הגדרת עובד עצמאי בביטוח הלאומי

השני, המערערת אינה זכאית לגימלה שכן לא מיתקיים בה האמור בסעיף 77(א) לחוק לפיו "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגימלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם". עוד קבע בית הדין כי לא עלה בידי המערערת להפריך את החזקה לפיה המכתבים שנשלחו לכתובתה של המערערת בשנת 2008 ובהם הובהר למערערת מעמדה בביטוח הלאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה הקבועה בחוק התקבלו על ידה.

...

הכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק מצאנו כי דין הערעור להידחות, אלה טעמינו: צדק בית הדין האזורי כאשר קבע כי המערערת לא ענתה על החלופות של עובד עצמאי לא לפי מבחן היקף העיסוק בשבוע ולא לפי מבחן ההכנסה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

הריני להביא לידיעתך כי על פי נתונים אלו אינך עונה להגדרת עובד עצמאי כפי שנקבעה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

...

אמנם נדחית טענת התובע שלא הוכחה כי פקיד מס הכנסה אמר לו שהטופס עובר לכל המוסדות כולל לביטוח לאומי וזאת לאור טענתו של התובע עצמו כי התכוון לפנות עוד באותו היום שנפגע, 23.10.18, למוסד לביטוח לאומי כדי להירשם.

טענה זו דינה להידחות.

התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת במובן זה שהתובע היה במועד התאונה עובד עצמאי אשר עשה את המוטל עליו כדי להירשם.

בנסיבות העניין ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

בהתאם למסמכים שיש בידינו צברת 5 חודשי עבודה כעצמאית מתוך 10 חודשים, תקופת עבודה שאינה מזכה בדמי לידה"   להלן עיקר העובדות כפי שהן עולות מהראיות שהובאו בפנינו: החל מחודש 4/2017 התובעת דווחה למוסד לביטוח לאומי, כי בנוסף להיותה עובדת שכירה, החלה לעבוד גם כ'עובדת עצמאית שלא עונה להגדרה', מאחר והשתכרה 1,500 ₪ בגין 10 שעות עבודה (נ/2).

...

בנסיבות אלו ולאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר במקרה דנן, התובעת לא שילמה דמי ביטוח כעצמאית לפני היום הקובע, ועל כן לא מתמלאים לגביה תנאי סעיף 50 לחוק.

כמו כן, לא התקיימו הנסיבות המאפשרות מתן הענקה בהתאם ובכפוף לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) התשל"ה-1975 , משכך, ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אין מנוס מדחיית התביעה התביעה נדחית- משמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

התובע אישר בחקירתו הנגדית שקבל הודעה מיום 20.7.14 בדבר סיווגו כ"עצמאי שאינו עונה על ההגדרה", בה הודגש כי "על פי הנתונים אלו אינך עונה להגדרת עובד עצמאי כפי שנקבע בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. תשומת לבך מופנית לכך שאינך מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי". הנתבע טוען כי טענת התובע לפיה היה מיוצג בפני המוסד ע"י יועצת המס החל משנת 2015 כלל לא הוכחה.

...

משכך אין בטענת התובע כי הסתמך על עצת יועצת המס כדי להועיל לו. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שהתובע אישר בחקירתו הנגדית כי קיבל את המכתב נ/5 מיום 20.7.14 [עמ' 8 ש' 10-11] בו צויינו ברחל בתך הקטנה הדברים הבאים: "הריני להביא לידיעתך, כי על פי נתונים אלו אינך עונה להגדרת עובד עצמאי כפי שנקבעה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. תשומת ליבך מופנית לכך שאינך מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי". על מנת שלא תצא פסיקתי חסרה אתייחס בקצרה למספר טענות שהעלה התובע: אשר לטענת ההסתמכות שהעלה התובע, לפיה ראוי לקבל את התביעה ולו בשל הסתמכותו על רישומי הנתבע בהם מצויין כי הוא עובד עצמאי החל מיום 1.1.17 – סבורני שאין מקום לקבל את הטענה.

בשל כך ככלל נדחות טענות לפיהן יצר הנתבע בהתנהגותו זכויות או שהוא מנוע בשל התנהגותו מלטעון שמבוטח אינו זכאי לזכות כלשהי (פרשת יהלום).

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל - התביעה נדחית.

בתצהירה טענה התובעת כי "לפי שומות המס שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בשנת 2015 עמדה הכנסתי החודשית על סך של כ- 1,905 ₪ ועל פי תנאי החוק הכנסה מזערית לעובד עצמאי הנה סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע במשק" (סעיף 14 לתצהיר התובעת), תוך שהיא נסמכת על סעיף 1 לחוק המגדיר מיהו עובד עצמאי.

...

לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין לראות בתובעת כמי שעבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים (אף אם אינם רצופים) בתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה לנתבע (לחודש מאי 2016).

סוף דבר: בהתאם לקביעתנו כי לא חל בתובעת הסייג האמור בפסקה (1) להגדרת "עקרת בית" בסעיף 195 לחוק, אנו סבורים כי יש לבחון את זכאותה לקצבת נכות על פי ראייתה של התובעת כ"עקרת בית".

נוכח כל האמור לעיל - אין אנו יכולים לקבל את התביעה, ועל כן, דין התביעה להידחות.