הגנת הצרכן בעסקאות מכר מרחוק

התובעות טוענות, כי מאחר שהן אזרחיות ותיקות, הרי שהן זכאיות לבטל את רכישת הטיול בהסתמך על הוראת סעיף 14ג1 (ג) לחוק הגנת הצרכן, לפיו זכאיות התובעות לבטל את העסקה בתוך 4 חודשים מיום עשיית העסקה, קרי עד לסוף חודש פברואר 2020, ללא דמי ביטול (זולת דמי ביטול בשיעור של 5 אחוזים ממחיר העסקה, או 100 ₪, לפי הנמוך), שכן מדובר "בעסקת מכר מרחוק" כמוגדר בסעיף הנזכר.

...

אני סבור, כי על אף שטרם ניתנה הנחיה ברורה מטעם ביהמ"ש המחוזי הנכבד ביחס לסיווג עסקאות מעין אלו, המגמה הפסיקתית המסתמנת היא שלא ניתן לקבוע שיש להחיל על עסקאות מן הסוג המפורט בכתב התביעה, את זכות הביטול המוארכת.

לאחר חשיבה ושקילה, אני מחייב את הנתבעת להשיב לכל אחת מן התובעות סך 538 דולר ארה"ב. סכום זה הוא כמחצית מערך עלות הטיסה הנזכרת בכתב ההגנה.

החובה למסור מיסמך תנאים בכתב (הן בעסקת מכר מרחוק והן בעסקת רוכלות) היא חובה אשר חלה כלפי כל צרכן, בלא קשר לשאלה אם הצרכן מכיר את החוק או שמסרו לו את פרטי העסקה בעל פה. לוחות הזמנים סעיף 14ג(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן קובע, בהתייחס לעיסקת מכירת שירות, כי לצרכן זכות לבטל את העסקה תוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת מיסמך התנאים המפורטים בסעיף 14ג(ב), לפי המאוחר.

...

על כן, אין בידי לקבל את הגדרת הקבוצה כפי שהתבקשה על ידי המבקשת, אלא הריני מורה כי יש לצמצמה כך שתכלול צרכנים שביטלו עסקת מכר מרחוק שנעשתה באמצעות שיווק של חברת RBG ולא קבלו השבה (בניכוי דמי ביטול) חרף זכאותם על פי הדין.

סוף דבר ככל שהדבר נדרש לשלב זה של ההליך, נראה כי יש למבקשת עילת תביעה אישית, כי הבקשה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה כהגדרתם בהחלטה זו; ויש אפשרות סבירה שהשאלות הללו יוכרעו לטובתם.

נחה דעתי כי בנסיבות העניין, המכשיר הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות וכי מתקיימים כלל התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית.

בין קבוצות אלו הם אנשים עם מוגבלות ללא הבחנה מהי המוגבלות ואם ישנו קשר סיבתי כאמור, ולגבי אוכלוסייה זו הוארכה התקופה שבה יוכלו לבטל את העסקה ותאפשר להם בזמן זה להתייעץ עם אחרים , ובכלל זה עם בני מישפחה בעיניין כשאיות העסקה שהתקשרו בה(ראו דברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 47) (ביטול בעיסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש), התשע"ו -2016.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים נחה דעתי כי יש להורות על ביטול העסקה והשבת כספי התמורה באופן יחסי.

מכל מקום, לטענת הנתבעת התובע לא פעל בהתאם להנחיותיה להמשיך לנסות את התוכנה ומדובר בתנאים מצטברים ומשכך יש בדבר לאיין את זכות הביטול אולם היא אישרה לו ביטול עסקה ללא עוררין והוא לא נדרש להסביר מהו הטעם לביטול העסקה, כפי שביטאה זאת כבר ביום 15.12.20 שהטעם לאי ביטול העסקה והשבת כספי תמורתה הוא הנתק עם צד ג', ותו לא. התובע גם לא ביקש לבטל את העסקה בשל אי שביעות רצונו מהתוכנה אלא אך ביקש לבטל את העסקה וזאת משלא נדרש להציג טעם לבחינה האם להיעתר לבקשתו לביטול אם לאו.

על כן, משאין צורך בידיעה מראש, אני מורה על ביטול העסקה.

