הגנת הפרטיות במערכת ניהול התיקים "נט המשפט

האם הפעלתה של מערכת ניהול התיקים של הנהלת בתי המשפט, הידועה כ"נט המשפט", מקיימת את הוראות הדין בכל הנוגע להגנת הפרטיות? שאלה זו, ושאלות נוספות הכרוכות בה, עמדו במרכז העתירה שבפנינו.

כן נטען כי הרשות מקיימת ביקורת בעיניין הפעלת המערכת, ובכלל זה פתחה בהליך פקוח מנהלי שבו נבחנו עמידתה של נט המשפט בהוראות חוק הגנת הפרטיות וסוגית רישומה כמאגר מידע לפי חוק זה. בהקשר זה צוין כי פניה של העותר לרשות מיום 6.4.2017, שבה העלה טענות זהות לאלו שהעלה בעתירה דנן, נבחנה אף היא במסגרת זו. המשיבות הוסיפו וטענו כי העברת המידע הממוחשב בין הנהלת בתי המשפט לבין רשויות אחרות מתבצעת בהתאם להוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים צבוריים), התשמ"ו-1986.

...

נוכח האמור בהודעות המעדכנות שהוגשו מטעם המשיבות, לא מצאנו עילה המצדיקה את התערבותנו בשלב זה. כפי שהדגשנו, אין להתעלם מכך שהעתירה העלתה מספר סוגיות ראויות להתייחסות, הן בהיבטים פרטניים והן בהיבטים מערכתיים.

סוף דבר: אנו מורים על מחיקת העתירה.

סיכומו של דבר, מערכת "נט המשפט" שידרגה את תפקודה המקצועי והניהולי של עבודת בתי המשפט, ואילו קשיים רבים שהתגלו בהליך ההטמעה, ובהם גם עיקרי הקשיים עליהם הצביע העותר, באו על פתרונם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 07 יוני 2021 ו"ע 50568-03-19 מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' מנהל מסוי מקרקעין תל אביב לפני כב' השופט ה' קירש העוררים 1. מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ 2. מ.ו. השקעות בע"מ המשיב מנהל מסוי מקרקעין תל אביב ובעניין המבקשים: 1. בוטיק שימור מבנים בע"מ 2. דני בשן 3. אייל גרוס החלטה

כעת בוטיק ובעלי מניותיו מבקשים מועדת ערר מסוי מקרקעין לאפשר להם ולבאי כוחם "גישה למסמכי ההליך שבנידון [ערר מס שבח שהסתיים לאחרונה בפסק דין – ה.ק] באמצעות מערכת 'נט המשפט'". על פי הבקשה, שהוגשה ביום 11.5.2021, מבוקשת "זכות עיון" בתיק הערר כולו, דהיינו לכלל "מיסמכי ההליך", ללא סייג.

העובדה שמתקיים בין המבקשים לבין העוררות הליך אזרחי אינה מהוה 'טעם מוצדק' לאפשר למבקשים לעיין בתיק שבכותרת, על נספחיו, ראיותיו ומוצגיו, החוסים כאמור בצל חובת הסודות והגנת הפרטיות של העוררות.

...

לאחר שקילת עמדות הצדדים ועיון חוזר בכלל מסמכי התיק, ועל רקע היות ההליך פיסקאלי (על אף הדלתיים הפתוחות), הגעתי למסקנה כי ניתן יהיה להגשים בצורה נאותה את זכות המבקשים לעיון בתיק - ולקיים אגב זה את עקרון פומביות הדיון תוך מניעת פגיעה מיותרת בפרטיות העוררות - אם יתאפשר עיון במסמכים הבאים (ולא מעבר לכך): (1) כתב הערר המתוקן שהוגש ביום 26.9.2019 (ללא נספחים, דהיינו 14 עמודים); (2) פרוטוקול דיון ההוכחות שהתקיים ביום 3.8.2020 (אשר המבקשים ממילא יכלו לשלוח אליו משקיף מטעמם); (3) סיכומי העוררות מיום 18.10.2020; (4) סיכומי המשיב מיום 30.12.2020; (5) סיכומי התגובה מטעם העוררות מיום 18.1.2021.

מונחת בפני בקשת החייב לנתק את המשיבה 3, חב' מוניטקס בע"מ (להלן- "מוניטקס"), מצפייה בתיק במערכת "נט המשפט" באמצעות בא כוחה עו"ד ניידרמן.

לטענתה, בהליכים שנוהלו בינה ובין חב' ריידר לימיטד (להלן-"חב' ריידר") אותה ניהל בפועל החייב עלה כי סימן המסחר Ridr הועבר ללא תמורה מבנו של החייב לחב' ריידר וכי לסוגיית הבעלות בסימן המסחר משמעות בקשר לזכויות מוניטקס שטענה להפרת הסכם בינה ובין חב' ריידר.

בין היתר יש לבחון את הזכות לפרטיות, ההגנה על סודות מסחריים ועוד.

על מנת למלא אחר התנאי של חובת ההנמקה שבתקנה 4 לתקנות העיון, די "בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית המשפט מהו האנטרס שלו בעיון וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים, בהם האינטרסים המוגנים בהוראות חקוקות אחרות כגון החריגים לסעיף 68 לחוק בתי המשפט, הוראות המגינות על הזכות לפרטיות או על זכויות אחרות" (בג"ץ האגודה לזכויות האזרח, פסקה 25).

...

עוד נטען כי יש להיעתר לבקשה בשל חששה ממסירת מידע כוזב בעניינה לנאמן ולבית המשפט.

בנסבות אלו ולאור המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, בחנתי את טענות הצדדים לגופן והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עם זאת לא מצאתי כי באיזון האינטרסים עומדת למוניטקס זכות עיון מוחלטת והגעתי למסקנה כי יש למנוע ממנה את העיון בדו"חות של בעל התפקיד בלבד.

מכל אותם טעמים, הבקשה נדחית למעט, בעניין דו"חות של בעל התפקיד לגביהם תימנע ממוניטקס צפייה בהם.

יש לציין כי הבקשה נשמטה ממצבת המשימות בנט המשפט, ועל כן, ניתנת כעת, טרם מועד הדיון הראשון בתיק ובתיקים המאוחדים.

בבקשה, נטען כי טענת ההתיישנות התבררה לאחרונה, מעיון בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת תביעה שאוחדה עם תיק זה ואליה נחשף המבקש לאחרונה: תביעת התובע נגד בנק יהב (ת.א 27167-03-21), הנשענת על טענות ונסיבות דומות לאלו בהן עסקינן בתביעה זו. עולה כי התובע היה מעורב היטב בפרטי החקירה שבוצעה בעניינינו של בנק יהב בזמן אמת כבר בשנת 2017, באופן בו יש להשליך גם על טענת המבקש בתביעה זו ולבסס טענת היתיישנות גם נגד התובענה דנן, מכוח הוראת סעיף 26 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), הקובעת תקופת היתיישנות בת שנתיים.

כן ראו את ע"א (ת"א) 3029/03 בן עמי יצחק נ' תדיראן מערכות אלקטרוניות בע"מ (נבו, 22.2.06), המפנה לע"א 580/73 טויטו נ' ביטון, פ"ד כח(2) 527), בפסיקה, היתייחס כב' הנשיא בדימוס אורי גורן לשלושה שיקולים, אשר בבסיס מושג "ההזדמנות הראשונה": מעמדה החוקתי של זכות הגישה לערכאות; אופייה הדיוני של ההתיישנות כטענת הגנה; ותכליתו של סעיף 3 לחוק ההתיישנות – למנוע הליכי סרק, כך שרק לאחר שינוהל הליך שלם תעלה טענת היתיישנות.

...

ודוק, טענות התובע נשמרות לו והבקשה מתקבלת בשלב הזה.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים, ללא דיחוי.

ביום 17.8.19 ניתנה החלטתי המאשרת את התובענה הייצוגית, תוך שקבעתי מספר קביעות הנוגעות להגדרת הקבוצה, לעילות התובענה, לסעד הנתבע וכיו"ב. כעת, שעה שהתובענה עודנה תלויה ועומדת מבקש צד שלישי לעיין "בכלל המסמכים בתיק [ללא הפרטים החסויים]...". מבקש העיון הסביר כי הוא מייצג מבקשת בהליך ייצוגי אחר (ת"צ 44675-12-19) המתנהל כנגד חלק מהמשיבים בהליך זה, הליך שבו לטענתו עולות שאלות דומות עד זהות לאלו המתינהלות בתיק זה. הוא ציין כי בקשת העיון מוגשת לצורך ייעול ניהול ההליך הייצוגי האחר.

עוד התבקש בית המשפט שלא לאפשר למבקש העיון גישה למסמכים דרך מערכת נט המשפט, וכי לא תתאפשר לו גישה בעתיד למסמכים שלא קיימים כיום בתיק.

על בית המשפט הדן בבקשת העיון לבחון את עוצמת האנטרס של מבקש העיון אל מול האינטרסים של בעלי הדין וצדדים שלישיים, לרבות זכותם להגנה על פרטיותם (ראו ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ, פס' 5 (25.10.04)).

...

ביום 17.8.19 ניתנה החלטתי המאשרת את התובענה הייצוגית, תוך שקבעתי מספר קביעות הנוגעות להגדרת הקבוצה, לעילות התובענה, לסעד הנתבע וכיו"ב. כעת, שעה שהתובענה עודנה תלויה ועומדת מבקש צד שלישי לעיין "בכלל המסמכים בתיק [ללא הפרטים החסויים]...". מבקש העיון הסביר כי הוא מייצג מבקשת בהליך ייצוגי אחר (ת"צ 44675-12-19) המתנהל כנגד חלק מהמשיבים בהליך זה, הליך שבו לטענתו עולות שאלות דומות עד זהות לאלו המתנהלות בתיק זה. הוא ציין כי בקשת העיון מוגשת לצורך ייעול ניהול ההליך הייצוגי האחר.

לחלופין, טענו הנתבעים כי ככל שבית המשפט יראה לנכון להיעתר לבקשת העיון, מבוקש להתיר עיון מלא בבקשת האישור, התגובות שהגישו התובעים לתשובות הנתבעים לבקשות האישור, ועמדת בנק ישראל.

נקודת המוצא הינה כי יש להיעתר לבקשה לעיון לאור עיקרון פומביות הדיון, ולכן על המתנגד לבקשה הנטל לשכנע מדוע אין להתיר את העיון (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פס' 21-20 (8.10.09); רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית (24.1.17)).