הגדרת קרבה ראשונה בחוק

] בפסיקה[footnoteRef:6] הוגדרו מבחנים לבחינת יחסי עבודה בין קרובי מישפחה– הראשון, האם מדובר בהסדר אמיתי או פיקציה? בין השאר נבחן מקומו של העובד בעסק –האם תפקידו היה חלק מליבת העסק, האם כשחדל מלעבוד הועסק אחר במקומו, האם עובדים נוספים מבצעים את תפקיד העובד, האם מקום העבודה הוא היחיד של העובד.

...

משכך, החלטנו להכיר ביחסי העבודה בין התובע לבין בנו.

לאור כל האמור, ומשהוכחה עבודה סדירה וחיונית ותשלום שכר בעד העבודה אנו מחליטים כי התקיימו בין התובע לבין בנו יחסי עובד מעסיק, ובכן התובע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

הנתבע אינו חולק על קרות האירוע משכך אנו קובעים כי ביום 25.4.2018 ארעה לתובע תאונת עבודה כהגדרתה בחוק.

במסגרת הבקשה פורטו 10 פרטי המידע המבוקשים– (1) הקריטריונים; (2) הגדרת "קרובי מישפחה מדרגה ראשונה"; (3) הגדרת "קרובי מישפחה מדרגה שניה"; (4) הגדרת "מפגעים"; (5) תקופות המניעה המוטלות על מישפחה מכל סוג; (6) אופן ההודעה על הטלת המניעה; (7) הליך ההשגה על מניעה; (8) הגדרת המניעה במנהל האזרחי; (9) התנאים לקבלת היתר כניסה לישראל על אף המניעה; (10) כל תוצרי עבודת המטה בהקשר זה (להלן: "פרטי המידע 1–10", בהתאמה).

...

עם זאת, כמפורט לעיל, על פי מבחני המידתיות, הסבירות, כמו גם שורת ההיגיון, נראה לי שיש לקבל את טענות המשיבים באשר לתחולת הסייג לפי סעיף 14 לחוק.

כמו כן, אני מקבלת גם את נימוקי הדחייה לפי סעיף 9 לחוק.

מתאם הפעולות בשטחים מחויב לשמירה על ביטחון הציבור במדינת ישראל, והטלת המניעות לשם הרתעה, היא מהכלים העומדים לרשותו לשם השגת תכלית זו. אם נמצא על ידי המתאם כי חשיפת חלק מפרטי המידע עלולה לסכן אין הציבור, אינני סבורה שיש להתערב בקביעה זו. סוף דבר: על כן, וכמפורט בפסק הדין, העתירה נדחית.

תמצית טענות המנהלת המיוחדת: המנהלת המיוחדת נסמכה על החלטה בעיניין דומה אשר נידון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, פר"ק 45085-02-15 עבד אללטיף ג'בארין נ' עו"ד בנימין קצוב, (השופטת וינשטיין, 14.11.17), שם דחה בית המשפט את ערעורי העובדים וקבע כי תביעותיהם התיישנו, כמו גם נקבע בין היתר, כי עצם העובדה שבעל התפקיד שינה את הכרעתו הראשונית בתביעת החוב לאחר שקבל את עמדת המל"ל בטענת היתיישנות אינה כשלעצמה מצדיקה את קבלת העירעור.

עוד טוענת המנהלת המיוחדת, כי בשל שגגה נשמט מנימוקי ההחלטה המתוקנת הדוחה את תביעת החוב נימוק נוסף אשר יש בו טעם המצדיק את דחית תביעת החוב, נימוק זה מקורו בהצהרתה של המערערת בדבר קירבתה המשפחתית לבעלי החברה, קרבה זו שוללת כטענת המנהלת המיוחדת את זכות המערערת לקבלת כספים מן הקופה הציבורית וזאת בהתאם לסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") וכן בהתאם להוראות סעיף 76 (ד) (1) לפקודת מ"ה לפיו הוגדרה הקרבה המשפחתית ונטען כי זהו המקרה שלפנינו, בו המערערת הנה גסתו, (אשת אחיו) של בעל החברה והדבר עונה להגדרת תנאי קרבה משפחתית בהתאם להוראות הדין, כמיקשה על אישור תביעה לקרוב מישפחה של בעל ענין בחברת מעטים.

...

דומה כי בסופו של דבר, ניתנה ההחלטה הנכונה בה התקבלה טענת ההתיישנות, וגם אם כטענת המערערת, היה צריך המל"ל לפנות לבית המשפט של פירוק ולבקש שינוי ההחלטה, בסופו של דבר, התוצאה היתה של דחיית תביעת המערערת, אלא שבשל אותה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, מסקנתי הינה שלא יהיה מקום ליתן צו להוצאות לחובת המערערת למרות שערעורה נדחה.

