הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובנייה

ברם, אף אם טענת ההגנה מן הצדק ניתנת להעלאה בהליך כגון זה, ראוי גם להזכיר את אמירת בית המשפט בע"פ (מחוזי חיפה) 1309-03-09‏ מול השקיעה בע"מ נ' עירית חדרה (28.3.2009) כי – "לא בכל מקרה מהוה אכיפה סלקטיבית, ככל שזו מוכחת, עילה לאשר המשך פעילות בלתי חוקית. הכלל הוא שאת החוק יש לאכוף. אם לא נעשה הדבר בשוויוניות כי אז יש להורות לרשויות לאכוף את החוק על מי שלא ננקטו פעולות בעיניינו ואין מקום להכשיר, רק מטעם זה, המשך פעילות שלא כחוק". כהשלמה לאמור אוסיף ואזכיר כי בתי המשפט התייחסו בזהירות יתרה לשימוש בטענות הגנה מן הצדק באופן מיוחד ביחס לעבירות תיכנון ובניה ובדגש על הצוים שאינם עונשיים, וכלשון בית המשפט בעתפ"ב (מחוזי ב"ש) 58010-02-19 אלימלך לפה נ' ועדה מקומית לתיכנון ובנייה ערד (29.3.2020) – "117. חשוב עוד להזכיר כי ההחלה של הדוקטרינה של הגנה מן הצדק בעבירות תיכנון ובניה צריכה להעשות בזהירות רבה מאוד. בהקשר זה ראוי לשים לב לאזהרה החמורה של השופטת רבקה גלט מבית משפט השלום ברמלה "כבר נקבע כי החלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעבירות לפי חוק התו"ב, פוגעת באנטרס הצבורי למיגור עבירות התיכנון והבנייה, ועלולה להביא לאי-סדרים תיכנוניים. נקבע עוד, כי החלת הדוקטרינה האמורה לגבי העבירות שהנאשמים הואשמו בהן, משמעה איננו אך מחילה על ביצוע עבירה, אלא מתן 'היתר דה-פאקטו' להמשך השמוש האסור במקרקעין גם בעתיד, ועלול לתמרץ אותם, כמו גם אחרים, להמנע בעתיד מהסדרת השימושים החורגים על-פי חוק, ולייתר את ההליך התיכנוני החוקי באמצעות קבלת היתר הלכה למעשה במסלול 'עוקף מוסדות תיכנון' ..." (תו"ב (רמ') 52536-10-15 ועדה מקומית לתיכנון ובניה עמק לוד נ' חנה לוי (10.12.19), וראו הפסיקה המאוזכרת שם).

...

באותו יום, במסגרת תורנות בפגרה, נתן כב' השופט אלדד נבו החלטה בה קבע בין היתר כך – "... שוכנעתי כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה לביצוע עבודות הכנה לשימוש בניגוד להיתר במקרקעין ... אני מורה למשיבים לחדול מביצוע כל עבודה נוספת במקרקעין. ... צו זה הוא זמני, למשך 30 יום מהיום או עד להחלטה אחרת – לפי המוקדם מביניהם. אני קובע דיון במעמד הצדדים בפני שופט תורן ..." ביום 21.8.23 התקיים לפני דיון בבקשה, אף הוא במסגרת התורנות בפגרה, במהלכו נעשה ניסיון משמעותי וארוך להביא את הצדדים לידי פתרון מוסכם ומאחר שלמבקשת נדרשה שהות לשם בחינת המוצע קבעתי דיון נוסף ליום 24.8.23, שנוכח העובדה שלבסוף לא גובשה הסכמה התקיים ובמהלכו נדונה הבקשה לגופה וכעת באה עת ההכרעה.

עוד ראויים לאזכור דברי בית המשפט העליון בע"פ 4615/19 מוחמד עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (17.7.2019) פסקה 16 – "בסופו של דבר, בתי המשפט נועדו לסייע בידי האזרח, אך לא לסייע בידו לעבור על החוק". זאת ועוד, הטענה לסטייה ממדיניות האכיפה של הרשות היא אחת הטענות החוסות תחת הכותרת הכללית של "הגנה מן הצדק" וכאשר עסקינן בצו שאינו חלק מהליך פלילי ספק אם ניתן בכלל להעלות נגדו טענות הגנה מסוג זה, ובשאלה זו קיימת מחלוקת פוסקים (ראו סקירה קצרה שהבאתי ביחס למחלוקת בבב"נ (נתניה) 49520-07-20  מיכאל נעימי נ' ועדה מקומית לתיכנון ובניה – נתניה (29.11.2020) בפסקאות 108-107, שם הבעתי בצניעות עמדתי כי דווקא יש מקום לשימוש בטענות אלו גם בהליך שאינו פלילי).

נמצא כי היסוד לחשש שהביע בית המשפט בהליך הקודם הוסר לכאורה זה מכבר והחשש לנקמנות לאחר מעשה מצד המבקשת, הנהנית מחזקת תקינות המעשה המנהלי בפעילותה, הוא חשש מעט קיצוני מה גם שבענייננו מצאנו כי יש טעמים ענייניים לבקשה שלפני כך שלא הוצגה ראיה כלשהי להתעמרות הנטענת.

