כמו כן התובע לא הציג כל ראיה בדבר הנזק הנטען לכאורה ובכל מקרה וכפי שצוין לעיל כל הכספים הועברו כדין אולם לא פוצלו כראוי, כאשר התובע הוא זה אשר התמהמה ולא שיתף פעולה בעיניין; התובע אינו זכאי לתשלום בגין אש"ל שכן בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף השמירה משנת 1973, תשלום זה מוענק לעובדי אבטחה ואילו התובע אינו עונה להגדרת "עובד אבטחה" כמצוין בצו ההרחבה האמור.
בנוסף, נפנה אל הוראות צו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.09, שהרחיב הוראות ההסכם הקבוצי שמספרו 7041/2008 מיום 2.11.08, המלמד על ביטול תוספת זו. התובע הפנה אל הוראות החשב הכללי מיום 25.7.07, שלטענתו תומכת בתביעתו ברכיב זה (סעיף 22 ז' בתצהיר התובע), מלשונה של הוראת החשב הכללי, עולה כי זו נועדה להסדיר זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ועל כן זו אינה רלוואנטית לענייננו.
...
לאור כל שפורט לעיל ולאור העובדה כי ההוראה לבצע את העבודה בעמדות בחיצונית בעמידה, נעשתה לדרישת קצין הביטחון של סורוקה וכן הנחיות המשטרה, בשל אופי העמדות וכן לאור סבב העמדות בין העובדים אשר היה נהוג בנתבעת, במסגרתו הוצב עובד במהלך המשמרת אף בעמדות פנימיות, שם יכול היה לשבת, אנו קובעים כי התבעת הוכיחה טענת ההגנה שבסעיף 2 לחוק הזכות לעבודה בישיבה.
אשר על כן, דין תביעת התובע ברכיב זה- להידחות.
סוף דבר
בהתאם לאמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,096.36 ₪ בגין הפרשי שכר עבודה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.1.2010 (אמצע תקופת העבודה) ועד ליום התשלום בפועל.