כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגדרת רופא מומחה לצורך חוות דעת רפואית שנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

האחת, האם חוק זכויות החולה חל על מומחה רפואי מטעם בית המשפט הנידרש למסור חוות דעת בנוגע למצב הרפואי של בעל דין; השנייה, האם יש מקום לאפשר תעוד הבדיקה או לאפשר נוכחות רופא בתחומו של המומחה שמונה.
בהיבט המהותי, תפקידו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט – מעצם הגדרת המינוי הרפואי - הוא לערוך איבחון רפואי לשם קביעת מצבו הרפואי של הנבדק בעקבות התאונה.
...
איני משוכנע כי מדובר במימוש זכות בתום לב, ובנקל ניתן היה להגיע למסקנה לפיה הרצון כי רופא – שאינו מוכר לתובעת – יהיה נוכח בבדיקה נובע משיקולים זרים ולא מתוך מימוש מטרת התיקון לחוק שתכליתו הטבת הטיפול הרפואי והנגשתו לחולה.
הגם שניתן היה להגיע לתוצאה לפיה יש לפסול קטגורית ליווי של רופא זר בעת ביצוע פעולות האבחון של המומחה מטעם בית המשפט, סבור אני שיש לבחור בדרך המקלה יותר שהתווה המחוקק, דהיינו לאפשר לנבדק לבחור את זהות מלווה בהתאם לשיקול דעתו המלא, והותרת שיקול הדעת למומחה מטעם בית המשפט בנוגע להיקף הליווי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וזו התשתית העובדתית כפי שנקבעה והועברה למומחה, ביחד עם שתי חוות-דעת רפואיות, הראשונה שניתנה על ידי מומחה מטעם התובע בשם ד"ר אלן ענר, והשניה שניתנה על ידי מומחה מטעם הביטוח הלאומי, ד"ר אולג שפיר: "א. התובע יליד 17/02/1985, עובד כנהג מקצועי למשא כבד. החל משנת 2018 עבד התובע כנהג עצמאי, לפני כן עבד כנהג מכלית מלט בחברת סולל בונה, ולפני כן עבד כנהג בחברת תעבורה.
5 שבועות הנן חלון זמנים סביר ועדיין מצוי תחת הגדרת מצב חריף (6 שבועות).
נבהיר כי אין בידינו ידע שפוטי בשאלה האם במקרה שלפנינו נידרש או לא נידרש היה התובע להמתין מספר שבועות עד שרופא מומחה אורתופד יקבל אותו, ולעניין זה אין לנו אלא להסתמך על המומחה מטעם בית-הדין, שלשיטתו לא מדובר בפרק זמן ארוך במיוחד; רביעית הנתבע שם את הדגש בסיכומיו על מנגנון הפגיעה, וטען כי על פי הספרות הרפואית, אין הגיון בקביעה כי התאונה כפי שתוארה בעובדות המקרה גרמה לפגיעה בתובע.
...
נבהיר, כי בהחלט שאין לשלול את האפשרות כי מומחה אחר היה מגיע למסקנה שונה, אך כמובן שאין באפשרות זו כדי להצדיק פסילת חוות-דעת המומחה שבפנינו או מינוי מומחה נוסף; שלישית הנתבע טוען שפער הזמנים הרב בין האירוע לקבלת הטיפול הרפואי (מעל חמישה שבועות) אינו סביר.
משכך, ובשים לב גם לתשובתו המפורטת של המומחה מטעם בית-הדין, לא מצאנו שקיימת אי בהירות בתשובה; חמישית אף לעניין העישון הכבד והשלכותיו, כמו גם האופן שבו גילו הצעיר של התובע משליך על הניתוח והמסקנות, מצאנו את תשובות המומחה כסבירות והגיוניות; ולבסוף על פי התרשמותנו, עמדת הנתבע מבוססת במידה רבה על הרקע הרפואי, דהיינו על כך כך שהתובע כאדם צעיר כבר סבל מכאבי גב תחתון עם הקרנות לרגליים שנים קודם לתאונה, כן עניין העישון הכבד.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 6.000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם תסכים שלפי התקנות כאמור די שחומר גורם למחלה במגע? תשובה: אני מבין שהשאלה היא, אם להבנתי לפי נוסח התקנה שצוטטה, די בכך שמחלה כלשהיא נגרמת על ידי מגע בחומר מסוים כדי לענות על ההגדרה לפיה אותה מחלה יכולה להחשב כמחלת מיקצוע במקרה שנגרמה ממגע באותו חומר.
לטענת הנתבע: א. בתיק זה ניתנו שתי חוות דעת רפואיות ע"י שני מומחים רפואיים מטעם ביה"ד בתחומים שונים – האחת ע"י ראומטולוג והשנייה ע"י רופא תעסוקתי אשר קבעו שתיהן, כי לא מיתקיים קשר סיבתי בעיניינו של התובע.
...
בשל האמור לעיל אני סבור שאצל התובע יש קשר סיבתי בין התפתחות הסקלרודרמה אצלו והחשיפה בעבודה לסיליקון.
שאלה: האם לאור החומר הרפואי התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע ולו על דרך של החמרה בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו? תשובה: אני סבור שהתקימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע על פי פריט 25, בחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954.
דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שבתיק לרבות לחוות דעת המומחים, לתשובות לשאלות ההבהרה ולטיעוניו של כל צד, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאתי כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות שני המומחים הרפואיים מטעם ביה"ד. סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאתי לאמץ את מסקנת המומחים מטעם ביה"ד ולקבוע כי לא התקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תשובה מספר 1 של הרופא התעסוקתי לפיה "אבחנת אפיקונדיליטיס לטרלי מרפק ימין" הנה מענה לשאלה מספר 1 שהיא מה העילה בעטיה מוגדרת התביעה.