המשיבה הפניתה להחלטה שניתנה ברת"ק (מחוזי מרכז) 20416-05-21 ר.ת דיסקברי טיול עולמי בע"מ נ' ואנונו (8.12.21) שם נקבע כי קיום אתר אינטרנט של העוסק בו עיין הצרכן ורכש באמצעותו כרטיס טיסה, אינו מהוה "פניה" של העוסק אל הלקוח במובנה בהגדרת "שיווק מרחוק" הנזכרת בסעיף 46 לעיל, וכי לפיכך אין מתקיימת במקרה שכזה עסקת "מכר מרחוק" כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן.

...

לטענת המבקש, ראוי להיעתר לבקשה משום שהמשיבה לא הוכיחה כי שינתה את התנהלותה מאז שהוגשה בקשת האישור.

לפיכך, יש להיעתר למבוקש על ידי המבקש ולהרחיב את הגדרת הקבוצה באופן שתחול גם על מי שרכשו כרטיסי טיסה באתר המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור ועד מועד מתן החלטה זו. הרחבה זו מתבקשת ומובנת מאליה, ונועדה למנוע צורך בהגשת בקשת אישור נוספת לגבי התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור.

הגדרתה המתוקנת של הקבוצה, בהתייחס למשיבה, תהיה, אפוא, כדלקמן (הגדרה זהה לזו שנקבעה בהחלטת האישור בעניין הבר): "כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה, עד מתן החלטה זו בבקשת האישור, ביטלו טיסה שהזמינו בישראל באמצעות אתר המשיבה מישראל ו/או אליה, בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם)". סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מאשר את בקשת האישור, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה, עד מתן החלטה זו בבקשת האישור, ביטלו טיסה שהזמינו בישראל באמצעות אתר המשיבה מישראל ו/או אליה, בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם)". התובע המייצג ובא כוחו: כמפורט בכותרת החלטה זו. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת סעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן.

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי אתר המשיבה באמצעותו רכשה המבקשת את הכרטיס מהוה "פניה" של המשיבה לציבור הנוסעים ולכן נכלל בהגדרת "שיווק מרחוק" ומהוה "עסקת מכר מרחוק" אשר זכות החרטה הצרכנית לפי סעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן חלה עליה ועל כן הסכום המאקסימאלי שניתן לגבות בבטול מזכה הוא 5% משווי העסקה או 100 ₪, הנמוך מביניהם, לפי סעיף 14ה(ב)(2) לחוק זה. אוסיף כי המבקשת טענה לעילה נוספת מכוח תקנות הגנת הצרכן.

...

לפיכך, יש להיעתר למבוקש על ידי המבקשת ולהרחיב את הגדרת הקבוצה באופן שתחול גם על מי שרכשו כרטיסי טיסה באתר המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור ועד מועד מתן החלטה זו. הרחבה זו מתבקשת ומובנת מאליה, ונועדה למנוע צורך בהגשת בקשת אישור נוספת לגבי התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור ועד מתן ההחלטה בה. למען הבהירות יצוין בהגדרה כי היא חלה הן על כרטיסים שנרכשו ישירות מהמשיבה באתר האינטרנט שלה, והן שנרכשו מסוכנויות.

סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מאשר את בקשת האישור, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כל הצרכנים אשר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ולאחריה, עד מתן החלטה זו בבקשת האישור, ביטלו טיסה שהזמינו בישראל מישראל ו/או אליה באמצעות אתר המשיבה או באמצעות סוכנות בישראל, בתקופה הקבועה בסעיפים 14ג(ג) ו-14ג(ד)(2) לחוק הגנת הצרכן, והמשיבה גבתה מהם דמי ביטול העולים על דמי הביטול המקסימאליים הקבועים בחוק הגנת הצרכן (5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם)". התובעת המייצגת ובאי כוחה: כמפורט בכותרת החלטה זו. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת סעיף 14ה(ב) לחוק הגנת הצרכן.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ונוכח קבלתה של בקשת האישור, אני מחייב את המשיבה לשלם לב"כ המייצג שכר טרחה בסך כולל של 20,000 ₪ בגין טיפולו בבקשת האישור.