 10 לפרוטוקול, שור' 9-6).

הסיבות שהביאו להפסקת העסקתו של התובע במקדונלד'ס לא לובנו מספיק, ולא ברור מדוע הפיטורין נעשו בחודש נובמבר ועוד בטרם הסתיימה השנה, שהרי לפי גרסת התובע בחינת הישגיו ועמידת הסניף ביעדים נעשית פעמיים בשנה וכי לוקח זמן עד לאיסוף הנתונים לכן הבדיקה לא נעשית במידי בחלוף כל חצי שנה (עמ' 9 לפרוטוקול, שור' 27-20).

...

יוצא אפוא, כי סכום תקבולי המל"ל הכולל עומד על סך של- 66,975 ₪ (ולא כפי שנטען בסיכומי התובע – 64,222 ₪).

אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של – 310,891 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של – 47,286.50 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,000 ₪.