סיכום המורם מכלל האמור לעיל הוא שאני נעתר לבקשה ואוסר על המשיבים או מי מטעמם לבצע פעולות במקרקעין שנועדו להכשירם לשימוש של הפעלת ישיבה במקום וכן לבצע כל שימוש אסור במקרקעין.

המאשימה סיכמה בטענה שקיבלת טענת המבקש להחלת דוקטרינת הגנה מן הצדק תהווה בגדר הצדק מעשיהם של הבוחרים ליטול החוק לידיהם ולבצע עבירות על חוק התיכנון והבניה, שהן עבירות כלכליות במהותן, וביקשה לדחות את הבקשה ולחייב המבקש בהוצאות שכן מדובר בבקשת סרק.

...

ככלל, טענה לביטול כתב האישום מכח דוקטרינת ההגנה מן הצדק תתקבל אך במקרים חריגים בהם התנהלות הרשות היא כה נפסדת, עד כי לא ניתן לנהל את ההליך הפלילי בצורה הוגנת: "עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות, ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן. ברם לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה או רשות מעורבת אחרת  יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה כמדומה המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר" (ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ).

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, לא מצאתי בסיס כלשהו לבקשת הנאשם לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק, ולפיכך כתב האישום ייוותר על כנו.

באשר לבקשה לחיוב בהוצאות, הגם שמצאתי טעם רב בדברי ב"כ המאשימה כי מדובר בבקשת סרק מובהקת, בשלב זה ולאחר התלבטות, החלטתי להימנע מלחייב את הנאשם בהוצאות.

נקבע בפסיקה כי החלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעבירות לפי חוק התיכנון והבניה, פוגעת באנטרס הצבורי למיגור עבירות התיכנון והבנייה, שהוגדרו בפסיקה כ'מכת מדינה' (רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה אונו פ"ד נו(3) 49, 58-59) , לשמירה על שילטון החוק ולעיתים גם שמירה על ביטחון הציבור, ומשמעה איננו אך מחילה על ביצוע עבירה, אלא מתן היתר דה-פאקטו להמשך השמוש האסור במקרקעין גם בעתיד.

...

בנסיבות אלה לא נפל פגם בהגשת כתב האישום בשל התיישנות והטענה נדחית.

בנסיבות אלה משלא נפל פגם בהתנהלות המאשימה, גם טענה זו - דינה להידחות.

אשר על כן, טענותיו המקדמיות של הנאשם– נדחות.

הגנה מן הצדק בעבירות תיכנון ובניה - נקבע בפסיקה כי החלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעבירות לפי חוק התיכנון והבניה, פוגעת באנטרס הצבורי למיגור עבירות התיכנון והבנייה, שהוגדרו בפסיקה כ'מכת מדינה' (רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה אונו פ"ד נו(3) 49, 58-59) , לשמירה על שילטון החוק ולעיתים גם שמירה על ביטחון הציבור, ומשמעה איננו אך מחילה על ביצוע עבירה, אלא מתן היתר דה-פאקטו להמשך השמוש האסור במקרקעין גם בעתיד.

...

. מעבר לכך, במקרים שבהם ימצא בית המשפט שהרשויות נקטו באכיפה בררנית, יש להוסיף ולבחון, מהו הסעד הראוי לתיקון המצב.

מן הכלל אל הפרט : יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מביא למסקנה שהנאשם לא עמד בשלב זה בנטל המוטל עליו להוכיח טענה לאפליה פסולה ולאכיפה בררנית.

אשר על כן, טענותיו המקדמיות של הנאשם לאכיפה בררנית – נדחות בשלב זה. אין בהחלטה זו כדי ללמד על תוצאות ההליך לאחר תום שמיעת כל הראיות והסיכומים.

הגנה מן הצדק בעבירות תיכנון ובניה – נקבע בפסיקה כי החלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעבירות לפי חוק התיכנון והבניה, פוגעת באנטרס הצבורי למיגור עבירות התיכנון והבנייה, שהוגדרו בפסיקה כ'מכת מדינה' (רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה אונו פ"ד נו(3) 49, 58-59) , לשמירה על שילטון החוק ולעיתים גם שמירה על ביטחון הציבור, ומשמעה איננו אך מחילה על ביצוע עבירה, אלא מתן היתר דה-פאקטו להמשך השמוש האסור במקרקעין גם בעתיד.

...

למעשה, אותם סממנים שהיו במועד ביקור המפקחת בשנת 2014, שהובילו את השופט פס בהכרעת הדין למסקנה שהשימוש הוא שימוש חורג לבית כנסת, היו גם בביקור שנערך בחודש יוני 2019.

התוצאה בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, שנוגעות ושאינן נוגעות לביצוע העבירה, וכן בשים לב לכך שהנאשמים הם בני זוג ומהווים למעשה תא כלכלי אחד (עפ"א 14687-04-11 שלמה וחיניה מדר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום, נבו 26.6.22), מצאתי להעמיד את הקנס לנאשם 1 על סך של 20,000 ₪ ולנאשמת על סך של 10,000 ש"ח. לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 ישלם קנס בסך 20,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

אני מורה לנאשמים להפסיק את השימוש כבית כנסת (להלן: צו הפסקת שימוש).