בשולי הדברים ולאור האמור ולפיה יש לדחות את ערעור המערערת בכול הנוגע לטענת ההתיישנות, לא מצאתי מקום להעמיק בסוגיה שהעלו המנהלת המיוחדת כמו גם המל"ל, בנוגע להיות המערערת בת משפחה של בעל שליטה בחברת מעטים, על כל הנובע מכך בהתאם לדין ובדגש על זכויותיה כעובדת לעת פירוק מהמוסד לביטוח לאומי, הגם שלא ניתן לומר שאין ממש בטענות אלו שנטענו בידי המנהלת המיוחדת והמוסד לביטוח לאומי, כנגד המערערת.

סיכומם של דברים, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטת המנהלת המיוחדת ולפיכך אני מורה על דחיית הערעור.

בהתאם להגדרה מדובר בקרוב מישפחה מדרגה ראשונה כמפורט בהגדרה, ובכלל זאת ילדו, "ובילבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי". הינה כי כן נידרשת קרבת מישפחה של מי שהתגורר עם הדייר המקורי, וכן הוכחת תקופת מגורים של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד הפטירה, או המעבר למוסד סיעודי (עעמ 2851/13 אילן סוויסה נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון‏, 23.6.2014, בפסקות 10,11).

...

האם נדרש רצף מגורים בדירה ציבורית החל מהמועד הקובע בשנת 2009 ועד למועד עזיבת הדייר החוזי, על מנת שדייר בדיור הציבורי יהיה זכאי להמשיך לגור בדירה בה התגורר עם בן משפחתו במעמד של "דייר ממשיך". בסוגיה משפטית זו חלוקים הצדדים ובהתאם לה יוכרע האם יש לקבל את תביעת התובעת לפינוי הנתבע מהדירה בה הוא מתגורר.

את המשמעות הפרקטית מבחינת הזכאות של קרוב משפחה למעמד של דייר ממשיך, ניתן להדגים באמצעות תרשים זרימה: לא לא לא לא כן כן כן כן הנה כי כן ובהקשר הרלוונטי להכרעה בתביעה זו, אני מקבל את הפרשנות המשפטית שנטענה על-ידי ב"כ הנתבע שלפיה ובהתאם להוראת המעבר, די בהוכחת מגורים במועד הקובע ובנוסף תקופת מגורים ברצף של ארבע שנים טרם פטירת הדייר החוזי או מעברו לדיור סיעודי, כדי לקנות זכאות להתגורר בדירה כ"דייר ממשיך".

לאור האמור ובהתאם להסכמה הדיונית בין הצדדים ומאחר שמצאתי לנכון לדחות את הפרשנות המשפטית הנטענת על-ידי התובעת שלפיה נדרש רצף מגורים מלא מהמועד הקובע ועד למועד המעבר של הדייר הזכאי למוסד, נדחית התביעה.

בנסיבות המקרה אני מורה כי התובעת תשלם לנתבע הוצאות שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,000 ₪.

הרחבת ההגדרה של "בן מישפחה" נעשתה במסגרת תיקון מאוחר יותר משנת 2007, אך ההגדרה שנקבעה, הכוללת רק דרגת קרבה ראשונה – "בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם" – מצומצמת מההצעה אשר כללה גם "ילד של כל אחד מהם" (דברי ההסבר לסעיף 5 בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2006 (ה"ח הממשלה מיום 18.12.2006, מס' 273, עמ' 182), אשר במסגרתו הוצעה גם התוספת בסיפת סעיף 3ד, אשר אינה נוגעת לענייננו).

...

לפיכך נקבע, כי גם לאחר שקילת שיקולי תקנת הציבור, שאותם העלתה המדינה, המסקנה היא כי החלטת שר הפנים היא בבירור, בלתי מידתית (שם, פסקה 17).

סוף דבר אכן, כטענת המשיבה, פסק הדין בעניין חטיב אינו בגדר הלכה מחייבת או הלכה מנחה, אך מצאתי כי פסק דין זה הוא בגדר הלכה נכונה, אשר לא נמצא טעם מבורר לסטות ממנה.

לנוכח האמור הערעורים מתקבלים במובן זה שעל המשיבה להחליט מחדש בבקשותיהם של המערערים לחידוש רישיונות הישיבה או היתרי השהייה שניתנו להם.