מעבר לצורך אוסיף כי בהתאם לפסיקה, "ככלל, אין מקום לאפשר למבוטח לשנות את התשתית העובדתית לאחר קבלת חוות דעת המומחה הרפואי, אלא אם מתברר כי לצורך מתן חוות דעתו של המומחה הרפואי נידרשת היתייחסות להיבט ספציפי של התשתית העובדתית, אשר המבוטח או בית הדין האיזורי לא יכול היה לצפות את חשיבותו בטרם ניתנה חוות דעתו של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 53509-05-21 חנוך יבדיב - המוסד לביטוח לאומי (30.5.21)).
המומחה מציין במפורש בחוות הדעת המשלימה הראשונה כי ממסמך בודד מאת ד"ר גורדין מיום 19.9.16, שניתן אף הוא כשנה וחצי לאחר תום תקופת החשיפה, עולה כי לא היתה איבחנה ברורה של מרפק טניס מימין (ובמילותיו של המומחה "ד"ר גורדין הפנה לבדיקות US ו EMG לצורך השלמת בירור ואבחנה, קרי גם במועד זה הרופא המטפל לא קבע חד משמעית מה האבחנה").
זאת מהטעם שהמומחה מציין באופן מפורש בחוות הדעת המשלימה הראשונה כי לתובע לא אובחן מרפק טניס בשמאל, אלא "ליקוי בעצב האולינארי בגובה מרפק שמאל (קרי צד מדיאלי/ פנימי), איבחנה שכלל אינה קשורה לליקוי במוצא הגידים המיישרים בצד לטרלי חצוני של המרפק". אשר לטענת התובע לפיה קיים חוסר בהירות לכאורה בקביעת המומחה לפיה ככל שהיתה השפעה של תנאי העבודה הרי שמדובר בהשפעה חולפת שתמה, הרי שגם טענה זו דינה להדחות.
המומחה הסביר בחוות הדעת המשלימה השניה כי החל מ 12.2020, כחמש שנים לאחר תום החשיפה, מאובחן התובע עם מרפק טניס מימין ומשכך כלשונו "מדובר בליקוי שהתפתח לאחר סיום תקופת החשיפה בעבודה ואינו נובע ממנו". אשר לטענות התובע בדבר שגגה שנפלה לכאורה בעובדות המוסכמות, הרי שאין לנו אלא להפנות להחלטות בית הדין בהקשר זה, אשר קבעו כי העובדות ניתנו על יסוד עדות התובע וכי הצהרותיו של התובע בתצהירו כמו גם עדותו המפורשת בבית הדין אינן מתיישבות עם בקשתו לתיקון העובדות.
...
סבורים אנו כי חוות דעתו של המומחה מנומקת וברורה.
זאת מהטעם שהמומחה מציין באופן מפורש בחוות הדעת המשלימה הראשונה כי לתובע לא אובחן מרפק טניס בשמאל, אלא "ליקוי בעצב האולנארי בגובה מרפק שמאל (קרי צד מדיאלי/ פנימי), אבחנה שכלל אינה קשורה לליקוי במוצא הגידים המיישרים בצד לטראלי חיצוני של המרפק". אשר לטענת התובע לפיה קיים חוסר בהירות לכאורה בקביעת המומחה לפיה ככל שהיתה השפעה של תנאי העבודה הרי שמדובר בהשפעה חולפת שתמה, הרי שגם טענה זו דינה להידחות.
מהטעמים המפורטים ועל יסוד מסקנות המומחה –התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

– "זקוק לאפוטרופוס לעינייני גוף ורכוש". 5/7/2017 - דו"ח עו"ס לצורך מינוי אפוטרופסות – "מזה 4 שנים סובל ממחלת האלצהיימר ונזקק לעזרה והשגחה 24 שעות ע"י מטפלת צמודה....ע"פ דעת הרופא אינו יול לחתום על הסכמה מדעת ועל כן יש צורך במינוי אפוטרופסות לגוף". חוות דעת המומחה הרפואי מיום 26/7/2021 המסמכים שעמדו לרשותו של המומחה הרפואי - תיקו הרפואי של המנוח בקופת החולים, תיקו במוסד לביטוח לאומי, מסמכים ממשרד הרווחה ומסמכים מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי.
..וחוות דעתו אשר ניתנה, בהגדרתה ובמהותה הנה "הערכת תפקודית על ידי רופא" אשר הופנתה לחברת הביטוח/תביעות סיעוד.
לבסוף בעיניין זה, ציין המומחה הרפואי כי בחוות דעתו השנייה התבסס גם על "היתרשמות הנוטריון עורך הצוואה בתאריך 23/8/2015". בנגוד למסמכים הרפואיים, אותם לא התרתי למבקשת להציג למומחה לצורך מענה לשאלות ההבהרה, צוואות המנוח הועברו לידי המומחה ברשות.
...
במקרה זה אשר לפניי, לנוכח המסקנה כי המנוח לא היה כשיר בעת עריכת צוואותיו האחרונות, ולנוכח המסקנה באשר למעורבות המבקשת בעריכת הצוואות, לא ניתן לבוא ולומר כי צוואותיו אלו (הן צוואת 2015 והן צוואת 2016), הן פרי רצונו של המנוח, כך שאין בקבלת ההתנגדות להן כדי לפגוע בעיקרון כיבוד רצון המת.
סוף דבר אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה כדלהלן: ההתנגדויות לקיום הצוואות מיום 23/8/2015 ומיום 4/5/2016 – מתקבלות.
התובענות לקיום צוואות אלו – נדחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו