מעמדם של הנתבעים כדיירים ממשיכים בדירה המקורית לא הוסדר, ותוספות הבנייה מהוים הפרה של חוזה השכירות, אשר מביא לבטלות ההסכם ואובדן מעמדם של הנתבעים כדיירים בנכס על פי תנאי חוזה השכירות, ועל פי סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר, ככל שאכן מגיעות זכויות לנתבעים בדירה המקורית.
הנתבעים תיארו את מסכת חייו של המנוח, וטענו כי הם דיירים מוגנים מכוח חוק הגנת הדייר, שכן הם מתגוררים ברציפות ובקביעות בנכס מאז שנולדו, ובעת הגשת התביעה הם מתגוררים בנכס עם משפחותיהם, ולתובעים אין דירות מגורים אחרות מלבד הנכס.
...
ולענייננו, סבור אני שאין ליתן לנתבעים סעד מן הצדק מהסיבות כדלקמן:
הנתבעים בנו תוספות בנייה ששטחן פי 4 מהמושכר המקורי;
הנתבעים ידעו שהתובעת מתנגדת לבנייה ללא היתר, ולמרות התביעה שהוגשה נגד מר סוריאנו בשנת 1991, לא הפסיקו לבנות תוספות בנייה ולבצע שינויים במקרקעין, וזאת עד לשנת 2014 ואף גם בשנת 2017;
הפרות תאני החוזה ובנייה מסיבית ומתמשכת של תוספות הבנייה מצד הנתבעים הביאו את התובעת לכדי יאוש מטיפול בתוספות הבנייה שנבנו ללא היתר, על כי התובעת שקלה לפתור את בעיית הפלישות של הנתבעים למקרקעין והפרת חוזה השכירות על ידי מכירת המקרקעין לנתבעים;
אין מדובר במשפחות במצוקה, אלא מדובר במשפחות עם אמצעים כלכליים נאים ויפים, ויעיד על כך תיאור הדירות המצוי בחוות הדעת של השמאי לוי;
הנתבעים התנהגו בחוסר תום לב מובהק מול התובעת ורמסו ברגל גסה את הוראות חוזה השכירות המוגנת פעם אחר פעם במשך עשרות שנים.
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענת הנתבעים לסעד מן הצדק.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:
אני מורה לנתבעים ולכל הבאים מכוחם לפנות את המקרקעין הידועים כגוש 6685 חלקה 178, לסלק ידיהם ממנה ולמסור את החזקה בהם לתובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ.
